סגור
מבנים ב קיבוץ בארי
מבנים הרוסים בקיבוץ בארי (צילום: Maja Hitij/Getty Images)

ההסתדרות והמגזר העסקי חתמו על הסכם שכר אוקטובר לעובדים מפונים ומ"אזורים מיוחדים"

ההסכם מסדיר את שכר אוקטובר לעובדים מיישובים שפונו בעקבות המלחמה וכאלו שהוגדרו "אזור מיוחד", ובשל כך נאלצו להיעדר מעבודתם - מדובר בכ-200 אלף עובדים. ההסכם מתייחס לאוקטובר בלבד כי תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים לחודשים מאוחרים יותר טרם אושרו

ההסתדרות הכללית ונשיאות המגזר העסקי חתמו היום (ה') על הסכם שמסדיר את תשלומי שכר חודש אוקטובר לעובדים שגרים ביישובים שפונו בעקבות המלחמה וביישובים אחרים שהוגדרו על פי תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים "אזור מיוחד" ובשל כך נאלצו להיעדר ממקומות עבודה.
ההסכם מתייחס לחודש אוקטובר בלבד, שכן תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים לחודשים שלאחר מכן טרם אושרו בוועדת העבודה של הכנסת. גורמים בהסתדרות אמרו לכלכליסט כי עם אישור הוועדה, כנראה בשבוע הבא, ניתן יהיה להרחיב את ההסכם מעבר לחודש אוקטובר.
ההסכם נוגע לעובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות הוראות פיקוד העורף או בשל סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם וזאת בהתבסס על הסכמות דומות שהושגו אחרי מבצעים של צה"ל בעזה, בהם שומר החומות וצוק איתן. מתוקף סיכומים אלה המעסיקים יקבלו מהמדינה שיפוי עד תקרה של 32,600 שקל לעובד בחודש, פעמיים וחצי של שכר המינימום במשק, או לפי סכום יומי של 1,510 שקל.
בהסתדרות מעריכים כי כ-50 אלף עובדים במשק פונו מבתיהם באופן מידי בעקבות המלחמה ועוד כ-150 אלף עובדים נעדרו מעבודתם כי גרים ב"אזור מיוחד" כהגדרת פיקוד העורף כמו בערים נתיבות, אשדוד, אופקים ובאר שבע שטווחו בשבועות הראשונים של המלחמה במטחי רקטות כבדים שהובילו בין השאר להשבתת מוסדות החינוך של ילדיהם.
לפי ההסתדרות, בשונה מהסכמים קודמים, ההסכם הנוכחי נותן מענה גם לעובדים שהוצאו על ידי מעסיקיהם לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בשל המצב הביטחוני ומגבלות של פיקוד העורף. בכוונת ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי להביא את ההסכם לאישור הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד הכלכלה רבקה ורבנר לקראת רישומו כהסכם קיבוצי כללי ותוקפו מותנה בצו הרחבה.