ישראל ויתרה על אחד ממנועי הצמיחה העתידיים - חדשנות בתחום האנרגיה
ישראל ויתרה על אחד ממנועי הצמיחה העתידיים - חדשנות בתחום האנרגיה
הוצאות הממשלה על מחקר בתחומי האנרגיה מהוות רק 0.7% מכלל ההוצאות על מו"פ – בעוד שהממוצע ב־OECD הוא 3.4%. ואם זה לא מספיק נמוך, התקציב במשרד האנרגיה השנה יהיה רבע מזה של 2022
דו״ח חדש של משרדי האנרגיה והחדשנות המתפרסם הבוקר מצביע על כך שבישראל אמנם פורחות חברות סטארט־אפ רבות בתחום החדשנות באנרגיה, אולם ההשקעה הממשלתית רחוקה מזו הנהוגה בעולם — וכך גם היקף המחקר המדעי. זאת, על אף הפוטנציאל הכלכלי הרב בשל הכמיהה העולמית לפתרונות שיספקו אנרגיה נקיה בצילו של משבר האקלים. למרות התמונה המשתקפת מהדו"ח, בשנת 2024 החליט שר האנרגיה אלי כהן לא לתקצב כמעט כלל את יחידת המדען הראשי במשרדו — והשנה לא ידוע מה יהיה תקציבה.
אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה והתייעלות אנרגטית הן קריטיות למשק העולמי והישראלי, ומהוות חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם משבר האקלים ומהבטחת אספקת האנרגיה בשגרה ובחירום. ישראל משתרכת אחרי העולם במעבר לאנרגיה מתחדשת, כשרק 12% מהחשמל שלה בשנה שעברה יוצר באופן נקי לעומת 45% באיחוד האירופי (שם גם פליטות גזי החממה צנחו ב־8%). אבל דווקא הזירה העסקית בישראל שוקקת.
לפי הדו״ח, בישראל יש 310 סטארטאפים בתחומי האנרגיה, והם גייסו עד כה כ־5 מיליארד דולר בשוק הפרטי. נתון זה מציב את ישראל בצמרת ההשקעות הפרטיות במדינות ה־OECD. יותר ממחצית מהמימון לחברות הושקע בתחומי הרכבים החשמליים וההתייעלות האנרגטית.
לא מדובר במספר זניח, אלא בכ־4.3% מכלל הסטרטאפים בישראל, לעומת כ־2.1% מהסטארטאפים בעולם. מתוכם, הוקמו 72 בשנים 2021־2022. בשנים 2023־2024, בשעה שישראל מיטלטלת בין הפיכה משטרית למלחמה ממושכת, הוקמו 16חברות בלבד. נתונים אלה מציבים את ישראל במקום השמיני ב־OECD בסך ההשקעות הפרטיות בסטרטאפים בתחומי האנרגיה, ובמקום הרביעי אם מודדים לפי גודל האוכלוסייה.
140 סטארטאפים שהוקמו לאורך השנים בתחום, נסגרו (31% מהחברות, לעומת 43% ביתר התחומים). כלומר, חברות הזנק בתחום האנרגיה נוטות ליציבות וסיכויי הישרדות גבוהים יותר בהשוואה לתחומים אחרים. כ־75% מהחברות בתחום שהוקמו בעשור האחרון עדיין פעילות.
מי שמפספסת את הפוטנציאל הגדול היא הממשלה אף על פי שזהו תחום שיעמוד בחזית החדשנות העולמית בשנים הבאות, ולכן טומן בחובו פתרונות חדשניים לאתגרים גלובליים. הנה כמה דוגמאות: גרמניה משקיעה 6.8 מיליארד דולר בתוכנית לאומית למו"פ אנרגיה, ארה"ב הקצתה 54 מיליארד דולר למחקר אנרגיה ולמסחור של טכנולוגיות חדשות באמצעות חוק השבבים ועוד 98 מיליארד דולר המתפרסים לאורך העשור הקרוב בפרויקטים ניסיוניים בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה, ותקציב עצום של 370 מיליארד דולר להשקעות להפחתת פליטות גזי חממה, שחלק משמעותי ממנו ינותב למו"פ אנרגיה.
תקציב המדען הראשי נחתך
בזמן שבארה״ב ובאירופה משקיעות הממשלות סכומים גבוהים בשנים האחרונות בסיוע לסטרטאפים בשלבים ראשוניים וכך גם במחקר בפיתוח, ישראל מדדה מאחור ולא ממהרת לסייע לזירה העסקית לצמוח. לפי הדו"ח, ההשקעות הממשלתיות בישראל במו"פ בתחום האנרגיה נמוכות משמעותית ביחס לעולם וקטנות פי 5 מהממוצע ב־OECD במונחי אחוז תוצר. כך גם כשיעור מהוצאות הממשלה על מו״פ. ממוצע הוצאות הממשלה ב־OECD על מו״פ בתחומי אנרגיה עמד ב־2022 על 3.4% ואילו בישראל מדובר ב־0.7%. חשוב לציין כי המשרדים לא כללו בדוח את הנתונים לשנת 2023, שבה התקציב שהעמידה ממשלת ישראל לתחום התכווץ משמעותית.
באוניברסיטאות הישראליות מתקיימים פרויקטי מחקר מתקדמים בתחומי אנרגיה סולארית, רוח, גרעין, אגירה והתייעלות אנרגטית. אולם ישראל גם מזניחה את המחקר המדעי בתחום — למרות שחברות ההזנק הן ברובם המכריע של המקרים תוצר של מחקר יישומי שנולד במעבדות באוניברסיטאות.
היקף המחקר המדעי (במאמרים לנפש) בישראל בתחום האנרגיה נמוך ב־33% ממוצע מדינות ה־OECD (מקום 28 מתוך 38 מדינות, עם 148 פרסומים למיליון נפש, לעומת ממוצע של 221 ב־OECD), למרות שהמחקר הקיים מתאפיין באיכות גבוהה של המחקרים ברמה העולמית. האוניברסיטאות המובילות בתחום – אלה שפרסמו את מספר המחקרים הרב ביותר – הן אוניברסיטת בן גוריון והטכניון.
57% מהסטארטאפים הישראליים נמצאים בשלבי המימון המוקדמים, אולם הפוטנציאל העתידי עשוי להיות גדול, גם במונחים של תרומה לשוק העבודה. לפי הערכת האו"ם, עד שנת 2030 יעלמו 5 מיליון משרות בתחום דלקי המאובנים המובילים למשבר אקלימי חריף (פחם, נפט וגז). לעומת זאת, 14 מיליון משרות ייפתחו בתחום האנרגיות המתחדשות, כלומר גידול של 9 מיליון משרות בתעשיית האנרגיה.
לפי דו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי והסוכנות הבילאומית לאנרגיות מתחדשות, בשנת 2022 היו בעולם 13.7 מיליון משרות בתחום האנרגיה המתחדשת (0.4% מהמשרות בעולם ו־0.84% מהמשרות בממוצע ב־OECD), עם עלייה של מיליון משרות מהשנה שקדמה לה. לעומת זאת, בישראל שיעור העובדים בתעשייה הנקייה עדיין נמוך. היא ממוקמת במקום 26 מתוך 38 מדינות ה־OECD, עם שיעור של כ־0.5% מהעובדים, נמוך ב־43% מהממוצע.
האקוסיסטם המקומי דורג בשנה שעברה במקום השישי במדד הבינלאומי Startup Genome, אחרי עמק הסיליקון, לונדון, אמסטרדם, לוס אנג׳לס ובוסטון. אולם ישראל עצמה לא נחשבת למדינה שיכולה לפתח עתיד בר קיימא ודווקא לעודד זירה עסקית צומחת בתחום. בשנה שעברה, במדד Green Future Index, היא דורגה במקום ה־43 מתוך 76 מדינות — ירידה של 12 מקומות לעומת שנת 2022.
היכולת לגשר על הפער הזה ולאפשר לזירה העסקית להתבסס, תלויה רבות בממשלה ובהשקעותיה — בין אם במעבר לאנרגיה נקייה או בהשקעות ישירות בחברות בשלבים הראשונים לחייהן, בהן השוק הפרטי מתרחק מהשקעה בשל הסיכון הרב ואופי התחום: פיתוחים המתבססים על מו״פ ארוך שנים והשקעה אשר עשויה לראות פירות לאחר עשור ואף יותר. לכן, השקעות השוק הפרטי במיזמי אנרגיה בשלביהם המוקדמים נמוכה מאוד יחסית לתחומי מו"פ אחרים (0.7% מכלל השקעות השוק הפרטי בישראל על מו"פ בשנת 2023).
הממשלה בחרה בשנים האחרונות לא לטפח את התחום, ותקציבי המדען הראשי במשרד האנרגיה צומצמו משמעותית. ב־2021 היה תקציב היחידה 112 מיליון שקל, ב־2022 ירד ל־100 מיליון שקל, ב־2023 צנח ל־61 מיליון שקל, וב־2024 הוקצו 40 מיליון שקל בלבד (לצד תקציב נוסף לא סופי שיעבור למכון האגירה). רק לאחרונה סוכם תקציב ליחידה אולם השנה עומדת להסתיים והפעילות טרם תוקצבה באופן מלא. ב־2025 תתוקצב היחידה בסכום הנמוך ביותר בשנותיה - 25 מיליון שקל.
