חוקרי מערכת החינוך: אין מחסור במורים, יש עודף
חוקרי מערכת החינוך: אין מחסור במורים, יש עודף
לדברי נחום בלס ממרכז טאוב, "אין מה להתווכח עם עובדות. יש מחסור נקודתי במקומות מסוימים ובמקצועת ספציפיים ואיכות המורים טובה מבעבר". חוקר החינוך אברהם תומר אומר ש"מבחינה אסטרטגית יש המון מורים במערכת החינוך, אבל ניצול לא יעיל"
למרות הדיווחים הקשים על מחסור הולך וגדל במורים מהשטח, המומחים מאוחדים בדעה שבמבט מערכתי המצב הפוך. "אין מחסור במורים", אומר חוקר החינוך הבכיר נחום בלס ממרכז טאוב. לדבריו, "אין מה להתווכח עם עובדות. אי אפשר לערער את הנתון הזה. יש מחסור נקודתי במקומות מסוימים ובמקצועת ספציפיים ואיכות המורים טובה מבעבר". חוקר החינוך אברהם תומר מפורום קהלת אומר ש"מבחינה אסטרטגית יש המון מורים במערכת החינוך, אבל ניצול לא יעיל".
בלס מציין שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בעשור האחרון גדל מספר המורים ב־3.2% בממוצע בשנה בעוד מספר התלמידים גדל ב־1.5% לשנה בלבד. כלומר, מספר המורים גדל בקצב יותר מכפול ממספר התלמידים. בשנה שעברה גדל מספר המורים ב־2.7% מ־193 אלף ל־198 אלף בעוד מספר התלמידים גדל ב־1% בלבד. מתחילת העשור הקודם נוספו למערכת החינוך 59 אלף מורים. לדברי בלס, "מדובר בתהליך רצוף ומתמשך ולא בסטייה חד־פעמית". מנתוני הלמ"ס עולה שממוצע התלמידים למורה ירד ב־14% מ־12 תלמידים למורה בשנת 2000 ל־10.3 ב־2021. ירידה דרמטית במיוחד של 34% נרשמה בחטיבות הביניים מ־11.4 תלמידים למורה ל־7.5.
אחת הטענות הקשות של מנהלים בבתי הספר היא מחסור במורים מקצועיים למקצועות המרכזיים. אך מנתוני הלמ"ס במרץ האחרון עולה שמ־2010 חלה עלייה גורפת בשיעור המורים למתמטיקה ואנגלית שהוכשרו ללמד את המקצוע. כך, למשל, שיעור ההתאמה של המורים לאנגלית בחינוך התיכוני העברי עלה מ־52% ב־2010 ל־69% ב־2021. שיעור ההתאמה במתמטיקה בתיכונים היהודיים עלה מ־56% ל־72%. "המספרים לא מאוששים את הבכי", אומר בלס.
לבלס אין ספק מה גורם לאווירת הקריסה. "יש דיון על הסכמי שכר של המורים אז צריכים ללבות אווירה - שאם לא נעלה את השכר של המורים ב־30% , לא יהיו מורים". לדבריו, "אווירת קריסת המערכת היא קשקוש. אין לה שום הצדקה". הוא מציין ש"צריך להעלות למורים שכר אבל לא בגלל שיש מחסור אלא כדי שיהיו מורים יותר טובים". בלס מציע לפתור את המחסור הנקודתי הקיים באמצעות תשלום נדיב עבור שעות נוספות למורים שיעבדו מעבר למשרה מלאה.
אל העמדה של בלס מצטרפים גם החוקרים אברהם תומר וניסן אברהם מפורום קהלת השמרני, שפרסמו מחקר על חוסר היעילות של השימוש במורים במערכת החינוך הישראלית. השניים בדקו את הפרדוקס שבמסגרתו אף על פי שמספר מספר התלמידים למורה בישראל נמוך מממוצע ה־OECD, הכיתה ממוצעת במערכת החינוך בישראל גדולה מהממוצע במידה ניכרת.
החוקרים טוענים שניתן לצמצם את מספר המורים בבתי הספר היסודיים ב־14% או להקטין את מספר הכיתות ב־18% תוך שימוש באותם מורים. בחטיבות הביניים הם טוענים שניתן לצמצם את מספר המורים בכמעט שליש (32%) או להקטין את מספר הכיתות ב־21%, כך שגודל הכיתה הממוצעת יהיה נמוך מאשר הממוצע במדינות המפותחות.
בין הסיבות שאברהם ותומר משערים שיכולות לגרום למצב בישראל: שבוע העבודה במערכת החינוך בישראל שמונה 6 ימים ולא 5, שנת השבתון למורים שהיא הטבה ישראלית ייחודית ומשביתה חלק גדול מהמורים, ריבוי חופשות לידה וחוסר גמישות בהעסקת מורים. הם מציעים לשקול שינויים בתחומים אלה. "המערכת לא הולכת לקרוס", אומר תומר. אבל הוא סבור שיכול להיות שהמשבר הנוכחי הוא לטובה כיוון שהוא יביא להעלאת שכר המורים.
