ניתוח תוך שש שנים: יצוא שירותי ההייטק הישראלי הוכפל
ניתוח
תוך שש שנים: יצוא שירותי ההייטק הישראלי הוכפל
יצוא שירותי ההייטק הוכפל תוך 6 שנים והגיע בשנה שעברה ל־27.5 מיליארד דולר – סכום המהווה מחצית מיצוא השירותים של ישראל. העודף בחשבון השירותים העסקיים הגיע לסכום עתק של 32 מיליארד דולר – וכל זה בשנת הקורונה
אין כמעט בוקר אחד שהעיתונים ואתרי הכלכלה לא מדווחים על עוד אקזיט, גיוס או הולדתו של יוניקורן חדש (חברה ששווה מיליארד דולר ומעלה) בהייטק הישראלי.
אפילו מגפת הקורונה העולמית, שגרמה למיתון החמור ביותר בתולדות המדינה והזניקה את מימדי הגירעון, החוב והאבטלה לשיאים חסרי תקדים, לא הצליחה לעצור את הקטר המרכזי של המשק הישראלי: מעצמת יצוא שירותים, רובם בעוצמה טכנולוגית גבוהה.
ההתפתחות הזו – אחת המשמעותיות ביותר בכלכלת ישראל בעשור האחרון ובעלת השלכות מרחיקות לכת עבור משק קטן כמו שלנו – היא זו שמסבירה את העודף בחשבון השוטף (החשבון הדולרי של המשק) ואת התחזקות השקל אל מול המטבעות העיקריים, בעיקר הדולר, אך גם היורו והפאונד.
בשבוע שעבר, עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את נתוני יצוא ויבוא השירותים לשנת 2020, והמספרים ממשיכים להרשים. המספרים הגדולים הם אלו שמספרים את הסיפור האמיתי ומסבירים איך המשק ממשיך לדהור קדימה. מטבע הדברים, סך יצוא השירותים ירד ב־2020 מ־57 מיליארד דולר לרמה של כ־55 מיליארד, על רקע הצניחה החדה ביצוא שירותי תיירות (שירד מ־7.6 מיליארד ל־2.5 מיליארד דולר).
העודף בחשבון הוכפל
אך כאמור הפוקוס הגדול הוא על שירותים עסקיים בכלל ושירותי עסקיים בעלי עוצמה טכנולוגית גבוהה (בעיקר הייטק) שכבר מהווים 87% מסך יצוא השירותים. יצוא ההייטק הוא בעל ערך מוסף עצום (לעומת שירותי תיירות) ובעיקר הוא זה שמסביר את השכר הממוצע הגבוה במשק הישראלי. שאר 13% מהשירותים מהווים כאמור שירותי תיירות, אך גם שירותי תחבורה, שירותים ממשלתיים ושירותי ביטוח.
לפי הלמ"ס, יצוא השירותים העסקיים ב־2020 הגיע ל־48.2 מיליארד דולר לעומת 27.3 ב־2015. זו עלייה של כ־77% תוך 6 שנים. כאשר מסתכלים על התמונה במונחים מוחלטים, יצוא השירותים העסקיים הכניס למשק עוד 21 מיליארד דולר לעומת שש שנים אחורה.
השינוי הדרמטי המשמעותי הוא במה שמכונה מאזן השירותים (ההפרש בין יבוא ליצוא שירותים) המאפשר להבין את מימדי הטרנספורמציה של המשק הישראלי: אם בשנים 2013–2015, העודף בחשבון השירותים העסקיים עמד על כ־15 מיליארד דולרים (סכום לא מבוטל בפני עצמו), חמש שנים מאוחר יותר העודף הזה הוכפל וכבר הגיע ל־32 מיליארד דולר.
ייתכן שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון קיבל השראה מהמספר הזה כאשר החליט לקבוע את המסגרת לתוכנית רכישות המט"ח עליה הכריז בסוף 2020 (30 מיליארד דולר) על מנת לבלום את זינוק הדולר ולתמוך בקטר היצוא, היחיד שלא נפגע ודחף את המשק קדימה.
המהפכה האמיתית התרחשה בסעיף השירותים בעלי עוצמה טכנולוגיה גבוהה, המכונה הייטק. לפי הנתונים, יצוא שירותי ההייטק (חשוב להדגיש כי סחורות ההייטק אינן כלולות כאן) הוכפל תוך שבע שנים: ב־2014, יצוא שירותי מחשוב ושירותי מחקר ופיתוח (מו"פ) עמדו על כ־13.7 מיליארד דולר, ואילו בשנה שחלפה, שהיתה שנת מיתון, זה כבר הגיע ל־27.5 מיליארד דולר.
לא בכדי בלמ"ס ביקשו להדגיש את משקלם של שירותי ההייטק תוך שהם משווים אותם לשאר מדינות העולם המפותח. לפי הנתונים, יצוא שירותי מחשוב הסתכם ב־19.2 מיליארד דולר שהם 40% מסך יצוא שירותים עסקיים ו־35% מסך יצוא השירותים של ישראל. יצוא שירותי מו"פ (כולל חברות הזנק) הסתכם ב־8.3 מיליארד דולר שהם כ־15% מסך יצוא השירותים של ישראל. לפיכך, יצוא שירותי הייטק (מו"פ ושירותי מחשוב יחד) מהווה 57% מסך יצוא שירותים עסקיים ומחצית מסך יצוא השירותים של ישראל. לפי נתונים מעודכנים לסוף 2020, ישראל היא שיאנית במשקל השירותים מהיצוא אחרי אירלנד, בפער של אחוזים ספורים. לאור המשך הגידול של משקל השירותים מסך היצוא היא עשויה להגיע לראש הטבלה בקרוב.
יעד היצוא העיקרי: ארה"ב
כאשר צוללים אל תוך עולם יצוא שירותי ההייטק ניתן להבחין בכמה תופעות. ראשית, מאז 2014 סעיף המו"פ הוא הגדול ביותר. הוא זינק מ־5 מיליארד דולר ב־2015 לרמה של 8.3 מיליארד ב־2020. עוד עולה כי סעיף שירותי המחשוב הוכפל בין 2014 ל־2020: ב־2014 הוא עמד על 2.5 מיליארד דולר ואילו ב־2020 הוא הגיע לכמעט 5 מיליארד דולר. כמו כן, מנתוני 2020 עולה שלמרות שיצוא ההייטק זינק, דווקא חלקן של חברות ההזנק (סטארט־אפים) צנח. ב־2019 יצוא שירותים מחברות הזנק עמד על יותר מ־3 מיליארד דולר אך לפי נתוני הלמ"ס, המספר צנח ב־75% לרמה של 751 מיליון דולר בלבד.
רוב יצוא ההייטק מגיע לשתי שותפות הסחר העיקריות של ישראל. מדובר בארה"ב והגוש האירופי אשר יחד רוכשות 75% מיצוא ההייטק הישראלי (נתוני 2020). בתוך הבלוק הזה, ארה"ב היא הרבה יותר משמעותית לעומת אירופה: שני שלישים מהיצוא מיועד לאמריקה ורק שליש לאירופה (מסך ה־75%). בהקשר של יצוא שירותי מחשוב בולטת במיוחד בריטניה שרוכשת שירותים אלו מישראל בסכום שכבר חצה את ה־1.5 מיליארד דולר לשנה.
3 צפייה בגלריה
מאנדיי חוגגת הנפקה בנאסד"ק השנה. ישראל הפכה למעצמת יצוא שירותים, רובם בעוצמה טכנולוגית גבוהה
(Nasdaq)
ההתפתחויות האחרונות מפתיעות בגלל עוצמתן אך לא בגלל מהותן: כבר בתחילת 2018, מחקר מיוחד של קרן המטבע שכתב פרקאש לונגני, מבכירי החוקרים של הארגון, בדק את התפתחות משקל השירותים בתוצר (באופן השוואתי) ואת ההשלכות וההשפעות של התפתחות זו על פרמטרים מאקרו־כלכליים מרכזיים כגון תעסוקה, שוויון ותוצר לנפש. לדבריו, ישראל הופכת ל־Hub הגלובלי ביצוא שירותי מחשוב.
"יתכן שהמאפיין הווירטואלי של השירותים, אשר מאפשר הובלה זולה, הופך אותו לעדיף על יצוא סחורות שצומח בחמש השנים האחרונות בקצב איטי יותר לעומת יצוא השירותים. עבור כלכלות קטנות ופתוחות (כמו ישראל), סחירות השירותים מאפשרת להכפיל את השוק הפנימי", כתב.
