המשק צמח ברבעון השני ב-3%; ההשקעה בהייטק ירדה ב-19%
המשק צמח ברבעון השני ב-3%; ההשקעה בהייטק ירדה ב-19%
על פי הלמ"ס, חלה עלייה של 1.1% בתוצר לנפש לעומת הרבעון הראשון של השנה. הצמיחה ברבעון בלטה בעיקר בצריכה הציבורית שעלתה ב-3.6% בחישוב שנתי ובהשקעות במשק שעלו בשיעור של 1.1%. שיעור הצמיחה שפרסמה הלמ"ס תואם את תחזית הצמיחה העדכנית של בנק ישראל לשנת 2023
הצמיחה ברבעון השני משקפת צמיחה שנתית של 3% בתוצר המקומי הגולמי ועלייה של 1.1% בתוצר לנפש לעומת הרבעון הראשון של 2023, כך עולה מנתוני החשבונאות הלאומית שמפרסמת היום הלמ"ס. כשמתסכלים על הצמיחה בחצי השנה הראשונה של 2023 ישנה עלייה של 3.3% לעומת המחצית השנייה של 2022. משמעות נתונים אלו הם כי אם תהיה דומה למחצית הקודמת הרי שהמשק בשנת 2023 כולה יצמח סביב 3%.
שיעור צמיחה שנתי זה תואם את תחזית הצמיחה העדכנית של בנק ישראל לשנת 2023, אחרי שביולי האחרון עידכן הבנק את התחזית כלפי מעלה, ואת התחזיות של ה-OECD (2.9%) וחברות הדירוג מודיס' ופיץ' (3.1%). הצמיחה הכוללת בפועל ברבעון השני לעומת הרבעון השני עמדה על 0.7%, מדובר בנתונים טובים בהשוואה בינלאומית, מתוך 13 מדינות שהציג הלמ"ס, ישראל תופסת את המקום השני, שני רק לליטא. חשוב להדגיש כי מכיוון שהאוכלוסייה בישראל צומחת בקצב מהיר בהשוואה בינלאומית, הרי שהשוואת הצמיחה הכוללת לא מלמדת על השיפור באיכות החיים של אזרחי ישראל.
את הצמיחה ברבעון הנוכחי הובילה הצריכה הציבורית שעלתה ב-3.6% בחישוב שנתי. העלייה נובעת ככל הנראה מאישור התקציב במהלך חודש מאי שאיפשר להגדיל את ההוצאה הציבורית. ההשקעות במשק עלו בשיעור של 1.1% בחישוב שנתי, אך כשמנכים אניות ומטוסים ניתן לראות שההשקעה בנכסים קבועים היתה גבוהה אף יותר ועלתה ב-5.2%. ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-2.2%, ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב-7.5% בחישוב שנתי. מנגד, ניתן לראות כי ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא הייטק) ירדו ב-19.8%, וההשקעה בהייטק ירדה ב-19.4% בחישוב שנתי. המשמעות הכוללת היא שהריבית משפיעה על ירידת ההשקעות באופן לא אחיד על פני ענפי השקעה שונים.
גם הצריכה הפרטית רשמה צמיחה של 1.9% ברבעון האחרון, זאת לאחר ירידה של 1.4% ברבעון הקודם. עם זאת, כשמתרגמים זאת לנתוני 'צריכה פרטית לנפש' ניתן לראות כי הצריכה הפרטית לנפש לא עלתה לעומת הרבעון הקודם, ואם מתמקדים ב'צריכה פרטית שוטפת לנפש' הכוללת את ההוצאת על מזון לדוגמה, יש אפילו ירידה קלה של 0.6% בחישוב שנתי. כשמגיעים למוצרים בני קיימה ניתן לראות ירידה חדה יותר בצריכה הפרטית ברבעון השני (של 17.5%). ירידה דומה קיימת גם בצריכה הפרטית של מוצרים בני קיימה למחצה, דוגמת הלבשה והנעלה וטקסטיל לבית, שירדו ב-11.2%. המשמעות היא שהריבית גורמת להידוק הצריכה הפרטית על ידי משקי הבית, והידוק זה מתנקז בעיקר לרכישות של מוצרים שאינם שוטפים.
בנוגע לצריכה הפרטית, כדאי לציין כי ישנה ירידה של 8.7% ביבוא של סחורות אזרחיות, כך שייתכן שהמשק הגדיל את צריכתו הפרטית ממקורות מקומיים על חשבון הייבוא, ייתכן שהדבר הוא תוצאה של ההתייקרות היחסית של מוצרי חו"ל בעקבות הפיחות המתמשך, שהפכה את הייבוא לכדאי פחות.
היצוא (ללא יהלומים וחברות הזנק) המשיך לרדת גם ברבעון הנוכחי ורשם ירידה של 4.2% בחישוב שנתי, זאת בהמשך לירידות של 0.4% ברבעון הקודם, ושל 5.2% ברבעון האחרון של 2022. הירידה ביצוא השירותים עומדת על 4% וביצוא הסחרות עומדת על 8.5% בחישוב שנתי. עם זאת, בשל עלייה ביצוא חברות ההזנק, הירידה של כלל היצוא עומדת על 2.6% בחישוב שנתי.
