בשנה הבאה, הילדים של רובנו יהיו שקופים
בשנה הבאה, הילדים של רובנו יהיו שקופים
מדיניות משרד החינוך מביאה לשחיקה הולכת וגוברת של בתי הספר הציבוריים בישראל
בין שלל הכותרות שהתפרסמו בימים האחרונים לגבי תקציב המדינה הקרוב חמקה מהרדאר ידיעה שתפגע בעשרות אלפי ילדים במוסדות החינוך השונים ותייקר להוריהם את לימודיהם.
במסגרת הסכם שנערך בין האוצר לבין ארגון המורים שעוסק בשעות פרטניות, אותן שעות בהן מורים מקצועיים יושבים עם קבוצה קטנה של ילדים, בין 3-5, ומלמדים ומשלימים להם חומר בו הם מתקשים – יצטמצם בחצי. השעות הפרטניות וזמן האיכות הייחודי והאינטימי יחסית בין מורה לתלמידיו הוא זמן שבו התלמידים גם לומדים את החומר שהם לא מבינים ומצמצמים פערים לימודיים, אך גם מרגישים ש"רואים" אותם והם יכולים לדבר עם המורה המקצועי על דברים נוספים שמפריעים להם. כעת, גם זה יילקח מהם דווקא כשתלמידים רבים במדינה, בטח מאיזורי הצפון והדרום יצטרכו ליווי אינטסיבי ורגיש יותר של המורים.
כיום, יש 6 שעות פרטניות המיועדות לעבודה אישית של מורה על המקצוע אותו הוא מלמד עם קבוצה של 3-5 תלמידים. עם כניסת התקציב החדש לתוקפו מספר זה יצטמצם לשלוש. במתכונת הקודמת 6 שעות למורה בתיכון ציבורי גדול גם ככה היה משימה קשה להצליח לתת שעות פרטניות לכל תלמיד אך כיום כשנשארו רק 3 שעות שבועיות ומספר מוגבל שמורה יכול לפגוש במסגרת השיעורים הפרטניים בשבוע, ברור לחלוטין שהוא לא יפגוש את כולם, לא ישמע אותם ולא יוכל לתת מענה אישי יותר.
בכך, שוב ייפגעו האוכלוסיות החלשות כי לאורך זמן תלמיד שלא יבין את החומר, לא יוכל להתקדם בחומר ויישאר מאחור. בוויתור המודע על היחס האישי לתלמידים, התיכונים הציבוריים, שיודעים כבר שנים משבר של חוסר עצום באנשי הוראה, הופכים להיות מקומות שבהם כל מה שנותר הוא להספיק ללמד כמה שיותר חומר בזמן נתון על מנת להגיע לבחינה ולעמוד ביעדי הבגרות של משרד החינוך. ותלמיד שזקוק לאוזן קשבת וסיוע? כמשפט הידוע - לא בבית ספרנו. רק הורים שיוכלו לעמוד בכך ייאלצו לשלם כסף לשיעורים פרטיים כדי שילדם יוכל לעמוד בקצב הלימודי. כך שבנוסף לגזירות התקציב, מתחבאת לה הוצאה חדשה להורים .
מעבר לפגיעה הישירה בתלמידים ובהורים, ההחלטה לצמצם את השעות הפרטניות משקפת מדיניות רחבה יותר של משרד החינוך, שמביאה לשחיקה הולכת וגוברת של מערכת החינוך הציבורית בישראל. במקום להתמודד עם הצרכים המורכבים של התלמידים ולהשקיע במורים ובתלמידים, להוסיף דווקא שעות פרטניות לתגבור ושעות שמפונות למענים רגשיים עקב המצב החירום המתמשך - משרד החינוך נאלץ לתמרן בין קיצוצים תקציביים לצמצום המשאבים. התוצאה היא מערכת חינוך נשחקת שהולכת ונעשית פחות שוויונית, ומעמיקה את הפערים בין אוכלוסיות חזקות וחלשות.
הפחתת השעות הפרטניות אינה רק סוגיה לימודית. היא עלולה להוביל לתחושת ניכור וחוסר חיבור מצד התלמידים, במיוחד אלו שממילא מתמודדים עם קשיים לימודיים או רגשיים. כאשר אין לתלמידים את המרחב שבו הם יכולים לשאול שאלות, לקבל תשובות מותאמות אישית, ולהרגיש שהם נראים ונשמעים – הקשיים רק הולכים ומצטברים. מעבר לכך, מורים שמרגישים חסרי אונים מול הצרכים ההולכים וגדלים של תלמידיהם עלולים לחוות שחיקה, תסכול, ואפילו נטישה של מקצוע ההוראה.
בסופו של דבר, מדובר בהחלטה שתשפיע לא רק על הצלחתם של תלמידים במבחנים, אלא גם על תחושת השייכות שלהם למערכת החינוך, על כישורי ההתמודדות שלהם בהמשך החיים, ועל אופייה של החברה הישראלית כולה.
תום מודן הוא מנהל תיכון גימנסיה נתניה - רשת תיכוני גימנסיה
