ראיוןענף הביצים על כוונת מנכ"לית משרד החקלאות: 93% מהלולים לא עומדים בדרישות
ראיון
ענף הביצים על כוונת מנכ"לית משרד החקלאות: 93% מהלולים לא עומדים בדרישות
משרד החקלאות, שבדרך כלל לא מספק עניין רב בדיוני התקציב, זכה הפעם לתשומת לב. החקלאים עלו על בריקדות, בסיוע חלק מהח"כים. בריאיון ל"כלכליסט" מציבה מנכ"לית המשרד נעמה קאופמן-פס את היעדים לקראת דיון בוועדת הכספים. בגרפים שלפניכם: נתוני מצב הלולים בישראל
החקלאות הישראלית בסטגנציה וצריכה לעבור הליכי מיכון ואוטומציה. הלולים בישראל לא עומדים בסטנדרט הבינלאומי, הן מבחינת סניטציה והן מבחינת צער בעלי חיים. לפני שוועדת הכספים של הכנסת תדון בתקציב משרד החקלאות ובתוכניותיו, מסמנת מנכ"לית המשרד נעמה קאופמן-פס את יעדי השר עודד פורר לשנים הבאות: שיפור השירות במשרד, צער בעלי חיים, תוכנית לביטחון תזונתי וכמובן הפחתת יוקר המחיה.
שקף אחד שיציג השר פורר בוועדת הכספים מספר את הסיפור כולו: 93% מהלולים לא עומדים בדרישות של השירותים הווטרינריים בישראל.
כאשר נכנס עודד פורר לתפקידו הוא נערך לפתוח את השוק לתחרות ולבטל את התכנון בענף ההטלה. הלחצים מהלובי החקלאי ומצד השותפות לקואליציה עשו את שלהם, והרפורמה התכווצה והוצאה אל מחוץ לחוק ההסדרים. מבחינת קאופמן-פס, הרפורמה בחקלאות היא חבל הצלה לתעשייה החקלאית המקומית, ולדעתה זו הדרך היחידה להתמודד עם איומי האקלים ולייצר ביטחון מזון לישראלים
האם ויתרתם לגמרי על ביטול התכנון בענף ההטלה?
ממש לא, זה פשוט פוצל מחוק ההסדרים. יש צורך לטפל בענף ההטלה, וזה עוד בלי קשר לשאלת המכסים והתכנון. הלולים בישראל לא עומדים בסטנדרט הבינלאומי, הן מבחינת סניטציה והן מבחינת צער בעלי חיים. נכנסנו להליך של 90 יום עם הלולנים.
אנחנו חושבים על המודלים המדויקים של התמיכה והפיצוי, אבל חשוב לומר שהמצב הנוכחי של הלולים לא יכול להימשך. צער בעלי חיים זה אחד העקרונות שמתועדפים על ידי השר פורר. מדינת ישראל חייבת לעבור ללולים ללא כלובים, בלי קשר לכלום. אפשר כמובן לכרוך את הסוגיות, אבל זה לא הכרחי
אנחנו חושבים על המודלים המדויקים של התמיכה והפיצוי, אבל חשוב לומר שהמצב הנוכחי של הלולים לא יכול להימשך. צער בעלי חיים זה אחד העקרונות שמתועדפים על ידי השר פורר. מדינת ישראל חייבת לעבור ללולים ללא כלובים, בלי קשר לכלום. אפשר כמובן לכרוך את הסוגיות, אבל זה לא הכרחי.
זה נראה שחלק מרכזי במשרד החקלאות היה הרגולציה (מכסים, שירותים להגנת הצומח). מה יישאר למשרד ביום שאחרי?
משרד ממשלתי לא נועד לייצר לעצמו עבודה. אבוי אם זה היה כך. משרד החקלאות מוביל הפעם מהפכה, שם פעם ראשונה פוקוס על השירות, על צער בעלי חיים ועל תפיסת ביטחון מזון שלמה.
אחד המחסומים הגדולים ליבוא פירות וירקות לישראל הוא הגוף שנקרא "שירותים להגנת הצומח". איך אתם מתכננים לפתור את זה?
קודם כל, יש כאן עניין של איכות שירות. היחידה הזו כמו הרבה יחידות במשרד החקלאות לא מתנהלת בצורה מודרנית, לא עברו דיגיטציה. הבקשות עדיין מוגשות באמצעות נייר, מענה לבקשה לא יכול לקחת כל כך הרבה שנים. זה דבר שצריך להסתיים, וזה לבדו עשוי להועיל. דיגיטציה גם תביא לשקיפות, כיום אין בישראל רשימה של כל המזיקים שמהם אנחנו חוששים.
דבר שני, אף שכל משרד הוא עולם נפרד, אפשר ללמוד ממה שקורה במשרדים אחרים בממשלה, וצריך ללמוד לנהל סיכונים. אי אפשר לעבוד עם מדיניות של "אפס סיכון". אגב, בשונה ממה שמקובל לחשוב, רוב הסיכון, כ-80%, נמצא בייחורים, בזרעים, במה שמכונה חומרי ריבוי. בפרי הסופי אין כמעט סיכון למזיקים.
זה נכון שעולם החקלאות הוא מיוחד, כי לכל מדינה יש גידולים משלה, ויש סיכונים אחרים. יש מדינות שבהן לא מגדלים תפוזים, אז הן לא צריכות להתמגן מפני מזיקים של תפוזים. אבל אנחנו חייבים לנהוג ב"הדדיות", להסתמך על הצהרות של מדינות מתוקנות. אם הם אומרים שאין אצלם את המזיק, אפשר להסתמך על זה בכפוף לאכיפה.
אבל יחידת השירותים להגנת צומח שימשה גם ככסות להגנה על תוצרת מקומית.
אני לא עוסקת במה היה, בניתוח לאחור. אני אומרת שהרגולטור צריך לעסוק בתחום שעליו הוא מופקד. הם צריכים לתת תשובה לשאלה אם כדאי לייבא ענבים בקיץ. הם צריכים לענות על שאלת הבטיחות ופוטנציאל הנזק לצומח בישראל, הם לא צריכים לעסוק בתחרות, והגנה על התעשייה המקומית. אנחנו לא מתכוונים ולא מתכננים להתערב לגורמי המקצוע בשאלת המזיקים, הם יחליטו לבדם איזה מזיק אסור לו להיכנס לארץ. אנחנו רוצים להכניס סדר, יעילות וענייניות לתוך התהליך הזה.
הם צריכים לתת תשובה לשאלה אם כדאי לייבא ענבים בקיץ. הם צריכים לענות על שאלת הבטיחות ופוטנציאל הנזק לצומח בישראל. הם לא צריכים לעסוק בתחרות ובהגנה על התעשייה המקומית
הסיכוי לתרחיש אפוקליפטי שבו זן שלם בישראל (לדוגמה תפוח) הופך לנגוע יגדל בעקבות הרפורמה?
כנראה שאתה צודק. אנחנו נראה איך חברת הביטוח (קנט) תעריך את זה, ואנחנו כמדינה התחייבנו לשפות את החקלאים על הגידול בפרמיה לחברת הביטוח.
בואי ניגע בנושא שעלה הכי חזק לכותרות, ביטול המכסים על תוצרת חקלאית. זהו, ויתרנו על הרעיון של חקלאות ישראלית?
זה בדיוק הפוך. אנחנו מגני החקלאות הישראלית, צריך לצאת מהדיבור בסיסמאות. יש כאן שר אוצר ושר חקלאות ששמים הרבה כסף בשביל להפוך את החקלאות לחדשנית. הטעות הגדולה ביותר היא להציג את מצב החקלאות הנוכחי כמצב אידאלי. החקלאות הישראלית בסטגנציה, אם היא לא תעשה קפיצה, היא תיפגע. גיל החקלאי הממוצע הוא 66-65, התפוקה החקלאית פר דונם בגידולים מסוימים היא פחות מ-20% ממה שמייצרים במדינות מפותחות אחרות.
החקלאות הישראלית בסטגנציה. אם היא לא תעשה קפיצה, היא תיפגע. גיל החקלאי הממוצע הוא 66-65, התפוקה החקלאית פר דונם בגידולים מסוימים היא פחות מ-20% ממה שמייצרים במדינות מפותחות אחרות
איך שלא הופכים את זה, יש כאן שרים ששמו לנגד עיניהם את עתיד החקלאות. מאות מיליונים למו"פ בחקלאות ומאות מיליונים ליישום החדשנות בחקלאות המקומית. הרפורמה הזו תקפיץ את החקלאות הישראלית.
ראית את מכתב הפרופסורים שאומר שבגלל שינויי האקלים הרפורמה לא מתאימה כעת?
לדעתי זה הפוך. אנחנו צריכים להשקיע בפיתוח של זנים עמידי אקלים, במכונות שמחליפות כוח אדם, בזנים דוחי מזיקים, בגידולים חלבוניים, בחקלאות לגובה. כל הדברים הללו לא יקרו ללא דחף תחרותי וללא השקעות ממשלתיות. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן.
למעשה זו הפעם הראשונה שמישהו יגבש תפיסת ביטחון תזונתי לישראל. מעולם לא נעשתה כאן חשיבה איזה גידולים צריך לגדל ולמה. אנחנו הולכים להוביל מהלך שיחשוב על החקלאות בצורה רוחבית. אנחנו מפגרים אחרי העולם בסיפור הזה.
זה מזכיר שיש ויכוח האם ישראל תוכל לספק לעצמה את המזון בשנים הקרובות, איפה את בוויכוח הזה?
אני יודעת דבר אחד, ישראל לא תוכל לעמוד בביקושים ללא הכנסה של חדשנות. אבל צריך לזכור שיש גם צורך מבני ביבוא. בוא ניקח את השמיטה, יש אוכלוסייה של 15% (חרדים) שלא מקבלים את הפתרונות של היתר מכירה וגידולים הידרופוניים. אז אנחנו עושים להם מכסות ללא מכס מיוחדות של שנת שמיטה. וכמובן שיש את העונות שבהן אין גידול מקומי.
ועדיין, החקלאים אומרים שהתמיכה הישירה שאתם מציעים היא עלבון.
קודם כל, כל השיח הזה שאנחנו מבטלים את המכסות לא מדייק. מדובר בתהליך הדרגתי, הדברים שעליהם נפחית מכסים במהירות זה רק הדברים היקרים מאוד בישראל, ושאין הרבה מגדלים בארץ, כמו אננס. מעבר לזה, זה לא רק תמיכה ישירה, יש כאן מעטפת שלמה, כל ההשקעות שאנחנו נכניס לעולם הזה, הן בעולם יישום החדשנות והן בעולם של סיוע לרכישת מכונות. בנוסף אנחנו נענינו לכל הדרישות של החקלאים בסוגיית העובדים הזרים, הוספנו 6,000 עובדים זרים.
יש כאן גם עניין דורי, החקלאים הצעירים אומרים כל הזמן שאנחנו בכיוון הנכון, שהצעדים שאנחנו עושים ימשכו את הצעירים, את ההייטק, את הנשים, את הקהלים החדשים.
מצד שני גם אתם לוקחים בחשבון שיש אפשרות שהפחתת המכסים תביא לירידה בהחזקת הקרקעות. הקמתם צוות שיעצור את ההפחתה במקרה שתהיה ירידה בקרקעות המעובדות בישראל?
אי אפשר להאשים אותנו כי אנחנו זהירים, אבל אני לא חושבת שזה יקרה. אני חושבת שאנחנו חייבות לבדוק מה קורה. אבל בשילוב כל המהלכים שלנו, החקלאות הישראלית רק תרוויח ממה שקורה עכשיו.
הדברים שעליהם נפחית מכסים במהירות זה רק הדברים היקרים מאוד בישראל, ושאין הרבה מגדלים בארץ, כמו אננס. מעבר לזה, זה לא רק תמיכה ישירה. יש כאן מעטפת שלמה, כל ההשקעות שאנחנו נכניס לעולם הזה, הן בעולם יישום החדשנות והן בעולם של סיוע לרכישת מכונות
וכמה אתם בטוחים שזה יתגלגל לצרכן?
יש צוות שיעקוב גם אחרי זה. אנחנו עשינו כבר בדיקות בעבר, אבל החקלאים ביקשו שנעשה בדיקה מחודשת. אנחנו צריכים להקשיב. אנחנו חושבים שהמחיר לצרכן יירד. אבל אנחנו נבדוק מחדש את כל שרשרת הערך, ונראה אם יש עוד דברים שאפשר לטפל בהם.
מה תוכלו לעשות? פיקוח מחירים?
פיקוח מחירים לא על הפרק, זה לא עוזר וזה לא טוב. אבל רשות התחרות נמצאת בצוות. לרשות התחרות יש כלים אגרסיביים מאוד לטפל בדברים שהם לא תקינים מבחינת דיני תחרות, אם יש מונופול או קרטל. אבל אנחנו מבחינתנו עושים עוד דברים כמו לקדם בורסה דיגיטלית של מחירי תוצרת חקלאית, לאפשר ליצרנים לעקוף את המשווקים, ואולי תמיכה בהקמת מרלו"גים (מרכזים לוגיסטיים) של חקלאים. רעיונות כאלו.
את האישה הראשונה בתפקיד מנכ"ל משרד החקלאות. רק 31% מהבכירים במשרד הם נשים. ובכלל, תחום החקלאות הוא תחום גברי.
אין ספק שאני בעד קידום נשים לתפקידים בכירים במגזר הציבורי. יש מספיק נשים מקצועיות. זה אמנם דורש קצת גמישות, אני מקפידה לקחת את הילדה שלי לגן מדי בוקר, אז אני מתחילה ישיבות עבודה מחוץ לירושלים בשעה 09:00. לא קרה כלום. לגבי נשים בחקלאות, כולנו יודעים שבעליות הראשונות היו גם נשים חלוצות. אבל המהפכה שאנו מקדמים כעת במשרד, להפוך את החקלאות לחדשנית יותר, תיתן גם יותר הזדמנויות לנשים ולעוד אוכלוסיות להיכנס לתחומים הללו. קידמנו לאחרונה פרויקט של נשים בדואיות בחקלאות, אבל זה לא צריך להיעצר שם.
בהכנת הכתבה השתתף דורון ברויטמן
