תחקיר NSO והמשטרהבחטיבת הסייבר של המשטרה הבינו: חגיגת הדיג נגמרה
תחקיר NSO והמשטרה
בחטיבת הסייבר של המשטרה הבינו: חגיגת הדיג נגמרה
במשטרה מיהרו "לבדוק" ולהודיע שהכל תקין. אבל גם שם מבינים שריגול מודיעיני באמצעות פגסוס אחרי אזרחים תמימים הוא בלתי מתקבל על הדעת. בדיקה אמיתית תוכל להתבצע רק על ידי גורם מחוץ למשטרה
התגובה המיידית של המשטרה לתחקיר "כלכליסט" היתה צפויה. שעות ספורות אחרי שנחשף השימוש שהיא עושה בתוכנת פגסוס של NSO לאיסוף מודיעין על אזרחים באופן לא חוקי, נעמדו בכיריה על הרגליים האחוריות. והם טענו, כמה מפתיע, שמי שלא שלא בסדר, לא מדייק, אולי ממש משקר, הוא דווקא העיתון. לפעמים הדבר ששוטרים מבוהלים יודעים לעשות הכי מהר זה לכסת"ח ולהאשים אחרים. בדקנו צ'יק־צ'ק, והכל מושלם. מקסימום הרצפה עקומה, וגם זה לא בבית שלנו.
רק אחרי שנקפו השעות, התחילו שם לנשום ולהפעיל היגיון. בארגון הבינו שדברים כאלה מצריכים בדיקה ארוכה ומעמיקה. כך, בתגובות ההמשך, כבר דובר על כך שאם היו מקרים - ואין לטעות, "כלכליסט" עומד מאחורי נכונות כל המידע שפורסם - אז הדברים ייבדקו לעומק. אחר כך כבר נמסר שחלק מהמקרים, אחרי בדיקה מהירה, לא נכונים. על החלק שכן נכון, גם לטענתם, לא הכבירו עדיין מילים. נמתין.
1 צפייה בגלריה
מימין מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי והמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך
(צילום: אלעד גרשגורן, אלכס קולומויסקי)
גם קצינים בכירים שמיהרו לנהל שיחות רקע עם עיתונאים, התמקדו בניסיון להסביר שהכל חוקי ותקין ולפי נוהל, ומה שלא - ייבדק ויימצאו האשמים. ככה זה, כשפורצת דליקה כולם בורחים מהאש ומחפשים את הש"ג התורן. רק שהפעם אין ש"ג. זו פרשה שבה מעורבים בעיקר קציני משטרה בכירים.
חשוב גם להבין שמה ששידרו אתמול במשטרה כלפי חוץ רחוק מלשקף את מה שבאמת התרחש בשטח. בירושלים, בחטיבת הסייבר סיגינט, האדמה רעדה. המסך הורם. הסודיות והחשאיות המוחלטת לא יעזרו יותר. עצם השימוש בכלי, היעדר הפיקוח השיפוטי, והשימוש בהאקרים חיצוניים שעליו אנחנו מדווחים היום - כל אלה נחשפו לאור השמש. השיח במסדרונות היה שהחגיגה נגמרה. ימים חדשים בפתח.
גם במשרד לביטחון פנים שינו כיוון תוך כדי תנועה. בהתחלה צייץ בנחרצות השר עמר בר־לב שהכל נבדק ואין בעיה. רק אחר כך הודו שם שדרושה בדיקה ארוכה ומעמיקה. ועדיין, הכיוון שגוי ומריח מניסיון הסתרה. "הנחיתי את המפכ"ל לבצע בדיקה שנים אחורה, של כל המקרים שבהם בוצע שימוש באמצעים טכנולוגיים, במטרה לוודא שלא היו אירועים כאלו שלא באישור שופט", מסר בר־לב. הבעיה היא שלא המפכ"ל יעקב שבתאי צריך לבדוק. הוא זה שתחתיו בוצעו המעשים. הוא האחראי העליון. השר חייב להקים צוות בדיקה רציני, שאינו מעורבב עם קציני המשטרה. אמון הציבור תלוי בזה. בדיקה אמיתית יכולה להיעשות רק על ידי גורם בעל סמכות מחוץ לשורות המשטרה. בהקשר זה, טוב עשו מבקר המדינה שהודיע על חקירה, והיועץ המשפטי לממשלה שביקש הבהרות. הרי גם עליו ניסו להפיל את התיק.
ולבסוף, מבליל התגובות והראיונות ששיגרה המשטרה חשוב לזקק את העיקר. היא מנופפת להגנתה בחוקים המתירים איסוף ראיות בהליך פלילי (ראו תרשים). אבל מה שעשתה המשטרה עם פגסוס ועם ההאקרים שהפעילה היה איסוף מודיעין. איסוף בשלב שבו מבקשים להביא מידע על יעדים, כשאין עדיין שום חשד נקודתי, נגדם למעט פרופיל כלשהו שנבנה על ידי אנשי המודיעין. לפעמים זה אדם שהשתתף במחאת דגלים שחורים, לפעמים מישהו שצייץ בטוויטר נגד מצעד הגאווה, לפעמים סתם עובד בחברה ממשלתית שמישהו זרק עליו מילה. זה עלול להיות כל אחד.
הכלים והשיטות הפסולות שימשו למסע דיג. נשלף הכלי הכל־כך רב עוצמה של NSO, והופ, משתלטים על הנייד. חיים שלמים יש שם. פרטיים. וכל זה בלי צו, בלי שופט, בלי פיקוח משפטי. זורקים רשת בניסיון לדוג מידע בלי הבחנה. ואם מוצאים משהו במקרה, דוחפים אותו תחת תעודת חיסיון. מעבירים ליחידה חוקרת בטענה שהגיע מ"מקור חד־פעמי". כאילו שמישהו, אלמוני, זרק להם את צילום ההתכתבות בפתח הדלת. ואם הפישינג לא העלה כלום? לא נורא. פגענו בפרטיות אבל נעבור ליעד הבא. את החגיגה הזאת חייבים להפסיק.
