ביהמ"ש: "עניין אישי לאחים שפירא בערבות שחולטה בחקירת מס ברומניה"
ביהמ"ש: "עניין אישי לאחים שפירא בערבות שחולטה בחקירת מס ברומניה"
בית המשפט המחוזי בת"א אישר לנהל תביעה נגזרת על סך 54 מיליון שקלים נגד בעלי השליטה בחברת התשתיות הבורסאית שפיר. הסיבה: רתמו את החברה הציבורית להנפיק ערבות במסגרת חקירה נגד חברה פרטית שלהם ברומניה. השופט מגן אלטוביה דחה את המלצת הוועדה הבלתי תלויה שהקימה החברה שלא לתבוע את בעלי השליטה. שפיר: "שוקלים לערער"
שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, מגן אלטוביה, אישר לנהל תביעה נגזרת נגד בעלי השליטה בחברת התשתיות הבורסאית שפיר - האחים הראל, גיל, חן וישראל שפירא - בטענה כי רתמו את קופת החברה הציבורית שבשליטתם לאינטרסים של חברה פרטית בבעלותם.
התביעה הוגשה לאחר שהחברה הציבורית העמידה ערבות של 54 מיליון שקל לטובת חברה רומנית פרטית שהייתה בבעלות האחים שפירא והואשמה בעבירות מס. הערבות, שלימים חולטה על ידי הרשויות ברומניה, אושרה בדירקטוריון החברה הציבורית בשעה שלאחים שפירא היה עניין אישי בה. בתביעה, שהוגשה על ידי עו"ד רוברט אפשטיין ועו"ד תומר ברם, הוא דרש לחייב את האחים שפירא להשיב את הסכום לקופת החברה הציבורית.
בעבר נחשף ב"כלכליסט" דו"ח הוועדה הבלתי תלויה שבחנה את הרקע להנפקת הערבות שחולטה במסגרת ההליכים הפליליים ברומניה בענייני המיסוי. הוועדה, שבראשה עמד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה (בדימוס) עדי זרנקין, טענה שאין הצדקה ששפיר תגיש תביעה נגד בעלי השליטה.
"לאחר ששמעתי עדים ולמרות שהחברה אימצה את חוות הדעת של הוועדה שלא להגיש תביעה נגד האחים שפירא בגין הנפקת הערבות וחילוטה, נראה כי המבקש עמד בנטל לשכנע שלכאורה היה לאחים שפירא עניין אישי בהנפקת הערבות". כתב השופט אלטוביה. "קיימת תשתית ראייתית לכאורה המצדיקה את הנגזרת ביחס לפגמים שנפלו בהחלטת הדירקטוריון להנפיק את העברות ולהפקידה בידי שלטונות רומניה". השלב הבא הוא ניהול התביעה.
הפרשה שבגינה הנפיקה את הערבות שפיר, שנסחרת בבורסה של ת"א לפי שווי שוק של כ-9.5 מיליארד שקל, החלה בפברואר 2015. טרם ההנפקה בישראל, חיסלה שפיר את פעילות התשתית שלה ברומניה שבוצעה דרך חברה בשם SLR. הדבר לא מנע מהרשויות ברומניה להגיש כתב אישום נגד SRL ונגד המנכ"ל שלה, אברהם מורגנשטרן, על העלמת מס בכ־57 מיליון שקל.
בספטמבר 2015 אישר דירקטוריון שפיר הציבורית להעביר לרשויות הרומניות ערבות של 54 מיליון שקל לטובת SRL ומורנגשטרן. באוגוסט 2017 בית המשפט העליון ברומניה הרשיע את מורגנשטרן. על המנכ"ל נגזרו שמונה שנות מאסר, SRL נקנסה בכ־300 אלף שקל, והערבות ששפיר נתנה - חולטה.
לפי דו"ח הוועדה הבלתי תלויה, מי שיזם את מתן הערבות היה מורגנשטרן עצמו, שהסביר לאחים שפירא שלפי הדין הרומני הפקדת הערבות תוכל להקל בעונשו, אם יורשע. אחד הממצאים המדהימים שחשף הדו"ח הוא שהאחים שפירא פעלו לאשר את הערבות הזאת בתמורה להתחייבות שעליה חתם מורגנשטרן, ולפיה ידבוק בקו הגנה שמכחיש כי החברה ביצעה עבירות.
ההתחייבות של מורגנשטרן להגן על SRL לכל אורך הדרך הגנה לכאורה באופן אישי גם על בעליה, האחים שפירא. על אף שנראה שלאחים שפירא היה עניין אישי בהתחייבות של מורגנשטרן ולכן גם בהעמדת הערבות שתבטיח אותה, הם לא חשפו בפני דירקטוריון החברה שהתכנס לאשר את הערבות בספטמבר 2015 את הקשר הזה: ערבות תמורת התחייבות של מורגנשטרן כלפי SRL.
לפי הדו"ח, המידע הזה התגלה לדירקטוריון רק כשנה וחצי מאוחר יותר, כש־SRL והמנכ"ל הורשעו בערכאה ראשונה והרשויות ביקשו לחלט את הערבות. "הדירקטוריון לא עודכן עד כה בקשר להסכם עם מורגנשטרן", אמרה בהפתעה עינת צפריר, דירקטורית בלתי תלויה בשפיר, בישיבה בינואר 2017 שבה נחשף ההסכם. "מדובר בעניין מורכב ואבקש לקבל עדכון כולל", הוסיפה.
חברי הוועדה הבלתי תלויה לא הקלו ראש בממצאים, אך למרות זאת המליצו לא לדרוש מבעלי השליטה להשיב את הכסף. "הוועדה רואה טעם לפגם בכך שההתחייבות הניתנת בתמורה להעמדת ערבות על ידי החברה כוללת גם התחייבות אישית כלפי בעלי השליטה, וזאת מבלי שניתן גילוי מראש לדירקטוריון שנדרש לאשר את הערבות בדבר הכוונה להחתים על כתב התחייבות", כתבה. כאמור, השופט מגן אלטוביה חשב אחרת.
משפיר נמסר בתגובה: "החברה לומדת את ההחלטה, יחד עם באי כוחה, ותשקול בכובד ראש את צעדיה, לרבות את אפשרויות הערעור".
