לא שמים על הסמים
לא שמים על הסמים
על אף הפוטנציאל הגדול בגידול, שימוש ומכירה מפוקחת של סמים, מדינת ישראל מתמודדת עם הנושא באופן מסורבל, איטי, ובעצימת עיניים, "למדינת ישראל יש את האינטרס, היכולת, ואפילו את הרצון להוביל את התחום, אבל התנהלות שגויה מביאה לפספוס הזדמנות, שעשויה להניב למדינה הכנסה כספית של מיליארדי שקלים מדי שנה"
לאן צועד שוק הקנאביס הישראלי?
אחרי שהיה נדמה שהחסמים יוסרו ומיצוי הפוטנציאל מתקרב למימוש, שורה של עיכובים ופעולות שונות מצד הכנסת והגופים הממסדיים הרלוונטיים, גרמו לכך שרכבת הקנאביס נעצרת בתחנות נוספות בדרכה לשווקים המקומיים והבינלאומיים.
כ – 100,000 איש צורכים בישראל קנאביס רפואי וההכנסות של המדינה מתחום חקלאי זה, נעות סביב 300 מיליון שקלים. סכום זעיר, ביחס להערכות השונות לגבי הכסף שמתגלגל בשוק הקנאביס בישראל העומדות על כ 7-8 מיליארד שקלים. ההערכות השמרניות מדברות על כך שמעל ל – 20% מהישראלים הבוגרים צורכים קנאביס. הערכות אחרות נוקבות במספר של 27% מהבוגרים כאשר השימוש בו חוצה מגזרים, דת לאום ונצרך על ידי כל חתך באוכלוסייה הישראלית.
נתונים אלו מראים כי רוב הקנאביס שנסחר בישראל אינו מפוקח, כאשר המדינה ותושביה לא נהנים מהכספים שיכלו להיכנס לקופה הציבורית. מעבר לכך, עודף רגולציה ותקנות ספציפיות מקשים על הענף להתפתח בישראל על אף ריבוי החברות העוסקות בנושא ופיתוחים טכנולוגיים וחקלאיים ישראלים המובילים את הענף העולמי. לא רק שהיצוא המסחרי מישראל מתעכב בשל סוגיות רגולטוריות וחסמים שראוי היה להסיר כבר מזמן, הרי שבישראל מעדיפים פעמים רבות לייבא קנאביס רפואי מחו"ל. בנוסף, עד כה, אפילו חומר ה CBD, (שאינו החומר הפסיכו-אקטיבי בקנביס), אשר מוגדר כתוסף במדינות רבות, עדיין לא יצא מפקודת הסמים המסוכנים בישראל, מה שגם משפיע ישירות על התפתחות הענף וגורם לבירוקרטיה נוספת. "יש קונצנזוס פוליטי לגבי אסדרת שוק הקנביס, אסדרת נושא האי הפללה ופתיחת השוק ליצוא. בגלל עניינים פוליטיים הצעת החוק לאי הפללה נפלה מסדר היום ותדחה בחצי שנה. בסוף תאושר לגליזציה בקונסטלציה כזאת או אחרת אבל בינתיים, הזמן עובר, תוך אבדן היתרון של ישראל בשוק הקנביס העולמי. חבל על הכסף שלא נכנס לקופת המדינה משוק הפנאי המקומי וייצוא לשוק הבינלאומי ועל חקלאי הקנביס כחול-לבן אשר סובלים מאי יציבות השוק, כתוצאה מהאיחור הלא נחוץ הזה בהשלמת אסדרת התחום.
מצב זה גם יוצר מציאות של קנביס לא מפוקח שנמכר בישראל בתנאי שוק שחור כאשר אי אפשר לדעת מה רוסס ומה לא ובאיזו צורה, וגם על הקושי בהשגת קנביס עבור אנשים שצריכים אך לא מקבלים אישור רשמי להשתמש בו", אומר עו"ד איתן האזרחי, מייסד ושותף במשרד עורכי דין איתן האזרחי ושות', שהגיש עתירה בשם 12 חוות לגידול קנאביס בישראל נגד המשך ייבוא קנאביס למדינה. "הצעד שכבר מתבקש ממזמן לדון בו הוא לא רק חוק אי הפללה או לגליזציה.
הרגולטור צריך להסתכל קדימה כי החוק יעבור וחייבים להפסיק לבזבז זמן ולפתוח את השוק. צריך לחשוב איך מוכרים את הקנביס – האם בבתי מרקחת או קופי-שופ, חנויות ייעודיות או כל מקום אחר? מי יהיו הספקים, האם מסתמכים על יבוא או שמעודדים צריכה של תוצרת מקומית וגידולים מקומיים? האם יהיה סטנדרט? מה השונות במחירים? איך מונעים זליגה משוק אחד לשוק אחר? צריך להיערך באופן מפורט ובהקדם כי יש לכך היגיון רפואי, כלכלי וחברתי. יש סטטוס קוו וההתנגדויות מקומיות הנובעות בין היתר מאינטרסים כאלה ואחרים, אבל ההחלטות יעברו כי כולם מבינים את הרווח הטמון בתחום. אנחנו רואים את ההתנהלות הרגולטורית בתחום הקנביס מצעדיה הראשונים, וחושבים שכל אסדרה של השוק נעשית בצורה לא מסודרת ללא ראיית הנולד. הדבר צריך לעבור בחקיקה ובראיה נרחבת תוך ראיית האינטרסים של כולם. באסדרה מלאה ונכונה של התחום, המדינה הרי לא תמציא תופעה של שימוש וגידול קנביס, היא רק תאמץ אותה סוף סוף ותכיר בה, ותגרום לכך שהמדינה עצמה והאזרחים ייהנו מכספים ישירים ועקיפים שיוכוונו לשירותים ולתשתיות ציבוריות לטובת כולנו".
"אין צורך בייבוא נוסף של קנביס לישראל, די לנו בתוצרת המקומית"
בעתירה שהגישו עו"ד איתן ותום האזרחי נגד המדינה, הם טוענים כי נוהל 109 שהוציא היק"ר ומסדיר את ייבוא הקנביס לישראל הוצא שלא בסמכות ובחוסר שקיפות, ופוגע במגדלים המקומיים. לטענת העותרים, יבוא קנביס פוגע לא רק במגדלים המקומיים ובמדינה, אלא גם בצרכנים המקומיים, כלומר, בציבור המטופלים.
"הייתה תקופה מסוימת של יובש בארץ והחליטו לייבא לתקופת זמן קצובה שהפכה בינתיים לסוג של קבועה. מעבר לבעיות החוקיות ותקינות המהלך, היבוא לארץ פוגע באינטרס של כולנו ואפילו לא גרם להורדה במחיר, ולכן הגשתי בשם 12 חוות גידול בארץ את העתירה ובה טענותינו מפורטות", מסביר עו"ד איתן האזרחי, "יש כאן תעשייה שלמה של חקלאות מקומית תוצרת הארץ וגידול כחול לבן המיוצר בחוות גידול תחת סטנדרט האיכות הנוקשה שקבעה המדינה, והמדינה פועלת באופן שכאילו אומר למגדלים: 'מה שהשקעתם לא מעניין, אנחנו נייבא קנביס מחו"ל ונקבל את הקנביס שמיוצר בתקינה פחות קשוחה מזו שנדרשת בארץ. לא רק זאת, אלא שגם מתבצע יבוא מאסיבי מקנדה, שאסרה יצוא אל תחומיה.
עו"ד תום האזרחי מוסיף ואומר כי, הבעיה מתחדדת גם מאחר ונושא היצוא מישראל עוד לא הוסדר ואז החקלאי המקומי ניצב בפני בעיה גדולה הכוללת תחרות על השוק המקומי לצד חוסר יכולת יצוא של הגידולים שלו. המצב הזה הוא פשוט אבסורדי ובלתי נתפס. המדינה מפסידה הון עתק רק בגלל התנהלות רגולטורית לא נכונה ואי אסדרת השוק וכל זמן שעובר מקומנו הופך להיות פחות טוב ואנחנו משאירים את הבמה למקומות אחרים, ובאותו הזמן ההתנהלות גם פוגעת בענף חקלאות מקומי צעיר ובעל פוטנציאל. זו התנהלות פסולה של המדינה ברמה של אובדן כספים ופגיעה במטופלים, וגם בתרבות הפנאי שקיימת בעצימות גבוהה, וכאשר הדבר נעשה תוך עצימת עיניים למול תנאי השוק הקיימים והפוטנציאל שלו. ברוב המדינות המתוקנות העוסקות בקנביס מבינים את הפוטנציאל של השוק ומייצרים מציאות שמעניקה הכנסה למדינה ומעודדת יצוא, כך זה בארצות הברית, קנדה, פורטוגל ומדינות נוספות, וזה עוד לפני השוק המתפתח של מדינות דרום אמריקה ואפריקה שמתפתח בקצב מהיר. יש לנו יתרון והוא הולך לאיבוד ככל שהזמן עובר. חבל לבזבז זמן"
האם היעד הבא הוא אספקת סמים פסיכודליים לשימושים רפואיים?
במשך שנים רבות התייחס המחוקק בישראל וגם במדינות רבות אחרות בעולם לקנביס כסם מזיק ששימוש או מסחר בו עלול לגרור מאסרים ממושכים. לקח זמן עד שמדינות רבות הבינו כי בקנביס ישנה תועלת רפואית, או לפחות כזו שמעניקה סיוע לחולים, וכדאי לנצל את הגורמים החיוביים לטובת מטופלים תוך פתיחת נתיב הכנסה כספי לא מבוטל למדינה. גם בהצעת החוק לאי הפללה שהוגשה לאחרונה ביקשו המציעים כי מערכת החינוך תדאג להכניס לשיעורים בבית הספר סדנה נגד התמכרויות, מתוך הבנה שהדרך להכלת קבלת הקנביס כלגיטימית דורשת מענה לצדדים השליליים שהקנביס יכול לגרום. ואיך הנושא קשור לסמים כמו LSD, MDMA, קטמין וכו'? ובכן, לא מעט מומחים בתחום הסמים הפסיכודליים וגורמים הקשורים לבריאות הנפש עוסקים כעת בניסויים על מטופלים שעברו טראומות באמצעות סמים פסיכודליים שעוברים סינתזה והתאמה, בכדי שיכולו לסייע למטופלים. "יש פעילות גדולה בתחום המחקר והטיפול באמצעות חומרים בעלי מאפיינים פסיכודליים, השוק מתחלק לכמה היבטים כולל ובין היתר סמים פסיכודליים סינתטיים, ופטריות הזיה שלרוב מגיעות מברזיל.
מדובר בתחום שנמצא במחקר כבר עשרות שנים, על ידי חוקרים מתחומים שונים שבודקים את הנושא לעומק ומצאו תועלת רבה בשימוש מבוקר לאנשים שעברו טראומות. אני מאמין שזה הולך להיות הקנאביס הבא מבחינת 'הייפ' כלכלי ותוך שנתיים נגיע להנפקות אחרי שיהיו מוצרים שימושיים שעברו מחקר ונמצאו פרקטיים ובטוחים לשימוש", מסבירה עו"ד מורן פרוחי ממשרד עו"ד האזרחי, "כמובן שיש סיכונים והשימוש צריך להיות מבוקר ומושכל, ולא יעשה באותה צורה חופשית כמו צריכת הפנאי של הקנביס. ועדיין, יש מחקרים שמראים על כדאיות רפואית בשימוש בסמים פסיכודליים לאותם אנשים שצריכים טיפול ושעברו טראומות נפשיות וסובלים מהפרעות כגון פוסט טראומה, חרדות, התנהגות אובססיבית, ואפילו לצורך טיפול בהתמכרויות. מדובר על שימוש יום יומי כאשר המטרה היא לטפל לא רק באנשים הנמצאים בקצה הסקאלה, אלא גם אנשים שנמצאים בהתמודדות יום יומית עם תופעות נפשיות, כאשר הסם יינתן במיקרו דרופס. כפי שנעשה עם הנדסת הקנביס, בהדרגה לומדים להנדס את החומר הפעיל כדי להתאים אותו לסימפטום או הבעיה".
לדברי עו"ד איתן האזרחי המדינה צריכה להתכונן לנושא הן מבחינה רגולטורית, והן מבחינה תפיסתית, מאחר ותוך חמש שנים התחום יצבור תאוצה בדיוק כפי שהקנביס צובר תאוצה בשנים האחרונות. בשל כך, כל מי שישכיל לשנות את תפיסת העולם שלו מוקדם יותר, יוכל להוביל את השוק החדש, הטומן בחובו פוטנציאל כלכלי רב יותר משוק הקנביס.
"כדאי להפיק לקחים מההתנהלות של הרגולטור בעניין הקנביס ב 10-15 השנים האחרונות, ולצפות ולהסיר את החסמים מבעוד מועד. המגזר העסקי נמצא כבר עמוק בתוך שוק הפרמקולוגיה הפסיכודלית, והרגולטור צריך להאזין לשוק, והתכונן על מנת שלא נגיע לאותה הסחבת שיש כרגע בשוק הקנביס.
כבר כעת יש בישראל מחקרים בתחום הנפש בהם נעשה שימוש טיפולי באמצעות פטריות הזיה, LSD או MDMA ובהמשך אולי גם נראה עליה בשימוש בפסיכודליים ממקורות טבעיים ולא סינטטיים נוספים כמו למשל אוואסקה וקאמבו בהם נעשה שימוש מזה מאות שנים על ידי מטפלים ושאמנים מסורתיים בקהילות שונות. הקהילה המחקרית והטיפולית מוכנה לקבל על עצמה את הכלים הטיפוליים האלו, ואנו רואים שמתקיימים גם כיום ימי עיון, כגון יום העיון של האיגוד הפסיכיאטרי, אשר דנים באפשרות של שימוש בסמים פסיכודליים בצורה מבוקרת. לצד התועלת שתצמח בוודאי למי שזקוק לטיפול כזה, הרי שלמדינה יש אינטרס כלכלי ואפשר להוביל את הנושא ולקחת את זה רחוק ולעזור לאנשים תוך יצירת הזדמנויות עסקיות אישיות, מקומות עבודה נוספים באמצעות יצירת תעשייה חדשה, וגם הכנסת כסף רב לקופת המדינה. יש כאן מוחות גדולים לצד מוניטין מעולה שרכש השוק הישראלי, מדינת ישראל צריכה להתעורר כבר עכשיו, ולמצב את עצמה כמובילה של השוק. זה רק עניין של זמן עד שהשימוש בסמים פסיכודליים יהפוך לחלק אינטגרלי בטיפול ובשימוש לטובת ולתועלת המטופלים. זיהוי מוקדם של הפוטנציאל הטמון בתחום זה לצד נכונות רגולטורית של המדינה, עשויים ליצור הזדמנויות עסקיות יוצאות דופן".
עו"ד איתן האזרחי מוסיף: "אנחנו זיהינו את הפוטנציאל האדיר בהקשר לסמים פסיכודליים והרחבנו את מחלקת הקנאביס במשרדנו לצורך טיפול בפרויקטים בתחום".
ראיון עם איתן האזרחי, מייסד ובעלים איתן האזרחי ושות׳, משרד עורכי דין
