בית הדין בהאג: ההתנחלויות לא חוקיות; פעולות ישראל בגדה הן סיפוח
בית הדין בהאג: ההתנחלויות לא חוקיות; פעולות ישראל בגדה הן סיפוח
האשמות באפרטהייד, ודרישה מישראל לשים קץ לנוכחותה בגדה בהקדם האפשרי: בהחלטת האג, שלה אין תוקף חוקי מיידי - אך עלולה לפגוע קשות במעמד הבינלאומי של ישראל, נקבע כי "מדיניות ההתנחלויות נתנה זכות לאלימות מתנחלים כלפי פלסטינים". השופט הלבנוני קבע: "ישראל כוח כובש גם בעזה - למרות ההתנתקות"
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מפרסם כעת (שישי) את חוות הדעת המייעצת שלו בדבר חוקיות הכיבוש הישראלי בגדה ובמזרח ירושלים. נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק השופט נוואף סלאם הלבנוני, שהתבטא רבות בעבר נגד ישראל, צפוי להקריא במשך כשעה את עיקרי חוות הדעת המייעצת.
השופט סלאם הקריא בפתח דבריו את השאלות שהופנו לבית הדין, על ידי עצרת האו"ם, ואמר כי "ביה"ד צריך לבחון קודם כל אם יש לו סמכות לתת את חוות הדעת והאם יש סיבה לסרב להיענות לבקשה". לדבריו, "ביה"ד קובע שהשאלות שהפנתה עצרת האו"ם חוקיות, והבקשות נעשו בהתאם לאמנת רומא ונוהל ביה"ד ויש להם סמכות.
"העובדה שלביה"ד יש סמכות, לא אומר שהוא מחויב להיענות לה", הוסיף סלאם. "חלק מהמשתתפים בהליך טענו שיש סיבות לביה"ד לסרב למסור חוות דעת. באשר לטיעון שחוות הדעת נוגעת לסכסוך בין שני צדדים, כאשר צד אחד לא הסכים - ביה"ד קובע שהנושא לא רק בילטרלי בין ישראל לפלסטין, אלא בעל עניין לאו"ם, ולבקשה אין השפעה על עקרון ההסכמה לסכסוך משפטי".
לגבי הטיעון שחוות דעת לא תעזור לעצרת הכללית למלא תפקידה, אמר: "ביה"ד קובע שהוא לא יכול להיכנס לטיעון הזה". על הטענה שלחוות הדעת תהיה השפעה שלילית על המו"מ: "ביה"ד קובע שזה עניין שהוא לא יכול להיכנס לספקולציות לגביו". באשר לטענה שלביה"ד אין מספיק מידע: "ביה"ד קובע שיש בפניו מידע מספיק להחליט לגבי שאלות משפטיות". על הטענה שהשאלות נוסחו בצורה מוטה: "ביה"ד קובע שהעצרת הכללית לא רצתה להגביל את ביה"ד מלגבש את עמדתו". הוא סיכם: "בבחינת כל אחד מהטיעונים ביה"ד הגיע למסקנה שאין סיבה לסרב למסור את חוות הדעת".
סלאם הוסיף כי הבקשה של העצרת הכללית לחוות הדעת נוגעת "לשטח הפלסטיני שכבוש מ-1967, שכולל את הגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה". לדבריו, "מבחינה משפטית השטח הפלסטיני הכבוש מכיל יחידת שטח אחת, וחוות הדעת מתייחסת לכך. ביה"ד מציין כי השאלה שהפנתה העצרת הכללית ביחס למקומות הקדושים בירושלים נוגעת לצעדים שנוקטת ישראל במזרח ירושלים. ביה"ד רושם לפניו שהבקשה לחוות דעת מייעצת התקבלה בדצמבר 2022 - והתייחסה למדיניות והמעשים המתמשכים של ישראל - זה לא כולל מעשים שביצעה ישראל בעזה בעקבות המתקפה שביצעו חמאס וארגונים אחרים באוקטובר 2023.
"ישראל ככוח הכובש שמה את עזה תחת שליטתה. ב-2004 ישראל הציגה תוכנית התנתקות מעזה ואזורים מסוימים בצפון הגדה. ב-2005 היא נסוגה ופינתה את ההתנחלויות", הוסיף סלאם. "לטובת ההחלטה אם שטח נותר כבוש תחת הדין הבינ"ל - הקריטריונים הם לא האם הכובש שומר על נוכחות צבאית - אלא האם הסמכות שלו נשמרה. בהתבסס על המידע שהוצג לביה"ד - ישראל יכלה להמשיך לשמור אספקטים מסוימים של שליטה על עזה, כולל שליטה על הים, האוויר והיבשה, העברת סחורה ואיסוף כספי מסים - למרות נסיגת הצבא ב-2005. זה בולט עוד יותר מאז 7 באוקטובר. ביה"ד סבור שהנסיגה הישראלית לא הביאה להסרת המחויבויות שלה ככוח הכובש".
בתחילת חוות הדעת המייעצת התייחס בית הדין למדיניות ההתנחלויות של ישראל, וקבע כי "האבחנה שנעשית בין התנחלויות ומאחזים לא משנה, מה שקובע אם הם נשארים בתמיכת ישראל. ביה"ד קובע שבין 1967 ל-2005 מדיניות ההתנחלויות נמשכה בגדה ובמזרח ירושלים". בנוגע לעזה, הוסיף: מדיניות ההתנחלויות בעזה עד 2005 - לא היתה שונה מהותית מהמדיניות שנמשכה בגדה ובמזרח ירושלים היום. בחוות הדעת המייעצת ב-2004 ביה"ד קבע שמדיניות ההתנחלויות הייתה הפרה של אמנת ז'נבה, שקבעה שכוח כובש לא יעביר חלק מהאוכלוסייה שלו לשטח שהוא כובש.
"במקרה הנוכחי, יש עדויות שהמדיניות הישראלית היא לספק תמריצים להעברת ישראלים לגדה המערבית ולפיתוח אזורי תעשייה על ידי מתנחלים", הוסיף סלאם. "יש גם ראיות שישראל מכשירה מאחזים - תוך הפרה של חוקים ישראליים. בניית ההתנחלויות מלווה גם בתשתיות אזרחיות שהמדינה מעבירה ובהעברת האוכלוסייה לגדה ולמזרח ירושלים - מה שמנוגד לאמנת ז'נבה. ביה"ד קובע שהרחבת ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים מבוססת על הפקעת שטחים גדולים. מדיניות זאת אינה עולה בקנה אחד עם נהלי האג. כמו כן, ביה"ד קובע שהשימוש של ישראל במשאבי הטבע בשטח הכבוש מנוגד למחויבויות שלה במשפט הבינ"ל - ולא עולה בקנה אחד עם מחויבותה לכבד את זכויות העם הפלסטיני להחזיק במשאבים אלה".
לדברי נשיא בית הדין, "תחת אמנת ז'נבה, העברת יחידים ורבים, כולל גירוש של אוכלוסייה מוגנת משטח כבוש - אסורים ללא קשר למניע שלהם. בהקשר זה ביה"ד קובע שהעברה כפויה אסורה, לא רק שהיא מושגת בכוח פיזי, אלא גם כאשר לאנשים אין ברירה אלא לעזוב". הוא הוסיף: "מדיניות ישראל ומעשיה, בהם גירוש כפוי, הריסת בתים ומגבלות תנועה - משאירים מעט אפשרות לאוכלוסייה הפלסטינית שחיה בשטח C לעזוב את אזור המגורים שלהם . מעשי ישראל והריסת בתים לטובת הקמת התנחלויות - אינן בעלות אופי זמני ולכן אינם נחשבים כפינוי חוקי תחת אמנת ז'נבה. מעשי ישראל מנוגדים לאיסורים על העברה כפויה של אוכלוסייה מוגנת באמנת ז'נבה הרביעית".
בית הדין התייחס לסוגיית "אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים", וציין כי "מדיניות ההתנחלויות של ישראל נתנו זכות להפעלת אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים. אלימות מתנחלים - וכישלונה של ישראל למנוע אותו או להעמיד לדין - יוצר סביבה עוינת כלפי פלסטינים. הכישלון השיטתי של ישראל למנוע או להעניש אלימות מתנחלים נגד פלסטינים, כמו גם השימוש המופרז של ישראל בכוח נגד פלסטינים - מנוגד למחויבויות שלה".
לאור כל אלה, בית הדין קבע בחוות הדעת המייעצת כי "ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים והמשטר שקשור אליהם - נעשים בניגוד לחוק הבינ"ל. ביה"ד מציין בדאגה גדולה דיווחים שמדיניות ההתנחלויות התרחבה מאז החל ביה"ד לשבת על חוות הדעת".
"בנוגע לעקרון של סיפוח בהקשר הנוכחי - סיפוח מעיד על כוונת הכובש להרחיב את השליטה שלו על השטח הכבוש. ביה"ד קובע שתחת חוקי הכיבוש, השליטה של הכוח הכובש צריכה להיות בעלת טבע זמני", אמר. "העברת אוכלוסייה מהשטח הכבוש עלולה להוות צעד של סיפוח. לגבי מזרח ירושלים - העובדה שישראל סיפחה את מזרח ירושלים ב-1980 קבעה שמזרח ירושלים היא חלק מבירתה והשטח שלה. ישראל משתמשת במזרח ירושלים כשטח שלה - ומעניקה לפלסטינים תעודת תושב. בנוסף, היא גם נוקטת מדיניות מואצת של הריסת בתי פלסטינים במזרח ירושלים.
"לגבי הגדה, ישראל רואה בקווי היסוד של הממשלה בהרחבת ההתנחלויות מדיניות לאומית", הוסיף נשיא בית הדין. "ישראל פועלת להביא לסילוק אוכלוסייה פלסטינית בגדה ובמזרח ירושלים. זה מאפשר את הרחבת ההתנחלויות ואינטגרציה של השטחים לתוך השטח הישראלי. הניצול של משאבי הטבע מנוגדת לזכויות של הפלסטינים לריבונות על משאבי הטבע".
לדבריו, "בבחינת מעשיה של ישראל, לגבי מזרח ירושלים והגדה, ביה"ד קובע שהרחבת ההתנחלויות, החומה, הגדרת ירושלים כבירת ישראל, החלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים - מדיניות זו ומעשים אלה נועדו לשמר וליצור מצב בלתי הפיך בשטח. ביה"ד קובע שהמדיניות הזאת והמעשים מסתכמים לסיפוח של חלקים גדולים של השטח הפלסטיני".
בית הדין בחן את ההשלכות של מדיניות ישראל על פלסטינים במזרח ירושלים, והוסיף: "ביה"ד בחן את מדיניות הריסת בתים בגדה ובמזרח ירושלים, 11 אלף בתים נהרסו מאז 2009. על סמך הראיות שהוצגו בפניו - חוקים שאימצה ישראל מתייחסים לפלסטינים בצורה שונה - המנוגדת למשפט הבינ"ל. הטיפול המפלה אינו מוצדק ואין לו מטרה לגיטימית". לדבריו, "משטר המגבלות על פלסטינים בשטחים הכבושים מסתכם לאפליה שיטתית. מדיניות ישראל ומעשיה מסתכמים לסגרגציה ואפרטהייד.
"מעשיה של ישראל מהווים הפרה של זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. כתוצאה ממדיניות ישראל ופעולותיה נמנע מהפלסטינים הזכות להגדרה עצמית עכשיו ובעתיד. בשל כך, ביה"ד בדעה שהמדיניות הלא חוקית של ישראל מנוגדת למחויבויות שלה להכיר בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית", אמר.
הוא ציין כי "מעשיה של ישראל השפיעו על המעמד החוקי של הכיבוש בהתאם למשפט הבינ"ל. יש לזה השלכות על החוקיות של הכוח הכובש. לישראל אין סמכות להפעיל סמכות ריבונית על השטחים הפלסטיניים הכבושים. זכויות הביטחון של ישראל לא גוברות על האיסור לבצע העברה כפויה של אוכלוסייה כבושה בכוח".
לגבי חוקיות המשך הנוכחות הישראלית ב"שטח הפלסטיני הכבוש", קבע בית הדין כי "להפרות של ישראל יש השלכות על מעמדה המשפטי של המדינה ככוח משפטי. המדיניות הישראלית של סיפוח ושלילת זכותם העצמית של הפלסטינים - מפרים את החוק הבינ"ל והופכים את שהיית ישראל בגדה לבלתי חוקית. זה נוגע לשלמות השטח הפלסטיני שנכבש ב-67, ויש לכבד את השלמות של השטח הזה.
"ביה"ד קובע שהסכמי אוסלו לא מאפשרים לישראל לספח חלק מהשטחים לטובת צורכי הביטחון שלה, וגם לא מתירים לה לשמר נוכחות קבועה בשטחים בגלל צרכים אלה", הוסיף. "המסקנה שהמשך נוכחותה של ישראל למרות שהיא חוקית - לא פוטרות אותה מהמחויבות שלה בחוק הבינ"ל ובפרט חוקי הכיבוש. ביה"ד קבע שישראל הפרה את סעיף 3 של האמנה, בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית, והגיע למסקנה שהיא מבצעת צעדים שמסתכמים להפרדה גזעית ואפרטהייד. ישראל מחויבת לשים קץ לנוכחות שלה בגדה בהקדם האפשרי".
עוד קבע בית הדין כי "ישראל מחויבת לשים קץ למעשיה הבלתי חוקיים - ולעצור את כל הפעילות בהתנחלויות". לדבריו, "לישראל יש מחויבות לבטל את כל החוקים שמאפשרים את המצב הבלתי חוקי הזה - כולל אפליה כלפי פלסטינים בגדה וצעדים שמשנים את המצב הדמוגרפי בשטחים". יתרה מכך, קבע בית הדין כי "ישראל מחויבת לספק פיצוי על הנזקים שגרמה ושימוש במשאבי טבע. ישראל מחויבת להשיב את האדמה וכל הרכוש התרבותי שנלקח ממוסדות פלסטינים, כולל מסמכים מארכיונים. זה מחייב פינוי של כל המתנחלים מההתנחלויות ופירוק חלק מהחומה שנבנתה על השטח הפלסטיני. יש לאפשר לכל האוכלוסייה הפלסטינית שפונתה לשוב לבתיהם".
לקראת פרסום חוות הדעת גורם ישראלי שמעורה בפרטים אמר אתמול כי ההחלטה תנוע בין "רע מאוד לנורא ואיום". במשרדי המשפטים והחוץ הביעו פסימיות לקראת פרסום חוות הדעת המייעצת, והעלו גם חשש שההחלטה תסבך עוד יותר את ישראל בזירה הבינלאומית ועלולה לגרום לסנקציות נוספות - מעבר לאלו שראינו בחודשים האחרונים נגד "מתנחלים אלימים".
אחד החששות בישראל הוא שהעצרת הכללית של האו"ם, אשר ביקשה את חוות הדעת, תעביר אותה לטיפול התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, קארים חאן. אותו חאן שביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה בעזה. במצב כזה התובע הראשי עשוי לבחון העמדה לדין של האחראים על פשע ההתנחלויות, הן בממשלה והן במערכת הביטחון.
חוות הדעת המייעצת גובשה בעקבות בקשה של העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 2022. בית הדין קיים בפברואר השנה סדרת דיונים על חוקיות הכיבוש הישראלי בשטחים ובכלל זה במזרח ירושלים. במהלך הדיון, הפלסטינים, כ-60 מדינות החברות באו"ם ושלושה ארגונים בינלאומיים הציגו בפני בית הדין הצהרות בעל פה שבו הציגו את עמדתם בנוגע לחוקיות הכיבוש הישראלי.
בין המדינות שהופיעו בפני בית הדין: דרום אפריקה, ערב הסעודית, הולנד, קובה, מצרים, איחוד האמירויות הערביות, ארה"ב, רוסיה, צרפת, סין, יפן, ירדן, פקיסטן, אינדונזיה, קטאר, בריטניה, סודן, שווייץ, ספרד והונגריה. ישראל החרימה את ההליך ולא התייצבה בפני בית הדין בנימוק שאין לביה"ד סמכות לדון בנושא וכי מדובר בניצול פוליטי של ביה"ד.
נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק השופט סלאם, שמקריא את עיקרי חוות הדעת המייעצת, כיהן בעבר כשגריר לבנון באו"ם - והצביע 210 פעמים בגנות המדינה היהודית. כך פורסם אתמול בדוח חדש של הארגון הלא ממשלתי UN Watch. בישראל בחנו את הדרישה לפסילתו - בעיקר בהקשרים של הדיון על רפיח ובקשת דרום אפריקה לצווים. אולם, ברוח האווירה העוינת בבית הדין, החליטו בישראל להימנע מבקשה לפסילתו - בהחלטה תמוהה למדי, בשל ההטיה המובהקת של סלאם.
לפי הדוח החדש של UN Watch לנשיא בית הדין בהאג יש רקורד ארוך של הצבעות והצהרות אנטי ישראליות. "על פי הכללים הברורים של אמנת ה-ICJ, נשיא בית הדין בהאג פסול משפטית מלשבת ולדון בתיקים הקשורים לישראל", אמר הלל נוייר, מנכ"ל הארגון אשר בסיסו בז'נבה. "ארצות הברית ודמוקרטיות נוספות צריכות להטיל סנקציות על סלאם בשל כישלונו לפטור את עצמו משני התיקים הקשורים לישראל בשל הטיה ברורה שלו".
