פרשנותבג"ץ ידון בהשתמטות החרדים בלי לדעת מהם צורכי צה"ל
פרשנות
בג"ץ ידון בהשתמטות החרדים בלי לדעת מהם צורכי צה"ל
לאחר דחיות וניסיונות עיכוב של הממשלה, בג"ץ ידון היום בהרכב של תשעה שופטים לקראת הכרעה בגיוס החרדים לצה"ל; היועמ"שית סבורה שאפשר לגייס 3,000 חרדים בלבד בשנה הקרובה, אך הפרקליטות לא עדכנה מה הם צורכי הצבא וממילא אי אפשר לדעת האם היקף זה מספיק
הדבר העיקרי שהתברר מהעדכון האחרון שהגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ ביום חמישי בערב הוא שבדיון היום בבית המשפט יהיו שלושה צדדים ולא שניים. בניגוד למה שהצטייר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה אינה בצד של העותרים שמבקשים גיוס כולל של תלמידי הישיבות, אלא יוצרת יחד עם הצבא עמדה שלפיה אפשר לגייס את החרדים בהליך איטי ביותר, 3,000 בלבד בשנה הקרובה. הממשלה כידוע סבורה שכל השתמטות מוצדקת כדי לשמור על העיקרון המקודש של המשך שלטונו של בנימין נתניהו וקיבלה ייעוץ משפטי נפרד.
"אנחנו הולכים להתנגד לזה", אומר מנהל האגף המשפטי של התנועה לאיכות השלטון עו"ד תומר נאור. "כרגיל בפרקליטות עושים מה שהם רוצים", אומר נאור ומתכוון בין היתר לכך שהפרקליטות לא עדכנה מה הם צורכי הצבא וממילא אי אפשר לדעת האם היקף של 3,000 הוא מספיק. כך הולך להתקיים היום דיון שימשך יום שלם ויעסוק במידה רבה בצורכי הצבא אחרי ה־7.10 בלי שתוגש לבית המשפט עמדת הצבא לגבי מהם צרכיו וכמה אנשי מילואים יגויסו במקום החרדים.
הבעיה עם עמדת היועמ"שית אינה הרעיון ש־3,000 יתגייסו בשנה הבאה. 3,000 כהתחלה זו פשרה דחוקה אבל אפשרית, למרות שמדובר בכ־20% ממחזור בני ה־18 החרדים בלבד. הבעיה היא שזו מוצגת כגבול העליון של יכולת הצבא ואם זו נקודת המוצא אנחנו עלולים לסיים עם 1,500. עוד דבר שלא טרחו לספר לנו הוא מה יהיה בשנים הבאות ומה הסנקציות על אי־עמידה ביעד. כך שנראה שגם היועמ"שית כמו הממשלה בעד חוק שקר כלשהו לגיוס החרדים, אך שקר יותר משכנע ואמין.
כמה שקרים אפשרו עד היום את האפליה בין דם לדם. אחד מהם הוא שמדברים בשם עיקרון השוויון אבל בעצם אומרים שנגייס חרדים אם הדבר לא יפריע יותר מדי למערכת ואם הוא יסתדר. השני הוא ההתעלמות מכך שעלייה בגיוס חרדים מתרחשת רק בסיטואציות מאוד חריגות, למשל כשהמרכז בשלטון, למשל כשיש מלחמה או מחאה חברתית או שתיהן. מי שרוצה לגייס רק 20% מהמחזור החרדי בשנה הבאה למרות שיש 63 אלף איש בדחיית שירות, צריך לא רק לבנות לוח זמנים מחייב לשנים הבאות. הוא צריך להסביר גם מה ימנע את ביטולו של לוח הזמנים הזה ברגע שהמלחמה תיגמר והחרדים יחזרו לעמדה של כל יכולים בקואליציה. היועמ"שית צודקת שבתקופת מלחמה צריכים להתחשב באילוצי הצבא. היא מתעלמת מכך שצריך להתחשב גם בעמדת הציבור שהמצב שבו יש ציבור אחד שאינו חלק מהמלחמה ומקבל חסינות מחללים, הוא בלתי נסבל.
מאז נחשף זיוף הנתונים של גיוס החרדים בצה"ל ב־2019 הוא הגיב בכך שהפסיק להתאמץ לגייס חרדים, כאילו הוא מעניש את החברה על שנחשף בקלונו. מאז עומד מספר החרדם שגייסו על 1,200 בשנה. יכול להיות שבשנת הגיוס הנוכחית בעקבות המלחמה יהיו קצת יותר. שנת גיוס נמשכת מיולי עד יוני והפרקליטות עדכנה את בג"ץ כי מספר המתגייסים הגיע מראשית השנה ל־712. אם זו העלייה, פריצת דרך בוודאי לא היתה. אלא שהבדיקה לפי מספרים מוחלטים עושה חסד עם ממשלות נתניהו והצבא משום שמחזור בני ה־18 החרדים גדל מ־9,450 ב־2015 ל־13,750 ב־2023 כלומר ב־45%. אם ב־2015 עמד הגיוס על 23% מהמחזור הרי ב־2002 הוא התדרדר ל־9% בלבד. כלומר אין התקדמות, אין תהליך שינוי ויש נסיגה דרמטית לאחור.
הטריק הבא: להעביר את הכסף מישיבות לכוללים
החל מ־1 באפריל עצר בג"ץ את ההקצבות ל־56,500 תלמידי ישיבות. זה לא רק שבכל חודש מאבדות הישיבות כ־30 מיליון שקל - המהלך באופן טבעי פוגע בייחוד בישיבות של גברים חרדים, רווקים צעירים, המכונות ישיבות גדולות. אם בלימת התקציבים תימשך, וקשה לראות סיבה שבג"ץ יפסיק אותה, הישיבות הגדולות צפויות להתחיל לפשוט רגל בזו אחר זו בחודשים הקרובים. זה כמובן עוד גורם של חוסר יציבות שעלול לקרב את סופה של הממשלה, רק שלא ברור איך פירוק הקואליציה יעזור להחזיר את התקציבים.
על רקע זה קבעה הממשלה שבמקרה שצו הביניים לבלימת הכספים יהפוך לקבוע, הממשלה תשנה את שווי הנקודה ובכך תעקוף את החלטת בג"ץ. שווי הנקודה הוא יחידת התקציב הבסיסית של הישיבות. כך, תלמיד ישיבה רווק מקבל נקודה ששווה 475 שקל. אברך כולל (תלמיד ישיבה נשוי) מקבל 1.8 נקודות ששוות 855 שקל.
לבג"ץ יש כל כך הרבה נושאים לדון בהם היום שספק אם יגיע גם לשאלת החלוקה מחדש של תקציב הישיבות. גם אם הממשלה תנסה לעשות זאת, הפתרון יהיה חלקי בלבד. ראשית, כספים שהיו מיועדים לישיבות גדולות יעברו לכוללים לאברכים (ישיבות לגברים נשואים), וזה אומר שהבעיה של הישיבות הגדולות לא נפתרה. שנית, סביר שיוגשו מיד עתירות לבג"ץ לעצור את ההקצבות. רק חוק השתמטות חדש יכול להחזיר את התקציבים, לפחות עד שייפסל.
המשבר הנוכחי חידד מאוד את שאלת הנזק הכלכלי שגורמת השתמטות בחורי הישיבות. גיוס של כלל תלמיד הישיבות שתורתם אומנותם (63 אלף גברים) היה מביא לתועלת כלכלית של כ־42 מיליארד שקל בשנה בתקופת השירות הצבאי. בהנחה שאחרי השירות ייצאו לעבודה, התועלת הכלכלית תגיע ל־77 מיליארד שקל בשנה. התועלת הכלכלית מגיוס של עשרת אלפים גברים (כלומר כשישית) תהיה 6.7 מיליארד שקל בשנה ובהנחה שייצאו לעבודה — 11.7 מיליארד שקל בשנה.
כך עולה מתחשיב של האוצר שהציג סגן הממונה על התקציבים עלי בינג בדיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא סוגיות כלכליות בשירות צבאי בראשית אפריל. לדבריו, אם בחורי הישיבות היו מתגייסים באחוזים הכלליים, היה אפשר לקצר את שירות החובה בשבעה חודשים ל־29 חודשים, או לחסוך 86% מימי המילואים לתעסוקה מבצעית.
אם עד עכשיו הדיון בתועלת הכלכלית מגיוס בחורי הישיבות עסק בעיקר בהנחה שייצאו לעבודה, בעקבות המלחמה נוסף היבט חדש — העובדה שזה יאפשר עבודה של יהודים לא חרדים, שהפריון והתוצר שלהם גבוהים יותר. תחשיב התועלת הכלכלית מגיוס החרדים מבוסס על כך שהעלות הכלכלית למשק של גיוס חרדים נמוכה בהרבה משל גיוס חייל חובה יהודי לא חרדי. כמובן, אם משווים את גיוס החרדים לגיוס מילואים, התועלת תהיה גדולה בהרבה - זאת בשל העלות הנמוכה בהרבה למשק של חייל חובה (27 אלף שקל לחודש) מול חייל מילואים (48 אלף שקל לחודש).
את ההתקוממות הציבורית הגדיל מחקר של ד"ר אסף מלחי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שנחשף בכלכליסט, שלפיו כשליש מתלמידי הישיבות הגדולות דיווחו שהם עובדים - 21% מתלמידי הישיבות הגדולות הרגילות ו־75% מתלמידי הישיבות לנושרים. זה מדגים עד כמה בעייתי עצם קיומן של הישיבות לנושרים. החרדים טוענים שמבחינתם מי שלא לומד, שילך לצבא, אבל בפועל הם מקיימים מסגרות עבור הלא לומדים, מעין ערי מקלט, כדי למנוע את גיוסם.
למרות כל המחדלים, רק סוגיית הגיוס יכולה לפרק את הממשלה
למרות המחדל הנורא של 7 באוקטובר והתרסקות מעמדה של ישראל בעולם, נראה שהנושא היחיד שיכול כנראה להפיל את הממשלה הוא השתמטות בחורי הישיבות – מה שכבר קרה לנתניהו ב־2012. מדובר בנושא חריג בכך שהוא מפלג לחלוטין את הקואליציה. העובדה שאנחנו בעיצומה של מלחמה שהוכיחה שצה"ל צריך הרבה יותר חיילים מקשה מאוד לפתור את הבעיה כמו בעבר - באמצעות חוק שיגייס מספר סמלי של חרדים בעתיד לא ידוע, וקובע שאם הם בסוף (הפתעה) לא יתגייסו, לא יקרה כלום.
דיונים בבג"ץ נוטים ליצור אפקט דרמטי בלתי מוצדק משום שבדרך כלל ההכרעות נופלות אחריהם ולא במהלכם. זה מה שצפוי גם בדיון הנוכחי. יהיו בו התבטאויות קשות של השופטים - אולי אפילו יינתן איזה צו - אבל ההכרעה תינתן במועד לא ידוע בשבועות שאחרי הדיון ולא במהלכו.
לכן המבחן הבא שצפוי לקואליציה בנושא השוויון בנטל הוא לא הדיון בבג"ץ אלא ההצבעה על החלת דין רציפות על חוק ההשתמטות של גנץ מהקדנציה הקודמת, שמתוכננת לשבועיים הקרובים. השאלה הגדולה היא האם לנתניהו יש מספיק אנשים שמוכנים לתמוך בחוק או להיעלם מהמליאה. כיוון שלאופוזיציה יש רק 56 קולות, נתניהו צריך בעצם 57 שיצביעו בעד, וזו לא נראית משימה בלתי אפשרית. צריך לזכור שהקואליציה צריכה לשרוד חודשיים כדי לצאת לפגרה עד אחרי החגים. הכנסת חוק ההשתמטות להליכי חקיקה היא שלב מאוד חשוב בסדרת ההישרדות הזו.
אבל גם אם זה יקרה, יהיו לקואליציה עוד מבחנים רבים בשבועות הקרובים. מאז פסל בג"ץ את חוק ההשתמטות הקודם ב־2017, הוא נתן אינספור ארכות להעברת חוק חדש. הפעם הוא מפגין קוצר רוח ואינו מגלה נטייה להתחשב בהליכי החקיקה בכנסת. זה אומר שצפוי שבשבועות הקרובים הוא ייתן פסק דין שמורה לצבא להתחיל לגייס חרדים בלוח זמנים קצוב. אז הקואליציה תהיה חייבת להעביר את חוק ההשתמטות שלה גם בקריאה שנייה ושלישית כדי ליצור בסיס חוקי להשתמטות ולהשיג דחייה נוספת (עד שהחוק עצמו ייפסל). העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית תהיה קשה יותר מהחלת רציפות עליו, כי אז כבר יהיה ברור שלא הוכנסו בו שינויים מהותיים (החרדים לא יאפשרו) ומדובר בחוק השתמטות לכל דבר.
מבחינת משרות, לחרדים מעולם לא היה כל כך טוב בקואליציה. למרות האיום של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני בפירוק על רקע בעיות התקציב של החינוך העצמאי, הדבר האחרון שהם רוצים זה בחירות. אלא שהפוליטיקאים החרדים לא יכולים להתעלם מכך שמלבד משרות יש להם מעט מאוד הישגים בקואליציה הזו.
תוספות השכר בסך 600 מיליון שקל למורים החרדים תקועות. העתירות של עמותת חדו"ש ושל היזם והאקטיביסט ישראל קרויזר יוצרות לחץ גדול לחקירה של אי־הסדרים והגירעונות הכספיים של רשת החינוך העצמאי. תקציב הישיבות הוגדל בחצי מיליארד שקל אבל בג"ץ מעכב 400 מיליון שקל ולא ברור אם הכסף הזה ישוחרר. כל זה אומר שאף שהחרדים יודעים שאין להם קואליציה אחרת, בכל רגע נתון המשבר עלול לצאת משליטה ולהוביל לבחירות. צריך לזכור שמקבלי ההחלטות החרדים הם רבנים, ואלה עלולים להחליט שנושא מסוים הוא מספיק עקרוני כדי להפסיק לתמוך בממשלה.
