דוח המבקרישראל היא שיאנית השימוש בחומרי הדברה בפירות וירקות
דוח המבקר
ישראל היא שיאנית השימוש בחומרי הדברה בפירות וירקות
על פי דו"ח מבקר המדינה, שאריות חומרי הדברה נמצאו ב-20%-60% מהדגימות שנלקחו מירקות ופירות פופולריים. עוד עולה כי ישראל לא מצליחה להדביק את הקצב העולמי בצמצום החשיפה של האזרחים לחומרי הדברה בפירות וירקות. עוד עולה, כי המשרד להגנת הסביבה לא מפקח מספיק על מפעלים מזהמים
מדינות רבות בעולם מצמצמות בשנים האחרונות את חשיפת אזרחיהן לחומרי הדברה בפירות וירקות. גם ישראל קיבלה החלטה דומה לפני 20 שנה, אך דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום מגלה כי היא אינה מדביקה את הקצב העולמי: מספר חומרי ההדברה הפעילים המאושרים לשימוש בישראל ושאינם מאושרים לשימוש במדינות ה- OECD עומד על 113, ושאריות חומרי הדברה נמצאו בגידולים מסוימים ברבע עד מחצית מהדגימות, בפירות ובירקות הנצרכים על ידי הציבור באופן תדיר.
מבקר המדינה מפרסם היום (ג׳) דו"ח על השימוש בחומרי הדברה בפירות ובירקות בישראל. חומרי הדברה כימיים משמשים את החקלאים כדי להגן על תוצרתם מפני מזיקים, אך בשל רעילותם הם יכולים לפגוע בבריאות האדם, במערכות האקולוגיות, בבעלי חיים ואף באיכות המים והקרקע. בשנת 2017 פרסם מבקר המדינה דו"ח בנושא, אך הליקויים עליהם הצביע בעבר – לא תוקנו, בזמן שהציבור חשוף לסיכונים בריאותיים.
עוד עולה, כי ישראל היא שיאנית שימוש בחומרי הדברה, כשהיחס בין טונה של חומר הדברה פעיל לאלף טונות תפוקה צמחית, גבוה עד פי 10 לעומת היחס האמור במדינות שנבדקו באירופה, ומשרד החקלאות לא בחן את הסיבות והמשמעויות הנגזרות מכך. חומרי ההדברה שחלקם אסורים לשימוש במדינות בארה״ב ובאירופה מזה שנים, מתגלגלים הישר אל הצלחת של הישראלים: שיעור הדגימות החריגות שמצא משרד הבריאות בסקר לניטור שאריות חומרי הדברה במזון בישראל בין השנים 2019-2020 עומד על 18.8%. בפירות וירקות מסוימים, הגיעו החריגות אף לכדי 25%-60%.
בזמן ששיעור החריגות של שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות באירופה עומד על 3.9%, בישראל הוא 7.5% - שיפור ביחס לשנים קודמות בהן שיעור החריגות עמד על מעל 11%. משרדי הבריאות והחקלאות מבצעים בדיקת חריגות, ולעיתים כל אחד מהם מגיע לתוצאות שונות. כך למשל, בעוד משרד החקלאות מדווח על 7.5% חריגות, הרי שמשרד הבריאות, שבודק ברשתות השיווק ובשווקים עצמם מדווח על חריגות של מעל 18% בשאריות חומרי הדברה. מבקר המדינה העיר על כך וציין כי ישנו חוסר תיאום בין המשרדים, המציגים לציבור תמונה שונה.
כך או כך, הממצאים מדאיגים ומעידים על שאריות חומרי הדברה ב-20%-60% מהדגימות שנלקחו מירקות ופירות פופולריים. למרות שמדובר הנושא הקשור באופן ישיר לבריאות הציבור, משרד החקלאות לא מבצע פיקוח הולם במשקים החקלאיים על השימוש בתכשירי ההדברה בהתאם לכל הוראות תווית האריזה והחובה לערוך בדיקות רפואיות לעובדים העוסקים בהדברה מן הקרקע לא הוסדרה בדין.
בזמן שהציבור הישראלי ממשיך להיחשף בעל כורחו לחומרי הדברה במזון, בין משרדי החקלאות והבריאות קיימים חילוקי דעות מהותיים במגוון נושאים הנוגעים לאסדרה בנוגע לחומרי ההדברה, וכל צד התבצר בעמדתו במשך שנים. ״חילוקי דעות אלה אינם מאפשרים פיקוח ובקרה מיטביים על השימוש של החקלאים בשטח בתכשירי הדברה. הדבר גם מונע הסדרה יסודית בנושא חומרי הדברה, אף שקיימת הסכמה עקרונית על הצורך בה״, כתב המבקר.
גם כשהמשרדים מאתרים פירות וירקות עם כמות גבוהה של חומרי הדברה, הם יתקשו להתחקות אחר המקור ולמגר את התופעה. לפני 11 שנה נחקק חוק הסטנדרטים שאמור לקבוע כיצד לייצר פירות וירקות בטוחים לאכילה, אך התקנות ליישומו לא נקבעו עד היום. כשאין הוראות לסימון תוצאת, אי אפשר לאתר מגדלים שהתוצרת שלהם שווקה למרכולים ונמצאו בה שאריות חומרי הדברה בנקודות המכירה.
בארגון ׳אדם, טבע ודין׳ אמרו כי ״הדוח צריך להטריד כל ישראלי. כל אדם, ללא כל הכשרה, יכול לרכוש ולרסס חומרי הדברה על מזון שמשווק לציבור. כשל של משרד החקלאות מביא למכירה ושימוש בחומרי הדברה פגי תוקף או כאלה שנאסרו לשימוש באירופה לפני שנים מחשש לבריאות הציבור או הסביבה. אין למשרד החקלאות תוכנית לאומית להפחתת השימוש בחומרי הדברה, אף שהתחייב לכך. על המשרדים לקדם בדחיפות תוכנית לאומית בנושא, ולא להמשיך להתעלם כפי שנעשה עד כה. ההתעלמות הזו עולה לנו בבריאות״.
תגובת משרד החקלאות: ״כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן. לא ניתן לקיים חקלאות רווחית ומשגשגת ללא שימוש בחומרי הדברה. המשרד משקיע משאבים רבים בהפחתת השימוש בתכשירי הדברה ועידוד הדברה ביולוגית. הוועדה הבין משרדית לרישום תכשירי הדברה ביצעה בשנים האחרונות רביזיות במהלכן הוגבלו או נאסרו לשימוש למעלה מ-200 תכשירי הדברה. בימים אלו המשרד מבצע הערכה מחודשת לכ-16% מכלל תכשירי ההדברה המאושרים לשימוש כיום בישראל. במשרד החקלאות מבהירים כי השוואת התקינה האירופית לבין התקינה בשאר המדינות המפותחות, לרבות ישראל, אינה נכונה. תנאי האקלים בישראל, סוגי הגידולים החקלאיים ונגעי החקלאות השונים אינם זהים לתנאים במדינות אירופה, ובהתאמה, ישנם תכשירי הדברה שהשימוש בהם הופסק באירופה, אך הם נחוצים לחקלאות בארץ ולא קיימים להם תחליפים. הוצאתם מהשימוש בישראל עלולה להוות פגיעה בלתי הפיכה במספר לא מבוטל של ענפי החקלאות בארץ. במקרים רבים, ישראל אף מחמירה לעומת הנדרש האיחוד האירופי״.
תגובת משרד הבריאות: ״במסגרת חוק ההסדרים האחרון נקבע אימוץ של החקיקה האירופאית לעניין שאריות חומרי הדברה, אך פירות וירקות טריים הוחרגו לדרישת משרד החקלאות, כלומר החקיקה האירופאית תחול עבור מזון מעובד. הקמת פלטפורמה קבועה להערכה מחדש של חומרי הדברה הנמצאים בשימוש בישראל, הינה הדרך לצמצם הפער הקיים בישראל ביחס לעולם ובייחוד ביחס לאירופה. בנוסף, יש לקדם יעד לצמצום אחוז החריגות בשאריות חומרי הדברה במזון ב-50% תוך חמש שנים. משרד הבריאות מאמין שאימוץ ואכיפה לפי רגולציה אירופית בהתאמות לאומיות יוביל לצמצום אחוז החריגות כאמור״.
המשרד להגנת הסביבה לא מפקח מספיק על מפעלים מזהמים
בחלק המתייחס לאכיפה בתחומי הגנת הסביבה, מציין המבקר כי פיקוח הדוק על מפעלים מזהמים הוא הכרחי להגנה על בריאות הציבור, אלא שהמשרד להגנת הסביבה ממעט לבצע פעולות אכיפה, ובשנים האחרונות אף הפחית את פעולות הפיקוח במפעלים. ליקויים עליהם העיר המבקר בדוח בשנת 2019 לא תוקנו, והמצב אף החמיר משמעותית.
הנזקים הסביבתיים בישראל כוללים מגוון תחומים ובהם זיהום האוויר, זיהום מקורות המים, זיהום הקרקע, רעש, פגיעה במערכות אקולוגיות, מינים פולשים, קרינה ועוד. רק הבטים של נזקים כלכליים מפליטות לאוויר של מזהמים ושל גזי חממה לבדם נאמדו ב-31 מיליארד שקל ב-2018. אלא שמאז שנת 2018 ועד היום, תועדו 5,199 מפגעים סביבתים. הגידול במספר המפגעים הסביבתיים בין השנים 2013-2021 עומד על 137%, ואזרחי ישראל חשופים באופן הולך וגובר לסיכונים הבריאותיים הנובעים מכך.
ב-60% מהמפגעים הסביבתיים המהותיים (2,203 מתוך 3,674) שתועדו בין 2018 ליוני 2022, לא ננקטו כלל אמצעי אכיפה. המשרד להגנת הסביבה לא ממהר למלא את שורות כוח האדם הריקות, למרות שישנם תקנים מאושרים: מתוך 16 תקנים בתחום הפיקוח והאכיפה שאושרו ב-2017 ישנם רק 9 תקנים מאוישים. מספר הביקורים שערך המשרד להגנת הסביבה במפעלים בכל המחוזות ירד בשנים 2018 - 2021 בכ-44% (מ-5,680 ל-3,182 ביקורים), זאת למרות שמאז הביקורת האחרונה, הסיכונים הסביבתיים הלכו ועלו ומספר החוקים על יישומם אחראי המשרד להגנת הסביבה גדל ב-250%.
תגובת המשרד להגנת הסביבה: ״המשרד פועל רבות לפיקוח הדוק ואכיפה נוקשה מול מזהמים, באמצעות האמצעים וכוח האדם העומדים לרשותו. גם מבקר המדינה עמד על הצורך הדחוף בהתאמת המשאבים הדרושים למשרד כדי שיוכל למלא את תפקידיו ומשימותיו בתחום. בכוונת השרה והמנכ"ל להעמיק בממצאי הדוח ולתקן את הליקויים. במהלך השנים האחרונות מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכים משמעותיים רבים החל משלב הרישוי דרך הפיקוח ועד האכיפה והתביעה. בימים אלו, מגבש המשרד אסטרטגיה לתחום האכיפה והתביעה אשר תחל במהלך השנה הקרובה, שתשלים את ההסתכלות על שרשרת הרישוי: פיקוח, אכיפה, תביעה״.
