חינוך במשבראקלים וחינוך פיננסי? לא בבית ספרנו
חינוך במשבר
אקלים וחינוך פיננסי? לא בבית ספרנו
מערכת החינוך ממשיכה ללמד את הילדים מקצועות לא רלבנטיים ולהשאיר מידע חיוני כמו אוריינות פיננסית ושינויי האקלים לתוכניות רשות ולתוכניות חלקיות. ככה זה כשחוששים לוותר על חלק מהמקצועות כדי לא לעורר מחלוקת; כתבה שישית בסדרה
באמצע אוגוסט קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון בהיערכות המשרד לשנת הלימודים שבפתח. מנהלת אגף מדעים במזכירות הפדגוגית, גילמור קשת, הציגה את התוכנית החדשה ללימודי שינויי האקלים, כלומר חינוך הילדים להגן על כדור הארץ, כדי שיהיה להם איפה לחיות. זה לדעת רבים אחד המקצועות החשובים ביותר ללימוד בבית ספר, אם לא החשוב ביותר.
למרות זאת, מדובר בתוכנית חלקית ובהיקף נמוך שכוללת 30 שעות בשנה. במשרד החינוך מדווחים שהם הקצו לעניין 5 מיליון שקל. ככה לא מלמדים את הנושא החשוב ביותר להישרדות האנושות.
הד"ר לחינוך אברהם פרנק אומר ש"מה ששרת החינוך עשתה זה בשוליים. מערכת החינוך חוטאת לעתיד הילדים כשהיא לא עוסקת בנושא. בתוך כמה שנים, כשיתחילו הקטסטרופות, תהיה חרדה קשה. מערכת החינוך צריכה לעסוק בזה גם בשביל להסביר לתלמידים את ההתרחשויות וגם בשביל לגייס אותם".
סמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה לשעבר של משרד החינוך, והיום מנהלת מרכז המדיניות מנור מבית "יוזמת המאה", ד"ר מיכל טביביאן־מזרחי, אומרת שהבעיה היא שבישראל יש עודף מקצועות. למשל בחטיבת הביניים יש 14 מקצועות כאשר בעולם לומדים 5. הדילמה עם הרצון להכניס תחומים חדשים היא שבכל פעם שאתה מוציא מקצוע או מפחית שעות, מתעוררת מחלוקת כמו שקרה לאחרונה סביב הוצאת תולדות בית שני מתוכנית הלימודים. "לכן אין הזדמנות לעשות בחינה מחדש של מה לומדים ואיך לומדים". כלומר, העומס הגדול של שיעורים שחלקם מיותרים מונע הכנסת דברים חשובים ועדכניים שמכינים את הילדים לחיים במאה ה־21. סיבה נוספת היא כמובן שהמורים שיש במערכת, יודעים ללמד בעיקר מקצועות ישנים.
כבר 20 שנה מדברים על החשיבות של מקצוע האוריינות הפיננסית – הקניית הידע והמיומנויות הדרושים להתנהגות כלכלית נכונה בנושאים שונים כמו צרכנות, בנקים ומסים. אפילו שרת החינוך יפעת שאשא ביטון סיפרה שכאשר מונתה לתפקיד, בתה שיר בת ה־15 הסבירה לה מה חשוב לבני גילה: 'אמא, תדאגי שיהיו לנו לימודים ישימים. שנגדל ונבין מהי משכנתא, מהם מסים'". סגן דקאנית הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה פרופ' אריה קיזל מספר שכאשר היה מנהל בית ספר, הוא העביר לתלמידי כיתה ה' קורס באוריינות פיננסית, מה שגרם לילדים לאתגר את הוריהם בשאלות על ריבית המשכנתא שהם משלמים.
מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת גילה שרק 8,000 תלמידים (כ־0.5% מהתלמידים בישראל) למדו בשנה שעברה חינוך פיננסי. בשנת הלימודים תשע"ט, שלפני משבר הקורונה, למדו את המקצוע רק 24 אלף תלמידים, כלומר 1.5%. מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים המלמד התנהגות כלכלית נכונה, שרון לוין, אומרת ש"יש מעט מאוד חינוך פיננסי. התוכניות קיימות אבל זה מאוד תלוי ברצון של המנהל".
כמו בנושא האקלים המשרד פיתח השנה תוכנית שמאפשרת לימודי אוריינות פיננסית בכל שכבה במסגרת תוכנית הלימודים הקיימת. לדברי לוין, "זו תוכנית מאוד יפה אבל היא לא חובה אלא המלצה". היא מקווה שרפורמת גפ"ן לעצמאות כלכלית של המנהלים תאפשר לרבים יותר מהם להביא לבתי הספר תוכניות אוריינות פיננסית. שר החינוך לשעבר שי פירון סבור שדרושה מהפכה בשיעור נוסף. "ברוב העולם אין מקצוע שנקרא חינוך גופני", הוא אומר. "ש מקצוע שנקרא גוף ונפש שכולל ספורט, תזונה ובריאות".
הפתרון לדעת כמה מומחים הוא בכלל להעביר את קביעת חלק גדול מתוכנית הלימודים מירושלים לבתי הספר, תהליך ששאשא ביטון החלה בו השנה עם רפורמת גפ"ן. יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל־יסודיים מנשה לוי חושב שצריך ללכת רחוק יותר: "אני צריך שמישהו בירושלים ינחית על בית הספר תוכנית לימודים? תנו למורים לבנות תוכניות לימודים". חוקר החינוך נחום בלס ממרכז טאוב אומר ש"הבעיה היא לא מה להוסיף אלא מה להוריד. אני חושב שצריך לתת חופש פעולה לבתי הספר מה ללמד עם מינימום שהמערכת דורשת". הבעיה בשיטה הזו היא איך לוודא שהיא לא תגדיל עוד יותר את הפערים החברתיים.
ממשרד החינוך נמסר ש"שרת החינוך שילבה את נושא האקלים בכל שכבות הגיל במגוון תחומי לימוד, בהם מדע וטכנולוגיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה, אזרחות, תקשורת וקולנוע. כמו כן, הוא ישולב בשיעורי חינוך, בסיורים לימודיים ובטיולים".
