החלשת לשכת עורכי הדין וסיפוח התנחלויות לנגב: היום הראשון של הכנסת
החלשת לשכת עורכי הדין וסיפוח התנחלויות לנגב: היום הראשון של הכנסת
הממשלה והקואליציה חזרו מהפגרה עם כוחות מחודשים לקידום מהלכי ההפיכה המשטרית דרך הצעות חוק פרטיות, ביניהן פגיעה בחופש הביטוי למורים, ניסיון לסיפוח התנחלויות לנגב והשתלטות ראש הממשלה על מינוי נציב שירות המדינה
עם פתיחתו אתמול של כנס החורף בכנסת, הממשלה והקואליציה החלו להאיץ חקיקת חוקים וקבלת החלטות שלטוניות שנועדו בעיקר לקדם את מהלכי ההפיכה המשטרית באמצעות הצעות חוק פרטיות, שיפגעו בין השאר במערכת המשפט, כלי התקשורת, לשכת עורכי הדין, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ואף יובילו להחלת החוק הישראלי על יישובי הר חברון מעבר לקו הירוק – שפירושה באופן מעשי החלת ריבונות.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כבר הביעה את התנגדותה לחלק מן ההצעות והמהלכים, אך נראה שחברי הכנסת חזרו מהפגרה עם כוחות מחודשים לקדם את ההפיכה המשטרית בבליץ של חקיקה. כלכליסט מרכז את המהלכים וההצעות המרכזיים שמקודמים השבוע.
ראש הממשלה שוב ימנה את נציב שירות המדינה?
הממשלה הגישה את תשובתה לבג"ץ מינוי נציב שירות המדינה, שבועיים בדיוק לאחר הדיון בנושא בבג"ץ. בתשובה נכתב כי "ממשלת ישראל קשובה להערות בית המשפט" ונכתב כי בישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול הוחלט לתקן את החלטת הממשלה כך שנציב שירות המדינה יתמנה ב"וועדת מינויים מיוחדת" הזהה במתכונתה לוועדה שמינתה את הנציב המכהן פרופ' דניאל הרשקוביץ. המשמעות היא שתוקם ועדה בראשות שופט שתמנה הממשלה, וחבריה יהיו נציגי הציבור של ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה. ההחלטה אינה מכתיבה כיצד ימונה הנציב בפעמים הבאות.
בתגובה לתשובת המדינה, הגיבו יוזמי העתירה מרכז מנור ומכון ברנדייס וטענו כי "הצעת הממשלה להקים ועדת מינויים מיוחדת במתכונת זהה לאופן שבו מונה נציב שירות המדינה הקודם, אינה עולה עם החלטת הממשלה מ־2018 ולא עם התחייבות המדינה לבג"ץ בעת ההיא. הממשלה התחייבה לפני שש שנים לאמץ נוהל שונה וקבוע, שיבטיח את עצמאותו, מקצועיותו, ואי תלותו של נציב שירות המדינה. אנו סבורים כי הנוהל החדש-ישן שאימצה הממשלה היום אינו כדין, ויביא למינוי אד-הוק ולא ראוי. על כן הצעת הממשלה אינה יכולה לעמוד. החלטת הממשלה הנוכחית היא ניסיון להתחכם להחלטת בית המשפט מיום 15/10".
לפני שבועיים התקיים דיון בבג"ץ בנוגע לעתירות שהוגשו נגד כוונת ראש הממשלה נתניהו למנות את נציב שירות המדינה הבא באופן אישי וללא צורך בתנאי סף מקצועיים, אלא רק באמצעות ועדת המינויים שבוחנת עמידה בטוהר המידות, וזאת כנגד עמדת היועצת המשפטית לממשלה. העתירה הוגשה על ידי מכון ברנדייס במכללה למינהל, התנועה למען איכות השלטון וההסתדרות. השופטים שדנו בעתירה הם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.
כהונת נציב שירות המדינה הנוכחי דניאל הרשקוביץ הייתה אמורה להסתיים בספטמבר, אלא שאי־ההסכמה על אופן מינוי הנציב הבא הובילה לכך שבממשלה אישרו את הארכת כהונתו בשלושה חודשים נוספים, עד לדצמבר. הרשקוביץ נחשב למינוי נוח יחסית לנתניהו, משלא הביע התנגדות משמעותית לניסיונות הממשלה להשתלטות פוליטית על תפקידים בשירות המדינה.
היועמ"שית נגד השתלטות הממשלה על ועדת המדרוג
היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לכוונת הממשלה לקדם את החוק של ח"כ שלום דנינו (הליכוד), שיקנה לממשלה שליטה במדידת נתוני הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה המסחריים, בשל פגיעה בזכות לפרטיות ובחופש העיתונות. במכתב ששלח המשנה ליועצת המשפטית מאיר לוין, כתב: "הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות, ובתוך כך בזכות לחופש הביטוי והעיתונות, פגיעה הנובעת ממעורבות שלטונית פוליטית בשוק השידורים, ולכן יש מניעה חוקתית בקידומה".
לפי הצעת החוק שר התקשורת יקבע את שיטת מדידת הרייטינג, והערוצים המסחריים ידרשו להעביר את הנתונים אחת לחודש לגוף מאסדר. כמו כן בשעות השיא יחויבו הערוצים להציג את נתוני הצפייה על המסך. מדובר בהצעה קיצונית במיוחד, שכן אין מדינה מערבית אחת שבה המדינה מתערבת בנתוני מדידת הרייטינג.
כיום הגוף המודד את הרייטינג הוא ועדת המידרוג – גוף משותף לערוצי הטלוויזיה המסחריים ואיגודי המפרסמים. הרעיון מאחורי יצירת גוף משותף אחיד הכולל את כל האינטרסים בשוק הפרסום הוא שיקוף של נתונים אובייקטיבים. לאובייקטיביות של נתוני הרייטינג השפעה קריטית על שידורי הטלוויזיה בישראל. הרייטינג משמש כבסיס לתמחור הפרסום בערוצי הטלוויזיה השונים ולכן בעל השפעה מהותית על ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה. כמו כן, נתוני הצפייה משמשים את הערוצים ללמוד את העדפות הקהל וקביעת לוח השידורים בהתאם.
אתמול הודיעה גם הרשות השנייה על התנגדותה להצעת החוק, ובעיקר על כך שהחוק מקודם ללא בסיס מקצועי כלשהו: "אנו סבורים כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מהווה התערבות בוטה בשוק הפרסום והמדיה. בהקשר זה נדגיש כי על בסיס הידע שקיים אצלנו ולמיטב ידיעתנו, גם בהשוואה למדינות המערב הדמוקרטיות אין מדינה שבה הממשלה מעורבת בתהליך מדידת הרייטינג של הערוצים המסחריים וכי ועדות המדרוג הן עצמאיות, בלתי תלויות ומוסכמות בין גופי השידור עצמם לבין חברות המחקר והמדידה השונות, ובינם לבין המפרסמים".
סיפוח התנחלויות לנגב נדחה בינתיים
הצעת חוק של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) להרחבת החוק לפיתוח הנגב, כך שיורחב ויחול גם על התנחלויות הר חברון. המשמעות של המהלך המקודם היא שתקציבי הרשות לפיתוח הנגב יחולקו גם להתיישבות שמעבר לקו הירוק, בחבל ארץ שלא הוגדר אי פעם כ"נגב".
הצעת החוק אושרה אמנם בקריאה טרומית במאי, אך משרד המשפטים הסתייג כשהדגיש שיש להבהיר בניסוח החוק כי לא מדובר בסיפוח חבל ארץ זה. הקונפליקט עמד גם בבסיס הדיון בוועדת הכלכלה, שלא קיבלה עדיין כל החלטה בנושא.
פיטורי מורים ושלילת תקציב למוסדות על הפרק
עמית הלוי (הליכוד) וצביקה פוגל (עוצמה יהודית) הגישו הצעת חוק לפיטורי מורים ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשי טרור או ארגוני טרור. ההצעה גם מאפשרת למנכ"ל משרד החינוך לפטר בהליך מהיר מורה ש"עשה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור" או "פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד" למעשה טרור. ההצעה מעניקה למנכ"ל משרד החינוך מסכות בלעדית להחליט אם מורה ביצע עבירה ומגבילה את חופש הביטוי של המורים. ההצעה אושרה לקריאה ראשונה ע"י ועדת השרים לחקיקה.
החלשת לשכת עורכי הדין באמצעות קביעת דמי החבר ע"י שר המשפטים
ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) הגיש הצעת חוק שתעניק לשר המשפטים יריב לוין את הסמכות לקביעת גובה דמי החבר בלשכת עורכי הדין. הצעת החוק בעצם צפויה לפגוע בעצמאותה של לשכת עורכי הדין וגם עלולה לפגוע בהכנסותיה. נזכיר כי במסגרת ההפיכה המשטרית ביקשו בקואליציה להחליש את לשכת עורכי הדין, שלה יש שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים.
ביולי 2023 אישרה המליאה בקריאה טרומית הצעת חוק אחרת של מילביצקי, שנועדה לפרק את לשכת עורכי הדין ולהקים במקומה מועצה חדשה שתסדיר את מקצוע עריכת הדין ותהיה בשליטת הממשלה.
הקלה על פסילת ערבים להתמודד בבחירות
הצעת החוק "תיקון לחוק יסוד הכנסת, ולחוק הבחירות לכנסת", שהוגשה על ידי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד), נועדה בעצם להקל על פסילת מועמדים ברשימות הערביות ואת הרשימות עצמן באמצעות הרחבת העילות שבאמצעותן ניתן לפסול אותם והקלה בקריטריונים לפסילה. בנוסף הצעת החוק באה לבטל את סמכות בית המשפט לאשר את הפסילה. המשך הדיון על ההצעה בוועדת השרים לחקיקה נדחה בשבוע עד לקבלת עמדות ראשי המפלגות.
כיום, סעיף 7 א' לחוק יסוד הכנסת מעגן 3 עילות לפסילת התמודדותן של רשימות. הראשונה: אם הרשימה או המועמד שוללים את אופייה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית". השנייה: אם הרשימה או המועמד תמכו במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל - "עילת התמיכה בטרור". והשלישית: אם הסיתו לגזענות.
כעת מוצע בהצעת החוק להרחיב את "עילת התמיכה בטרור", כך שתכלול לא רק תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור, אלא גם תמיכה במאבק מזוין מצד אדם בודד, ללא תלות בשאלה אם הוא מזוהה עם ארגון טרור. עוד מוצע שה"תמיכה בטרור" תחול גם על הבעת גילויי אהדה או תמיכה במאבק מזוין, שלא נעשו באופן מתמשך (כפי שנדרש כיום). כלומר, גילוי אהדה חד פעמי יאפשר פסילת התמודדות של מועמד ברשימה לכנסת.
הצעת החוק קובעת גם שניתן לפסול מפלגה גם אם היא חלק מרשימה כוללת של כמה מפלגות. כיום לא ניתן לפסול מפלגה כזו אם היא חלק מרשימה הכוללת מספר מפלגות. בנוסף, הצעת החוק מבטלת את מעמד בית המשפט העליון כערכאה המאשרת את החלטת הפסילה של ועדת הבחירות המרכזית, ומעמד בית המשפט העליון יהיה של ערכאת ערעור.
מניעה מהרשות הפלסטינית להגיש תביעות לבית משפט ישראלי
הצעת החוק, שהוגשה על ידי שמחה רוטמן (עוצמה יהודית), שוללת את "זכות העמידה" (זכות ההופעה והעתירה בבית המשפט) של הרשות. כלומר, לרשות הפלסטינית לא תהיה זכות להגן על עצמה בבתי המשפט הישראלים. רוטמן הסביר כי היא הוגשה על רקע עתירתה של הרשות הפלסטינית לבג"ץ, שבה היא מבקשת לבטל חוק העוסק בפיצוי משפחות נפגעי טרור ישראלים מכספי הרשות.
ההצעה אושרה אתמול בוועדת השרים לחקיקה ותאושר בקריאה טרומית במליאה ביום רביעי. המשך החקיקה בכפוף להתניות של הממשלה.
השתתפו בהכנת הכתבה: צבי זרחיה, יובל שדה עדיאל איתן מוסטקי וגיא נרדי
