דעהעזבו את המזגנים, שימו לב לכבשים
דעה
עזבו את המזגנים, שימו לב לכבשים
יש מגוון דרכים להפחית את השימוש בשירותים מזהמים; יש לאפשר לאזרחים לתעדף את הדברים החשובים בעיניהם ביותר
לאחרונה ביליתי לילה במלון עסקים בשדה התעופה של ציריך. המלון היה חלק ממתחם חדש ומתוקשר של שדה התעופה. כאשר הגעתי לקבלה נאמר לי כי בתוקף היות המלון חלק ממתחם אקולוגי ניתן לקרר את החדרים רק ממעלה מסויימת ומעלה, כלומר קיים חסם תחתון על מספר המעלות הנתון לבחירת האורח.
אין ספק שהמהלך יצירתי, אבל האם הוא גם רצוי?
המלון, והמתחם בכלל, נקט מהלך שהרעיון הכללי שבבסיסו נכון אבל ביצועו שגוי. הרעיון נכון משום שנוכחנו שוב ושוב כי הסתמכות על רצונו הטוב של אדם איננה מניבה פירות ברוב המכריע של המקרים.
עם זאת, הוצאת הרעיון הכללי הזה לפועל באופן הזה לוקה בחסר בכמה מובנים.
ראשית ובסיסי ביותר, המהלך לא לווה בגילוי נאות. יש להביא לידיעת האורחים בעת ביצוע ההזמנה כי ישנן מגבלות על שימוש במזגן. ירצו יזמינו, לא ירצו לא יזמינו. דומה הדבר לקרנות המשקיעות ב-ESG והדבר ידוע לציבור, כך שיוכל לבחור אם להשקיע בהן.
שנית, אפקט גזי החממה שמייצר מזגן הוא, יחסית לגורמים אחרים המייצרים גזי חממה, זניח. במיוחד בולטת לעין מידת הגיחוך שבצעד לאור מיקום המלון בשדה התעופה, משום שטיסות, יחד עם שימוש במכוניות וגידול בקר, הם הגורמים המזהמים ביותר, כפי שהוכח במחקרים רבים. הדבר משול לחברה מזהמת התורמת חלק זעום מרווחיה למטרה סביבתית או חברתית, וכמובן דואגת להכריז על כך בראש חוצות. למרבה הצער, חברות כאלו נכנסות באופן תדיר לרשימת החברות הטובות ביותר מבחינת מדדי ESG.
ושלישית, משום שיש דרכים יותר יעילות להשיג אותה מטרה, חלקן תוך מתן זכות בחירה לאזרח לתעדף את הדברים החשובים בעיניו ביותר.
דרך אחת היא לגלם במחירו של כל מוצר או שירות מזהם את עלויות הטיפול בנזקים הסביבתיים והבריאותיים שהוא גורם להם באמצעות הטלת מס על היצרן. הפופולריות של רעיון זה, שזכה לכינוי הקליט "המזהם משלם", הולכת ועולה. דוגמא עדכנית לצעד זה לקוחה מניו זילנד. המדינה, שבה 5 מיליון אנשים, 10 מיליון פרות ו-26 מיליון כבשים, הפכה למדינה הראשונה בעולם המחילה את הרעיון על חקלאות כאשר הודיעה לפני כשבועיים כי תחיל, החל מ-2025, תשלום על מגדלי הבקר בשל פליטות גזי החממה של בקר וכבשים. פליטות אלו מהוות כמעט מחצית מסך פליטות גזי החממה במדינה, ומכאן חשיבות המהלך הראשון מסוגו בעולם.
אם הרעיון ייושם לכל המוצרים והשירותים המזהמים שצורך האזרח יעלו מחיריהם משום שהיצרן יגלגל את המחיר, או לפחות את חלקו, על הצרכן. עם זאת, יוכל האזרח לתעדף את החשוב לו ביותר, למשל - לא להפחית את הטיסות כי אם את השימוש ברכב.
דרך אחרת היא להעניק לכל אזרח מספר "נקודות זיהום" שהוא יכול לנצל לפי ראות עיניו אשר יתומחרו ללא גילום, או עם גילום חלקי, של העלות שהוזכרה. לאחר ניצול נקודות אלו יועלה מחיר המוצר או השירות. רעיון דומה מיושם במחירי המים בארץ מזה שנים, בהצלחה וללא טענות ומענות רבות מצד האזרחים.
לחלופין, ניתן להגביל את מספר הנקודות ללא מתן אפשרות לחריגה.
נקיטת כל אחת מדרכים אלו היא מהלך חשוב במסגרת המהלכים הנדרשים במצב החירום בו אנו נמצאים, מצב חירום הבא לידי ביטוי באופן תכוף יותר ויותר, כאשר דוגמה מהזמן האחרון היא טמפרטורות השיא שראינו לאחרונה בצרפת ובספרד.
פרופ' שלומית זוטא היא מומחית במימון וממשל תאגידי, המכללה האקדמית תל אביב-יפו
