בלעדימתקן ההתפלה בגליל מתעכב ואספקת המים תידחה בשנתיים
בלעדי
מתקן ההתפלה בגליל מתעכב ואספקת המים תידחה בשנתיים
IDE שזכתה במכרז ההקמה והתפעול היתה אמורה להתחיל בעבודות הבנייה של המתקן כבר בינואר השנה, אך עקב מחלוקות מול צה"ל הן עוד לא החלו ואספקת המים תידחה ל־2027. באוצר מטילים את האחריות לעיכוב על החברה הזוכה
הקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי צפויה להיכנס לעיכוב משמעותי. עשרה חודשים לאחר שחברת IDE (הנדסת התפלה) הוכרזה כזוכה במכרז, היא טרם החלה בעבודות להקמתו, שהיו אמורות להיפתח כבר בינואר השנה.
ל"כלכליסט" נודע, כי העיכוב נובע ממחלוקות מול צה"ל בעיקר, ונוגעות למחנה הצבאי שרגא, ששוכן סמוך לאתר המיועד של העבודות. צה"ל לא העניק עד כה את האישור להתחיל את העבודות בטענה שלהקמת מתקן ההתפלה יהיו השלכות על הפעילות במחנה לא רק מבחינת רעש וזיהום, אלא גם מבחינת האבטחה. בצבא טוענים שהם עושים מאמץ לסיים את הבדיקות שלהם בנושא בהקדם.
עם זאת, המדינה מפילה את האחריות לעיכוב על IDE, שאמורה להשיג את האישורים לעבודות לפי ההסכם ותנאי המכרז. מקורבים למכרז טוענים כי בדיקות שנערכו לפני ההכרזה על הזוכה לא העלו קשיים מצד צה"ל או משרד הביטחון.
לפי התוכנית המקורית, עבודות ההקמה של מתקן ההתפלה אמורות היו כבר להתחיל בינואר 2023 ואספקת המים מהמתקן אמורה היתה להתחיל ב־2025. נכון לעכשיו, נראה כי העבודות לא יסתיימו לפני סוף 2026, ואספקת המים תחל רק ב־2027.
המשמעות היא עיכוב משמעותי בחיבור הצפון למערכת המים הארצית. המתקן אמור להגדיל את כושר ההפקה של המים המותפלים בישראל ב־13%. מעבר לחיוניות שבתוספת המים לאור הגידול הדמוגרפי, ישנה חשיבות מיוחדת בחיבור של אזור הצפון למערכת המים הארצית, לאחר שעד כה נשען האזור בעיקר על מי קידוחים, שהפקתם צפויה להצטמצם בשנים הבאות בשל התייבשות ושינויי האקלים.
מתקן ההתפלה גליל מערבי, שיוקם דרומית לנהריה, הוא השביעי במספר בישראל, ותפוקתו הצפויה היא כ־100 מיליון קוב מים לשנה. עם הפעלתו צפוי סך ייצור המים ממתקני התפלה לגדול ל־895 מיליון קוב בשנה, 90% מהמים לצריכה ביתית ותעשייתית בארץ.
IDE, שבשליטת אבשלום פלבר ואמיר לנג, נבחרה בנובמבר אשתקד במכרז של ועדה משותפת למשרדי האוצר האנרגיה ורשות המים להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן ההתפלה החדש בגליל המערבי. ההשקעה אמורה להיות של 2-1.5 מיליארד שקל, והמתקן אמור להכניס לחברה 180 מיליון שקל בשנה. המדינה אמורה לשלם 1.77 שקלים ל־IDE לכל מ"ק מים. IDE גברה על הקבוצה המשותפת של חברת שפיר וקרן ג'נריישן קפיטל, שנפסלה לאחר שוועדת המכרזים קבעה שלא עמדה בהוראות המכרז.
המתמודדות נדרשו להציג את מקורות המימון המלאים, וכן התקדמות משמעותית בהליכי הרישוי וההיתרים בחודשים האחרונים עד למועד הגשת ההצעות במכרז, שנוהל בידי אגף החשכ"ל באוצר. בנק הפועלים מלווה את IDE במימון הפרויקט, ול"כלכליסט" נודע כי הבנק האירופי אמור להצטרף למימון, לאחר שמוסדותיו אישרו זאת. עם זאת, לפי תנאי המכרז עלולים עיכובים משמעותיים בביצועו להביא לביטול ההסכם עם הזוכה.
באגף החשכ"ל מטילים את האחריות למצב על IDE. באוצר אמרו כי "מאז הזכייה במכרז מתעכב הזכיין בקבלת ההיתרים והאישורים הנדרשים לשם תחילת עבודות ההקמה, והמדינה פועלת מולו בכלים העומדים לרשותה על מנת לזרז את תחילת עבודות ההקמה ולהגיע לסיום הקמת המתקן בזמן. בהקשר זה יודגש כי בהתאם לתנאי ההסכם, על הזכיין מוטלת האחריות המלאה לקדם את קבלת ההיתרים והאישורים הנדרשים.
"לצד זאת, יובהר כי המועד החוזי המרכזי מבחינת המדינה הוא המועד להשלמת הקמת המתקן ותחילת הפעלתו, שנספר ממועד החתימה על הסכם הזיכיון ולא תלוי במועד תחילת העבודות בפועל".
ב־IDE אומרים שהטענות אינן משקפות את המציאות, וכי "כפרויקט בשיתוף בין המדינה לבין המגזר הפרטי ישנם חסמים שהצדדים עמלים על פתרונם. IDE תמשיך להעמיד לרשות מדינת ישראל את יכולותיה להקמת מתקני התפלה מהמשוכללים בעולם באיכות גבוהה ובחיסכון ניכר בתעריף מי השתייה לצרכן".
