הצעה: מנגנון תיאום בין הרגולטורים הפיננסיים השונים
הצעה: מנגנון תיאום בין הרגולטורים הפיננסיים השונים
לפי טיוטת חוק ההסדרים, האוצר יקים ועדה שתקדם תחרות במערכת הפיננסית על ידי תיאום בנושאים תחרותיים בין הרגולטורים
אחרי שהוועדה שהוקמה לבחינת שינוי מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל התפזרה ללא הסכמות, מנסים כעת במשרד האוצר למצוא פתרון אחר, שישפר את מבנה הרגולציה בענף הפיננסים בישראל. מטיוטת חוק ההסדרים עולה כי במשרד האוצר מבקשים להקים ועדה לקידום התחרות במערכת הפיננסית, שתהווה למעשה מנגנון לתיאום בנושאים תחרותיים בין הרגולטורים הפיננסיים בישראל.
הוועדה נותנת כוח למשרד האוצר, שכן מנכ"ל משרד האוצר יעמוד בראשה, ויהיה לו אף קול נוסף בהצבעות במקרה של תיקו בין החברים. בנוסף גם ראש אגף תקציבים יהיה חבר בוועדה. לעומת זאת, לבנק ישראל יהיו שני נציגים בוועדה: המפקח על הבנקים והממונה על מערכות התשלומים. עוד ייקחו חלק בוועדה: יו"ר רשות ני"ע, יו"ר רשות שוק ההון, הממונה על התחרות וראש הרשות לאיסור להלבנת הון.
מטרת הוועדה היא להגביר את הקשר בין הרגולטורים השונים, ולמנוע מצב שקיים היום של ארביטראז' רגולטורי, בו על חלק מהשחקנים בענף הפיננסים חלים כללים מסוימים, ועל חלק כללים אחרים, רק מכיוון שהם מפוקחים ע"י רגולטורים שונים.
הוועדה תתכנס ארבע פעמים בשנה לפחות, תפעל במטרה לקדם את התחרות במערכת הפיננסית באופן שוטף, ותעסוק בשלושה נושאים מרכזיים: הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים וחיזוק שחקנים קטנים, הסרת חסמי מעבר במערכת הפיננסית, והגברת יכולת ההשוואה של לקוחות אודות המוצרים הפיננסיים שלהם.
טיוטת חוק ההסדרים מנסה לתת לועדה גם "שיניים": אם הוועדה תאתר חשש לפגיעה בתחרות או תזהה חסם מסוים, היא תוכל להודיע במכתב רשמי לרגולטור הרלוונטי על העניין ועל הצורך שלו לפעול, או במידת הצורך לפנות לשר הרלוונטי ולהציע לו יוזמת חקיקה שתפתור את העניין. הרגולטור או השר יצטרכו להשיב לועדה תוך פרק זמן מסוים אם בכוונתם לפעול בנושא, ואם לא יהיה עליהם לנמק מדוע. בנוסף, אם פניית הוועדה תידחה ע"י הרגולטור או השר, תוכל הוועדה לפרסם זאת גם ציבור, אם 80% לפחות מחבריה יחשבו שיש לעשות כך.
טיוטת חוק ההסדרים כוללת צעדים נוספים, שמטרתם הגברת התחרות במערכת הפיננסית, ובעיקר בתחום הבנקאות. כך למשל אחד הפרקים נקרא "הגברת השקיפות בעמלות". לפי הרפורמה, בתחילת כל חודש יקבל כל לקוח של הבנק הודעה ובה היקף העמלות והריביות ששילם בחודש האחרון לבנק.
"נכון לשנת 2021 משק בית ממוצע בישראל משלם עמלות בסך 2,100 שקלים בשנה, כאשר ההנחה המקובלת היא שחלק גדול של הלקוחות לא מודע להיקף העמלות שהוא משלם לבנקים. מצב זה נוצר בגלל שהעמלות נגבות ישירות מהחשבון של הלקוחות, ובמרבית המקרים הוא אינו שקוף ללקוחות", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים.
עוד בנושא העמלות, באוצר מנסים לנגוס בסמכויות בנק ישראל. במסגרת טיוטת החוק נקבע כי קביעת תעריפון העמלות יישארו אמנם בידי בנק ישראל, אולם תיעשה בהתייעצות עם שר האוצר, בניגוד למצב הנוכחי בו הסמכות הבלעדית בנושא היא של בנק ישראל: "נראה כי קיים פער בין אופן קביעת העמלות במערכת הבנקאית כיום לבין אופן הפיקוח על מחירים בתחומים אחרים במשק", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים. הנימוק להתייעצות עם שר האוצר היא שהוא "השר האחראי על תחום הפיננסיים בממשלה ושממשרדו ממונה יושב ראש ועדת מחירים. ההיוועצות תגביר את שיתוף הפעולה והתיאום בנוגע לאופן קביעת מחירים".
