פרשנות
בן גביר סוחט מיליארדים מתקציב המדינה אבל לא מביא תוצאות
השר לביטחון לאומי ממשיך לדרוש תוספות עתק תקציביות למשרדו ומנצל לשם כך את כוחו הפוליטי. חלק גדול מהכספים מיועד להגדלת מספר השוטרים אלא שהגיוס לא מניב את התוצאות המצופות. גל פשיעה מזנק, ובכלל זה הרציחות וגניבות המכוניות. כעת בן גביר מאיים לעצור את העלאת דמי ביטוח לאומי
הדבר כבר הפך להרגל: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיש מאז נכנס לתפקידו לפני שנתיים דרישות אסטרונומיות להגדלת תקציב משרדו. ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנע, ויחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נענה לחלק גדול מהדרישות. אבל בסופו של דבר לא כל התקציב שהובטח הועבר, וחלק משמעותי מהכספים שהועברו לא הוכנסו לבסיס התקציב אלא נרשמו כהעברה חד־פעמית. זאת מאחר שמשרדו של בן גביר לא עמד בביצוע התוכניות שבשמן ביקש את תוספות התקציב. למשל, הוא לא הצליח לאייש את כל התקנים שתוקצבו עבורו, ולא מולאו כל התנאים שנדרשו להעברת הכספים. בנוסף, התוצאות בשטח של הפשיעה המשתוללת - מקרי הרצח בחברה הערבית גוברים וגניבות כלי הרכב בעלייה - מוכיחות שהיתה תועלת מועטה לתוספות שבן גביר קיבל בפועל.
תקציבו של המשרד לביטחון לאומי גדל ב־2.3 מיליארד שקל בין השנים 2022 ו־2024. ב־2022 (בתקופת השר עמר בר־לב) עמד תקציב המשרד על 19.9 מיליארד שקל, בשנת 2023 גדל התקציב לאחר התוספת בגין המלחמה ל־21.1 מיליארד שקל, ובשנת 2024 עמד על 22.2 מיליארד שקל.
למרות זאת, בן גביר מעכב כעת את תקציב המדינה לשנת 2025, בהתנגדותה של נציגת מפלגתו בוועדת העבודה והרווחה ח"כ לימור סון הרמלך להעלאת דמי ביטוח לאומי. בלשכת בן גביר מסבירים שהדבר נובע מהתנגדותו להעלאת דמי ביטוח לאומי בשל הפגיעה הצפויה באזרחים. בכנסת תולים את ההתנהגות דווקא באי־היענות לתביעתו לתוספת של 20 מיליארד שקל בתקציב 2025.
המהלך המוצע אמור להגדיל את הכנסות ביטוח לאומי ב־5 מיליארד שקל. על הוועדה לאשר את החוק בעניין עד תחילת השבוע הבא, על מנת שמליאת הכנסת תוכל לאשרו ביום שלישי, יממה לפני תחילת שנת התקציב החדשה ביום רביעי. אם בן גביר יתמיד בהתנגדותו, משרד האוצר יצטרך לאתר מקור תקציבי חילופי לכסות על חוסר של 5 מיליארד שקל. בינתיים משרד האוצר הקפיא העברת 850 מיליון שקל למשרדו של בן גביר שנועד להצטיידות המשטרה, והכסף הזה יועבר לכיסוי חלק מהחסר. בשורה התחתונה: המשטרה עצמה סובלת מאי־התמיכה של עוצמה יהודית בהעלאת דמי ביטוח לאומי.
מאז הקמתה של הממשלה נחשב בן גביר לילד הסורר של הקואליציה. עם 7 מנדטים בכנסת, בן גביר ידע להצמיד אקדח לרקתו של נתניהו, כי בלעדיו הקואליציה היתה מאבדת את הרוב בכנסת. בדיוני תקציב המדינה לשנים 2024-2023 דרש בן גביר תוספת של מיליארדי שקלים ולבסוף ראש הממשלה הסכים לתוספת של 9 מיליארד שקל. בתקציב המעודכן לשנת 2023, שאושר בסוף השנה בשל המלחמה, זכה בן גביר בתוספת של 1.8 מיליארד שקל. הנימוק שלו היה המצב הביטחוני. ובתקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 שהתקבל בתחילת השנה (בטרם שונה עוד 3 פעמים) קיבל תוספת תקציב של 2.3 מיליארד שקל.
אבל בפועל הסכום שהגיע אל משרדו היה נמוך בהרבה. הסיבה המרכזית היא משום שלא הצליח לעמוד ביעדים שהציב לעצמו. הרבה מהכסף הנוסף שהובטח לבן גביר מיועד ליצירת תקנים חדשים במשטרה. בתקציב 2024-2023 המקורי הוא דרש תוספת של 6,000 תקנים אך לבסוף קיבל הבטחה ל־3,225 תקנים חדשים לשוטרים.
בסיכומו של דבר, מסוף 2023 ועד סוף 2024 מספר השוטרים החדשים שהתגייסו הגיע ל־5,800. אבל באותו זמן פרשו 3,500 שוטרים, כך שהתוספת נטו היא כ־2,300 שוטרים. עקב כך, התקציב שהובטחו ל־3,225 שוטרים חדשים לא נוצל במלואו. בדיוני התקציב ל־2025 שנערכו באוקטובר 2024 דרש בן גביר כ־10,000 תקנים נוספים, מהם כ־8,000 למשטרה והיתר לשב"ס ולכבאות.
בנוסף בן גביר תובע בתקציב תוספת של עוד 10 מיליארד שקל לבסיס התקציב. כלומר לא העברה חד־פעמית אלא כזו שתיכלל בכל אחד מהתקציבים הבאים. כמו כן הוא מבקש עוד סכום חד־פעמי של 10 מיליארד שקל לתקציב 2025. חלק מהתקציב נועד למימון בינוי של מתקני כליאה וחלק מהתקציב נועד כדי לממש את העלאות השכר שעליהן התחייב האוצר. אל מול הדרישות הללו האוצר הסכים לפני חודשיים להגדיל את תקציב המשרד ב־2 מיליארד שקל, ובנוסף להקצות סכום חד פעמי של 1.5 מיליארד שקל.
בשבוע שעבר עצר האוצר ניסיון של בן גביר להעלות את שכרם של השוטרים באופן חד צדדי. באוצר הזהירו כי "עם זאת, הניסיון לבצע שינויי שכר בהיקף של מאות מיליוני שקלים, מתוך תקציבים שיועדו למטרות אחרות, וזאת ללא סמכות ובניגוד ולכללי המינהל התקין - הוא חמור ובלתי קביל. לא ניתן יד לפעולות חד־צדדיות הפוגעות באמון הציבור ובכספי משלם המסים".
אתמול הודיע האוצר על חתימת "הסכם משפר את תנאי לוחמי הימ"מ ומעלה את השכר בלמעלה מ־30%, ומתחילת המלחמה הוקצו למשטרה תוספות תקציביות נכבדות לטובת מענה מבצעי ושיפור תנאי השירות".
כך או כך: עד לצירופם לפני מספר חודשים של 4 ח"כי הימין הממלכתי לממשלה נתניהו היה תלוי מאוד בבן גביר. לפיכך, הדינמיקה בדיונים מולו של בכירי הקואליציה ופקידי האוצר היתה לרצות את יו"ר עוצמה יהודית על מנת לשמור על שלמות הקואליציה. כעת, לאחר שבן גביר וח"כיו מצביעים שוב ושוב נגד התקציב במליאת הכנסת מותחים עליהם בקואליציה ביקורת חריפה. בהתנהלות שגרתית ראש הממשלה היה מפטר את 3 שרי עוצמה יהודית: בן גביר, יצחק וסרלאוף, ועמיחי אליהו. אבל נתניהו לא נוקט בצעד הזה אף שיש לו גם בלעדיהם 61 ח"כים כי הוא לא רוצה להיות תלוי ב־2 ח"כים שמפגינים עצמאות מלאה: שר הביטחון המפוטר יואב גלנט שלא מגיע להצבעות על התקציב, ויו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין (ליכוד) שמתנגד לחוק ההשתמטות המוצע.
ההערכות בכנסת שלבסוף נתניהו יעניק לבן גביר תוספת תקציבית נכבדת. אסור לשכוח, שנתניהו אומנם לא מטפל בהדחת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, אבל בן גביר לוחץ בעניין וגם ראשי הקואליציה כבר הסכימו שהם רוצים להתניע את ההליך גם אם יבלם בבג"ץ. בקואליציה מעריכים שבן גביר פוזל לבחירות על רקע ההסכם המסתמן לשחרור חטופים ושחרור מחבלים. ייתכן שבמובן הזה הוא יסייע לנתניהו, כי בליכוד יש רבים הסבורים שבשל ההישגים בכל החזיתות כוחה של המפלגה בבחירות קרובות רק יעלה.
מלשכת בן גביר נמסר בתגובה כי "משרד הביטחון הלאומי והגופים קיבלו עד היום 14 וחצי מיליארד שקל. חלק משמעותי הועבר בכספים חד־פעמיים ומשכך בתקציב 2025 מבקש המשרד להסדיר את כל הוצאות משטרת ישראל שב"ס וכבאות בבסיס התקציב ובספר התקציב".
