רשלנות רפואית בטיפול בקרעים לאחר לידה
רשלנות רפואית בטיפול בקרעים לאחר לידה
תפירת קרע בנרתיק לאחר לידה ע"י גורם שאינו מיומן כהלכה מגדילה באופן ממשי את הסיכון לנזק ותורמת להוכחת הרשלנות הרפואית
קרעים בנרתיק לאחר לידה הינה בעיה נפוצה למדי אשר עלולה לגרום ליולדת אי נעימויות וכאבים. עם זאת, מדובר בבעיה הניתנת ברוב המקרים לטיפול בקלות יחסית בתנאים נכונים על ידי רופא מיומן. למרבה הצער, ביצוע התפירה על ידי רופא שאינו מיומן מגביר את הסיכוי לטיפול שלא כהלכה בקרעים, באופן הגורם ליולדת נזק ממשי במישור הפיזי והרגשי. בתי המשפט אינם מהססים לפצות את היולדת בסכומים גבוהים בגין רשלנות רפואית בטיפול בקרעים שנוצרו לאחר לידה.
מהם קרעים בנרתיק ומהם הנזקים האפשריים
במהלך הריון, נמתח העור באזור הנרתיק והופך גמיש יותר. עם זאת, עקב סיבות שונות, נוצרים אצל חלק מהיולדות קרעים באזור הנרתיק והפרינאום (האזור בין פתח הנרתיק לבין פי הטבעת). הסיבות יכולות להיות שונות וכוללות: לידה ראשונה, משקל לידה גבוה, לידה מהירה, לידה עם מכשירים (כגון לידת ואקום), חתך יזום ועוד. ישנן 4 דרגות קרעים, הנקבעות לפי הנזק שנגרם לרקמות.
נזקים נפוצים כתוצאה מקרעים לא מטופלים או מטופלים בצורה רשלנית יכולים לנוע בין כאבים, קושי בקיום יחסי מין, אי שליטה בסוגרים, הכרח לבצע לידות עתידיות בניתוח קיסרי ואף נזקים במישור הנפשי, כגון דיכאון וחרדות.
המצב המשפטי
בשל שכיחותה היחסית של התופעה, ישנן לא מעט הוראות, הנחיות והמלצות רפואיות המתייחסות לעניין. חוזר מינהל הרפואה משנת 2012 קובע בהקשר זה, כי תפירת קרעים בדרגה 3-4 "תעשה על ידי רופא מומחה בכירורגיה או גינקולוגיה או אחר על פי הרשאה ממנהל המחלקה." חריגה מהוראות החוזר נחשבת לסטייה מהסטנדרט הנדרש, על המשמעות המשפטית הנלווית לכך. יש לציין, כי על פי הספרות המקצועית, שיעור הצלחת תיקון קרעים חמורים נע בין 26-93%, כאשר הפער הניכר בין התוצאות נובע, בין היתר, מניסיונו של הרופא המבצע את התפירה.
היולדת קיבלה פיצוי בסך 231,000 ש"ח
לאחרונה, ניתן פסק דין בבית משפט השלום בעניין תביעתה של יולדת בת 26. היולדת, שזו היתה לידתה הראשונה, טענה, כי במהלך הלידה נוצר אצלה קרע בדרגה 3 אשר נתפר על ידי רופא כללי. התובעת טענה, כי התפירה בוצעה ברשלנות כאשר הרופא, בהיותו רופא כללי ולא מומחה, לא היה רשאי כלל לבצע אותה. כתוצאה מכך, נותרה עם נכות בשיעור של 10% בגין שסע בפי הטבעת. בית החולים טען מנגד, כי הרופא שטיפל ביולדת היה אומנם רופא כללי ולא מומחה, אולם הוא בעל ניסיון של שנים רבות וכן קיבל הרשאה ממנהל המחלקה, כך שאין מדובר בחריגה מהנהלים.
בית משפט השלום דחה את טענות בית החולים וקבע, כי בית החולים הפר את הוראת החוזר. נקבע, כי הפרשנות הנכונה למונח "אחר" שבהוראת החוזר היא "רופא מומחה אחר" ולא "רופא אחר". נקבע, כי משניתנה ההוראה, דומה כי הכוונה העומדת מאחוריה היא להציב תנאים מחמירים ודרישות סף גבוהות בביצוע פעולות רפואיות מהסוג הנדון. בית המשפט הוסיף, כי גם אם יצא מתוך הנחה, כי המונח "אחר" אינו מתייחס דווקא ל"מומחה אחר", עדיין הרופא האחר אינו יכול להיות רופא שאין לו שום הכשרה בתפירת קרעים מהסוג הנדון. במקרה הנדון נקבע, כי "ניסיונו" של הרופא , שטיפל ביולדת, בתפירת קרעים מהסוג הנדון שואף לאפס או מצומצם ביותר. היות והקשר בין ההכשרה המקצועית והניסיון של הרופא המבצע תיקון קרעים ובין הצלחת התפירה הוא קשר מוכח קבע בית המשפט, כי ההסתברות שהנזק נגרם כתוצאה מהתרשלות בית החולים עולה על 50%, ולכן התובעת זכאית לפיצוי בגין נזקיה.
ביחס לגובה הפיצוי נקבע, כי הנכות הרפואית הצמיתה שנותרה לתובעת היא אמנם נכות נמוכה יחסית, אך במהותה גרמה לכך שהתובעת סבלה במשך שנה מחוסר שליטה בסוגרים ומכאבים בעת קיום יחסי מין. כמו כן נקבע, כי התובעת תיאלץ לעבור לידות עתידיות בניתוחים קיסריים בלבד. לאור כל האמור פסק בית המשפט לתובעת פיצויים בסך של 231,000 ש"ח בצירוף כ– 78,000 ש"ח הוצאות משפט.
היולדת קיבלה פיצוי בסך של כ–2.5 מיליון ש"ח
במקרה אחר, היה מדובר ביולדת בת 25, שעברה לידה באמצעות מלקחיים. הלידה הסתיימה בקרע בדרגה 4, כאשר הטיפול בקרע לא צלח והיולדת נותרה עם אי שליטה קשה בסוגרים וקשיים בתפקוד המיני. מי שתפר את הקרע היה רופא שסיים את התמחותו בתחום הכירורגיה רק 8 חודשים לפני כן. למרבה הצער, הרופא לא היה מומחה בכירורגיה קולורקטלית (מחלות המעי הגס ופי הטבעת) וקודם לתיקון הקרע לא התנסה בתיקון קרע בדרגה 4.
בית המשפט ציין, כי קיים קשר בין ניסיון המנתח ובין אי הצלחת פעולת התפירה, ועל כן יש לקבוע שבית החולים התרשל בכך שאפשר לרופא, אשר לא ביצע בעבר תיקון של קרע מדרגה 4, לבצע את הניתוח. בהמשך לנזקים הקשים שנגרמו ליולדת עקב הרשלנות בביצוע התפירה, כמו גם הבחירה ליילד את היולדת בלידת מלקחיים, הורה בית המשפט לפצות את היולדת בסך של 2.5 מיליון ש"ח, כמו גם 590,000 ש"ח הוצאות משפט.
מומלץ לפנות לעורך דין
קרעים לאחר לידה הינם בעיה נפוצה ביותר, אולם ברוב המקרים ניתנים לטיפול באופן פשוט יחסית. במקרים חמורים יותר, ישנה חשיבות רבה כי הקרעים יטופלו על ידי מומחה מיומן כהלכה, אחרת הסיכון לכישלון הטיפול עולה בצורה משמעותית. במקרה וגם לך נגרמו קרעים לאחר לידה, אשר לדעתך לא טופלו צורה ראויה וגרמו לך לנזק פיזי או נפשי, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יוכל לייעץ בנושא.
עו״ד לירן גלפנד ועו״ד עמית שטרייכמן הם שותפים בכירים במשרד שטרייכמן גלפנד ושות', משרד עורכי דין, המתמחים בניהול הליכים הקשורים לרשלנות רפואית.
d&b – לדעת להחליט
