פרשנותהדגלים האדומים של פיץ' חמורים דיים גם בלי הורדת דירוג
פרשנות
הדגלים האדומים של פיץ' חמורים דיים גם בלי הורדת דירוג
בפיץ' הותירו את דירוג האשראי של ישראל על כנו ונתניהו וסמוטריץ' מיהרו לחגוג. אך הדו"ח כולל שורת אזהרות מהמשך ההפיכה שיוביל לפגיעה בפרופיל האשראי לצד ביקורת על הגירעון התקציבי והכספים הקואליציוניים
1. הודעתה של סוכנות הדירוג פיץ' שלפיה תחזית דירוג האשראי של ישראל תישאר על כנה ("יציבה") ולא תורד לא הפתיעה, בעיקר לא את אותם כלכלנים בכירים, חלקם במגזר הפרטי וחלקם במגזר הציבורי, שפגשו את ראש המשלחת סדריק ברי.
"הוא לא שאל כלל על ההפיכה", הודה אחד מהם בפני "כלכליסט" וסיפר כי הנושא עלה רק בסוף הפגישה, ורק לאחר שהצד הישראלי העלה את ההשלכות הכבדות של האירועים המטלטלים את ישראל וכלכלתה. כלכלן אחר מסר ל"כלכליסט" כי הוא הציג בפני כלכלני פיץ' תרחיש שהוא כינה "פסימי אך סביר" שלפיו הצמיחה לנפש הופכת לשלילית, אי שקט ביטחוני־חברתי־כלכלי מתגבר, "ומיד אחרי שסיימתי הוא הסביר לי כי הוא לא מתייחס לתרחיש הזה כי הוא נראה לו פסימי מדי. אז כבר היה ברור מה תהיה התוצאה", אמר.
במילים פשוטות, בפיץ' קנו את הסחורה המפוקפקת שרה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכרו להם ובבסיסה האמונה כי עד כה ההפיכה לא פגעה בכלכלה וכי היא "רוככה".
את ההוכחות ניתן למצוא בכמה וכמה חלקים בהודעה. ראשית, האופטימיות מגיעה בצורה מספרית: תחזית הצמיחה למשק הישראלי ל־2023 נותרה על 3.1% והיא הגבוהה ביותר מבין כל המדרגות, ובפער מטריד. ב־S&P – המדרגת החשובה בעולם - תחזית הצמיחה של ישראל לשנה הנוכחית עומדת על 1.5% – פחות מחצי. נכון לעכשיו, גם המדרגת השנייה, מודי'ס, הותירה תחזית צמיחה של 3% לשנה הנוכחית אך שם מבהירים כי "התחזית הזו איננה לוקחת כלל בחשבון את האפקט השלילי ממתח חברתי ופוליטי מתמשך".
2. אף שכלל הכלכלנים בארץ ובעולם מזהירים מפני בריחת מוחות, כאשר הדברים כבר מקבלים הוכחות בשטח לרבות בעולמות הרפואה וההייטק, סדריק וחבריו בפיץ' כתבו ש"לא נראה לנו שהצעדים הנוכחיים יגרמו ליציאה מהותית של כישרונות והון במגזר ההייטק". בפיץ' מסבירים את ההחלטה שלהם לא לגעת בדירוג (+A) ובתחזית בהסברים ידועים שאפיינו את כלכלת ישראל ערב ההפיכה המשטרית לרבות היכולת להתמודד עם איומים חיצוניים ועם שורת מערכות בחירות. כמו כן, בפיץ' מדגישים, בצדק, את הנתונים בשוק העבודה (המראים רמות אבטלה בשפל היסטורי על פני זמן) וגם את הסקטור החיצוני, כלומר עודף משמעותי ויציב בחשבון השוטף של ישראל (כניסה שעולה על יציאה של מט"ח) – שני מאפיינים מאוד חשובים עבור כלכלת ישראל.
הוכחה נוספת שבפיץ' "קנו" את הסיפור של שר האוצר וראש הממשלה היא ההתייחסות שלהם למתרחש בסקטור המהווה את הקטר המרכזי של הכלכלה הישראלית, ההייטק. "הכספים שגויסו במגזר ההייטק המקומי ירדו השנה. להערכתנו, אי־הוודאות שנוצרה בעקבות השינויים במערכת המשפט מסבירה רק חלק מכך, כאשר מגמות גלובליות מהוות חלק גדול יותר, שכן ההשקעה במחצית הראשונה של שנת 2023 במקומות מתחרים ירדה".
כלומר, בהתאם להצהרות של סמוטריץ' ונתניהו, ההייטק יורד בכל העולם ולא רק בישראל, אף שבכל העולם שיעור הירידה בהשקעות בחברות הטכנולוגיה עומד על כ־40% ואצלנו הוא מאיים להגיע ל־90%.
זו גם הסיבה מדוע סמוטריץ' חגג היום את "הניצחון" שלו ומסר: "כשבוחנים את נתוני האמת של הכלכלה הישראלית, מתקבלת תמונה הפוכה מזאת שמנסים לייצר ערב ערב בערוצי החדשות. אל מול קמפיין התבהלה השקרי ניצבים נתונים מצוינים ואנחנו נעשה הכל כדי שכך יישאר".
ייתכן כי זו הסיבה שמסבירה מדוע השוק הישראלי, מצדו, לא "קנה" את הדו"ח של פיץ'. ולראיה, הדולר זינק אחרי ההודעה של הסוכנות ב־0.7%, וסיים את יום המסחר בכ־0.55%, תוך חציית את הרף הפסיכולוגי של 3.75 שקלים. המדדים בבורסה בתל אביב נצבעו באדום, דבר לא אופייני להותרת דירוג בעתות של צפי לפעולה דירוגית שלילית כלשהי.
התנהלותו של שר האוצר מזכירה את הבדיחה של אותו אדם שקפץ מהקומה האחרונה של עזריאלי ומהקומה ה־24 מישהו שאל אותו "מה שלומך", והקופץ משיב לו בביטחון: "בינתיים הכל בסדר". הבעיה היותר גדולה של סמוטריץ' היא כי המדרגות הגדולות והחשובות יותר, S&P ומודי'ס, עלולות להתנהג אחרת. הן כבר הוציאו הערות מנפיק מייד עם אישור ביטול עילת הסבירות על ידי הכנסת. הן כתבו במפורש כי הסיכונים זינקו, כי ההייטק נפגע וכי הסיכון העיקרי הוא המתח הפוליטי־חברתי שכן פוגע בכלכלה.
3. ובכל זאת, הדו"ח של פיץ', במונחים היסטוריים, חמור מאין כמותו ואי אפשר למצוא משפטים או אמירות שמחזקות את הטענות המופרכות של סמוטריץ' ונתניהו שלפיהן "הרפורמה רק תחזק את הכלכלה". ההיפך הגמור הוא הנכון. יתרה מזו, בנוגע להתפתחויות הפוליטיות־משטריות, פיץ', בדומה לשאר הסוכנויות, מדליקה כמה נורות אדומות ומרימה כמה דגלים. בראש ובראשונה היא מתייחסת לחוסר הוודאות הגדול ששורר בישראל, ולפיכך בכלכלתה: "החברה מאמינה שלשינויים (המשפטיים־משטריים - א”פ) עשויה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל אם היחלשות האיזונים והבלמים של המוסדות יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים או תחליש את מדדי הממשל".
בפיץ' אף מדגישים כי "כמה מדינות שהעבירו צעדים מהותיים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי, המשתנה בעל המשקל הגבוה ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה, לפעמים לאורך זמן". ניכר כי בפיץ' גם מוטרדים מאוד מהמצב הביטחוני החדש שמתרקם מול עינינו. "ההשלכות על מדדי הממשל של ישראל אינן ברורות", הם מסכמים.
אם לא די בכך, בדו"ח גם כותבים כי "היקף הצעדים הנוספים העלולים להשפיע על פרופיל האשראי אינו ברור. כך, מספר חברי כנסת ושרים העלו הצעות להחלשת עצמאותו של בנק ישראל, אך אף לא אחת מההצעות יושמה. אומנם לא מדובר בתרחיש הבסיס של החברה, אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תפחית את אמינות קביעת המדיניות של ישראל, שכיום הינה חוזק בדירוג האשראי". לכן, כאשר קוראים את החלקים הקשורים להפיכה המשטרית, אין לסמוטריץ' כל כך במה להתגאות.
4. אך מה שהכי צריך להטריד את שר האוצר שממשיך להפגין זחיחות, ניתוק מהמציאות ובכך ממשיך לגרום לנזקים הוא העובדה שבפיץ' כן מוטרדים מהגירעון התקציבי, ולא פחות חשוב, מהרכב התקציב. שם מסבירים כי אף שיעד הגירעון עומד על 1%, "מגמת ההכנסות (ירידה של 4.5% לחודשים ינואר-יוני 2023) מצביעה על רמת גירעון קרובה יותר ל־1.6% ב־2023 ול־2.8% ב־2024.
ובצד ההוצאות, "מספר ויתורים לשותפים הקואליציוניים של הליכוד, עם גידול בהוצאות לטובת קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים". המסקנה שם היא כי "מעבר לתקציבים הנוכחיים, הסוכנות צופה התרחבות נוספת של הגירעון התקציבי לאור לחצים להגדלת ההוצאות והימנעות מהעלאת מסים של הקואליציה... ל־4% מהתמ"ג ב־2025". כלומר גם בפיץ' מבינים כי ההפיכה המשטרית מהווה רק נדבך אחד של המדיניות הפופוליסטית שהממשלה נוקטת בה.
