משרד החינוך: התקציב לתלמיד תיכון ממלכתי-דתי - 26% יותר מאשר לחילוני
משרד החינוך: התקציב לתלמיד תיכון ממלכתי-דתי - 26% יותר מאשר לחילוני
מנתוני "השקיפות התקציבית" של משרד החינוך עולה שהיתרון של תלמיד תיכון דתי על ערבי הצטמצם השנה מ-57% ל-44%. עוד עולה תלמיד תיכון בחמישון החלש מקבל פחות תקציב מאשר ברוב החמישונים האחרים. מנתוני "התמונה החינוכית" של המשרד עולה שהמגזר הדרוזי מוביל בזכאות לבגרות עם שיעור של 91%
התקציב הממוצע לתלמיד תיכון ממלכתי-דתי עמד ב-2021 על 41,400 שקל - 26% יותר מהתקציב לתלמיד תיכון ממלכתי, שעמד על על 32,800 שקל. זה היה הפער גם ב-2020 - בכך נשמר גם בשנה זאת הפער הגדול בין שני המגזרים. כך עולה ממצגת "השקיפות התקציבית" לשנת 2021 שפרסם היום (א') משרד החינוך.
הפערים הללו הם תוצאה של התקופה בה שלטו במשרד שרים מהמפלגות הדתיות, בין השנים 2015 ל-2020 - תחילה נפתלי בנט ואחריו רפי פרץ - שהזרימו תקציבים גדולים לתיכונים הדתיים. ב-2015 עוד עמד הפער בין הממלכתי-דתי לממלכתי על 20%. בין הסיבות לפערים לטובת הממ"ד: שעות תגבור לימודי יהדות, שעות רב ותפילה.
עם זאת, הפער הגדול עוד יותר בין החינוך הממלכתי דתי לחינוך הערבי הצטמצם מ-57% ב-2020 ו-61% ב-2019 ל-44% ב-2021. הצמצום הזה הוא כנראה תוצאה של התחלה של תקצוב דיפרנציאלי בתיכונים הערביים. התקציב לתלמיד תיכון ערבי עמד ב-2021 על 28,800 שקל בלבד.
יצוין שהנתונים שוויוניים יותר ביסודי ובחטיבות הביניים, שם הונהגה בהדרגה תוכנית של תקצוב דיפרנציאלי החל מאמצע העשור הקודם. ועדיין, כשמשווים לפי חמישוני טיפוח הפערים גדולים. התקציב הממוצע לתלמיד מהחמישון החלש בחטיבת בינים יהודית עומד על 28,100 שקל, שהם 20.5% יותר מהתקציב הממוצע לתלמיד בחטיבת ביניים ערבית מאותו חמישון – 23,300 שקל.
מהמסמך עולה תמונת קיפוח מאוד בעייתית של השכבות החלשות, לפיה התקציב לתלמיד ברוב חמישוני הטיפוח בתיכונים גבוה מאשר בחמישון החלש. כך למשל, התקציב לתלמיד בחמישון החלש-בינוני עומד על 35,100 שקל, לעומת 32,300 שקל בלבד בחמישון החלש. גם תלמידים בחמישון הבינוני והבינוני-חזק מקבלים בממוצע 500 שקל יותר מתלמידי התיכון בחמישון החלש. לפי חוקר החינוך הבכיר נחום בלס ממרכז טאוב, כדי לקבל שיוויון מהותי יש צורך ביתרון של 50% לחלשים.
עוד פרסם היום משרד החינוך את "התמונה החינוכית" - מדידה של מערכת החינוך על פי שורה ארוכה של משתנים שאינה כוללת רק את בחינות הבגרות והונהגה בימי שר החינוך נפתלי בנט.
מהנתונים עולה כי המגזר בעל שיעור הזכאות הגבוה ביותר לתעודת בגרות הוא המגזר הדרוזי עם 91.3%, הרבה לפני היהודים עם 77.8% והערבים ללא מזרח ירושלים (74.5%). בפיגור גדול מאחור נמצאים הבדואים (60.4%). יצויין כי משרד החינוך מחשב מקרב מי שלמדו בכיתות י"ב, כלומר החישוב אינו כולל את הצעירים הערבים הרבים שנשרו וצעירים חרדים רבים שלומדים בישיבות ללא לימודי בגרות. המשמעות היא שהתוצאות במגזרים הערבי והחרדי בעצם גרועות בהרבה.
עלייה של 2.6% נרשמה בזכאות לתעודת בגרות מ-73.4% בתש"ף (2019/20) ל-76% בתשפ"א (2020/21), זאת לאחר עלייה מ-69.7% בתשע"ט (2018/19). יצויין כי תש"ף ותשפ"א היו שנתיים של קורונה שבהן היו הקלות גדולות בבגרות. כלומר, ספק אם העלייה מעידה על שיפור אמיתי בתוצאות התלמידים ויכולותיהם. קיים חשש ממשי שדווקא ההצלחה כביכול תגרום למוסדות להשכלה גבוהה להטיל ספק בציוני שני המחזורים האלה.
הצלחה מרשימה לכאורה עוד יותר נרשמה בזכאות לבגרות מצטיינת - עלייה של 2.5% מ-10.8% בתש"ף ל-13.3% בתשפ"א. במשרד החינוך מתגאים בצמצום הפער בזכאות לבגרות בין חמישון הטיפוח הראשון והאחרון מ-21% ל-14%.
שיעור הנשירה הרשמי עמד בתשפ"א, כמו בתשע"ט שלפני הקורונה, על 1% (6,600 תלמידים). אלה תוצאות שנראות בלתי ריאליות לאחר משבר הקורונה ונובעות כנראה מכך שמנהלים השאירו תלמידים שבפועל לא לומדים. שיעור ההעתקות בבחינות הבגרות ירד מ-1% בתש"ף ל-0.8% בתשפ"א.
