דברים שלא ידעתםישראל היא מהמדינות המשכילות בעולם - ומהאחרונות בכל מבחני המיומנות
דברים שלא ידעתם
ישראל היא מהמדינות המשכילות בעולם - ומהאחרונות בכל מבחני המיומנות
בכמה עלה תקציב ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון, ואיך זה שהוא עדיין נמוך בהשוואה ל-OECD; מדוע אמר יו"ר הוות"ת ש"הישגי האקדמיה הלאומית בדעיכה"; ועד כמה מורגשים הפערים הכלכליים-חברתיים באקדמיה. לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, דברים שלא ידעתם על ההשכלה הגבוהה
הרבה מאוד משכילים. 342 אלף סטודנטים יפתחו את שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג ביום ראשון, עלייה של יותר מ-9% בהשוואה לשנת הלימודים תש"ף, האחרונה שהחלה לפני הקורונה (313 אלף). זה משקף את העובדה שישראל היא מהמדינות המשכילות בעולם. היא ממוקמת במקום הרביעי בין המדינות המפותחות בשיעור בעלי ההשכלה העל-תיכונית והגבוהה עם 49% - אחרי קנדה (61%), אוסטרליה וארצות הברית (50% כל אחת). ממוצע ה-OECD עומד על 41% בלבד.
הרבה פחות מיומנים. הבעיה היא שלמרות ההשכלה הגבוהה, מיומנויות העבודה של הישראלים לא משהו. בסקר מיומנויות המבוגרים PIAAC של ה-OECD דורגה ישראל במקום ה-28 מ-34 מדינות באוריינות קריאה, במקום ה-29 (מ-34) במתמטיקה, ובמקום ה-24 (מ-29) במיומנויות דיגיטליות, עניין די מביך לאומת הסטארט-אפ.
התקציב גדל לאט מדי. תקציב ההשכלה הגבוהה עלה מ-7.5 מיליארד ב-2012 ל-12.3 מיליארד ב-2022, עלייה יפה של שני שלישים (67%). אבל בהשוואה בינלאומית, התמונה שונה לגמרי: ההוצאה הציבורית להשכלה גבוהה בישראל ירדה מ־1.2% מהתמ"ג ב־2001 ל־0.8% ב־2017. מדובר בירידה של שליש, למרות העלייה העצומה במספר הסטודנטים. באותו הזמן ממוצע המדינות המפותחות נותר על 1% מהתמ"ג. התוצאה היא שישראל הידרדרה למקום ה-21 ב-OECD. בתחום ההוצאה לסטודנט מצבנו רע עוד יותר – מקום 31, עמוק בתחתית.
המתחרים דווקא עולים. יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' יוסי מקורי, ממעט מאוד להתבטא בפומבי. בהתבטאות חריגה כזו בוועדת החינוך של הכנסת הוא אמר בראשית השנה ש"הישגי האקדמיה הלאומית בדעיכה ברמה הגלובלית, אם במספר ציטוטים של מאמרים או במספר פרסומים. אם משווים לחברות מערביות שדומות לנו במספר התושבים כמו דנמרק ושווייץ, הן בעלייה".
שנתיים של התאוששות. השנתיים האחרונות היו טובות לאוניברסיטאות הישראליות בדירוג שנגחאי הנחשב. אחרי הידרדרות של כעשור, ב-2021 מוקמו שלושה מוסדות ישראליים בין מאה האוניברסיטאות הראשונות בעולם. ב-2022 הן עלו למקומות 77 (העברית) ו-83 (הטכניון ומכון ויצמן). ההתאוששות הזאת נבעה בין היתר מהקמת צוותים שפועלים לשיפור המיקום של ישראל בדירוגים, למשל באמצעות הכוונת החוקרים לפרסם במגזינים שדירוג שנגחאי סופר.
בלונדון הייאוש יותר נוח. בדירוגים הבריטיים מצבנו תמיד היה פחות טוב. בשבוע שעבר פורסם דירוג TIMES. הישראלית הראשונה בו היא אוניברסיטת תל אביב, שהידרדרה למקומות 250-201 (במקומות האלה כבר לא מפרסמים מיקום מדויק). העברית נפלה למקומות 300-251. הטכניון, שהיה במקום ה-193 ב-2013, מדורג עכשיו 600-501.
הפערים עדיין כאן. מהפכת המכללות אפשרה לצעירים רבים מהפריפריה להגיע להשכלה גבוהה. אבל מתברר שגם אחריה 69% מהצעירים ביישובים בשני האשכולות החברתיים־ כלכליים העליונים לומדים לתואר ראשון, לעומת 16.5% בלבד בשני האשכולות התחתונים. 27% מהצעירים המתגוררים ביישובים חזקים (אשכולות 10-9) התחילו ללמוד מקצועות המובילים להייטק, לעומת 3.3% באשכולות 2-1. הסיכוי של צעיר מהאשכולות הגבוהים ללמוד תואר שמוביל להייטק גבוה פי תשעה.
התרופה של ויצמן. אחד ממקורות ההכנסה החשובים של המוסדות להשכלה גבוהה הוא מחקרים, תגמולים ופטנטים. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה שבתחום הזה המוסדות הטכנולוגיים מובילים בפערים גדולים מהשאר. במקום הראשון נמצא מכון ויצמן, עם הכנסות של 516 מיליון שקל ב־2020. בין היתר מקבל המכון תמלוגים מתרופת הקופקסון של טבע לטרשת נפוצה. במקום השני הטכניון, עם 364 מיליון שקל. שלישית, במפתיע, אוניברסיטת בר-אילן עם 249 מיליון שקל, ואילו לאוניברסיטה העברית יש הכנסות של 3 מיליון שקל בלבד.
הטכנולוגיה משתלמת. שלא במפתיע, גם שני תיקי ההשקעות הגדולים של מוסדות אקדמיים בישראל הם של האוניברסיטאות הטכנולוגיות. התיק הגדול בישראל הוא של הטכניון, שעמד על 7.8 מיליארד שקל ב־2021. אלא שאצל הטכניון, כמו לרוב האוניברסיטאות בארץ, אגודות הידידים בחו"ל מנהלות תיקי השקעות נפרדים. מכון ויצמן הוא הגוף היחיד שמנהל את רוב ההשקעות שלו בתיק משותף עם אגודת הידידים, שעמד על 3.9 מיליארד דולר ב־2021. בנוסף לכך יש לו עוד 1.5 מיליארד שקל בישראל.
לוקחים סיכונים. שנת 2021 היתה טובה לתיקי ההשקעות של האוניברסיטאות, שגדלו ב־15%. התשואה עמדה על 12%, אחרי תשואה של 1% בלבד ב-2020, שנת הקורונה. סיבה מרכזית לרווחים היא שהאוניברסיטאות השתחררו מטראומת ההפסד הגדול של אוניברסיטת תל אביב בימי המשבר ב-2008, ולוקחות יותר סיכונים. הן הגדילו את מרכיב המניות בתיקי ההשקעות וגם משקיעות בקרנות פרטיות.
