דו"ח המבקרמשבר כלכלי ביד ושם בעקבות הקורונה: "סיכון לפעילות בעתות משבר"
דו"ח המבקר
משבר כלכלי ביד ושם בעקבות הקורונה: "סיכון לפעילות בעתות משבר"
הסיבות המרכזיות: ירידה בהכנסות, בהיקף התרומות ובערך ההשקעות. ביד ושם צופים שבשנים 2024-2020 יצטבר גירעון של כ-81 מיליון שקל. יד ושם בתגובה: "אין גירעון, זו תחזית. אם הממשלה תגדיל את השתתפותה בתקציב, יישמר האיזון"
יד ושם צופה שבשנים 2020-2024 יצטבר למוסד גירעון של כ-81 מיליון שקל מפעילות שוטפת. ב-2020, שנת הקורונה, תחזית הגירעון עמדה על 11 מיליון שקל - אבל הגירעון בפועל הגיע ל-26 מיליון שקלים, כך שייתכן שהמצב בפעול גרוע בהרבה; כך עולה מדו"ח ביקורת של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, על פעילות מוסד יד ושם. במועד סיום הביקורת הנהלת יד ושם עוד לא הציגה תוכנית להקטנת הגרעון.
עוד בדוח מבקר המדינה:
התקציב השוטף של יד ושם עמד בשנים 2017 עד 2019 על כ-200 מיליון שקל לשנה. בביאור לדו"ח הכספי של שנת 2020 צוין כי בעקבות התפרצות הקורונה סגר יד ושם במרץ 2020 את כל היחידות הפתוחות לקהל הרחב וצימצם במידה ניכרת את פעילותו, לרבות הפעילויות הנוגעות לבתי ספר. הדבר הביא לירידה של 73% בהכנסות ממקור זה לעומת שנת 2019. גם סכום התרומות שקיבל יד ושם בתקופת הקורונה קטן ב-12%; סכום התרומות שאינם מוגבלות קטן ב-20%. גם מצבת ההשקעות של יד ושם, הכוללת את כספי הקרנות, נפגעה עקב השפעת הקורונה על שוק ההון בישראל וירידת שער הדולר. בתחילת שנת 2021 המשיכה פעילות יד ושם להתנהל בצל השפעות הקורונה.
2 צפייה בגלריה
תחזית ההכנסות וההוצאות של יד ושם לשנים 2020 עד 2024
(נתוני יד ושם, בעיבוד משרד מבקר המדינה)
בדיון שהתקיים בוועדת הכספים של יד ושם במרץ 2020 בעניין תחזית הגירעון אמר יו"ר ועדת הכספים של המוסד: "לפי הנתונים בתוכנית החמש-שנתית שהוצגה לנו, אם יד ושם לא יפעל להקטנת ההוצאות או לגידול בהכנסות, הוא יסיים את הרזרבות עד 2024". בדיון הוחלט לצמצם את כח אדם, שכן "אין ליד ושם ברירה לנוכח הפערים התקציביים הצפויים בחמש השנים הקרובות".
השפעה נוספת של משבר הקורונה באה לידי ביטוי בכך שסכום התרומות לפעילות השוטפת שמקבלת יד ושם ירד מ-101 מיליון שקל בשנת 2019 לכ-80 מיליון שקל בשנת 2020. המבקר מתריע על כך שיד ושם תלויה מאוד בקבוצה קטנה של תורמים: כך, בשנים 2016 עד 2019 כ-1% מהתורמים ליד ושם תרמו כ-79% מסכום התרומות - כ-111 מיליון דולר מתוך 140 מיליון דולר סה"כ. המבקר קובע ש"קבלת תרומות בסכום גדול ממספר תורמים קטן מחדדת את התלות של יד ושם בגיוס תרומות. התלות בתרומות מעלה את הסיכון להמשך פעילות יד ושם בעיתות משבר".
תקנות המוזיאונים קובעות כי מוזיאון חייב לבצע פעולות של "שימור מונע" כדי להגביל את גורמי הפגיעה בפריטים באמצעות שליטה בתנאים הסביבתיים, ובעיקר הטמפרטורה, הלחות והאור - ומבדיקת המבקר עולה שאוספי יד ושם מוחזקים בתנאים בעייתיים ביותר: אין מערכת להתראה מפני הצפות; ביותר מ-80% מהמדידות שנעשו בשנים 2016 עד 2019 בארכיונים המכילים פריטי נייר נמצאה חריגה מהלחות הרצויה; במחסן התמונות נמצאה בתקופה זו ב-6.6% מהמדידות חריגה מהלחות המותרת, שהגיעה לכ-140%; וב-5% מהמדידות במחסן התמונות נמצאה חריגה של 400% מהטמפרטורה המותרת. יד ושם החל להקים את "משכן האוספים", שבו ישוכנו הפריטים בתנאי אחסון שיאפשרו שימור מונע.
וזו התייחסות יד ושם לדו"ח מבקר המדינה: "ליד ושם לא היה גירעון בעשורים האחרונים ואין גירעון כיום. תקציב יד ושם היה מאוזן ונותר מאוזן. בניגוד לנאמר, הסכום של 25.6 מיליון שקל אינו גירעון, אלא מתבסס על תחזית עתידית חמש שנתית שיד ושם ערך בשנת 2019 ואשר לקחה בחשבון הנחות מחמירות ונועדה לאפשר היערכות בהתאם. יד ושם השכיל לצבור במהלך השנים קרנות שיבטיחו את חוסנו בטווח הארוך ובזכות זאת לא נקלע לגירעון גם בשנת 2020. נראה שאין מוסדות ציבוריים רבים שהשכילו ליצר קרנות צמיתות, קרנות חירום וקרנות בנייה בהיקף הקרנות שיש כיום ליד ושם.
היות שרק כשליש מתקציב יד ושם הוא תקציב ממשלתי, אם הממשלה תגדיל את השתתפותה בתקציב יד ושם, יישמר האיזון התקציבי כפי שהיה עד כה. כמו כן, יש לציין כי כגוף הנשען ברובו על תרומות, פעל יד ושם באופן מבוקר ועם ראייה לטווח הרחוק גם בתחום זה על מנת להמנע מגירעונות, בין השאר על ידי תכנית גיוס רב שנתית המתעדכנת מדי שנה. הנהלת יד ושם, ועדת הכספים וההנהלה הציבורית מבצעות מעקב שוטף והדוק על תכניות העבודה (הוצאות והכנסות) ברמה שוטפת ורבעונית.
באשר לממצאים על אודות קרינה חריגה מתאורה, יש לציין כי יצירות נייר רגישות לאור מאוחסנות בקופסאות ייעודיות במגירות, כך שאינן חשופות לאור כלל. באשר לתנאי טמפרטורה ולחות - בשנים האחרונות הותקנו מערכות מיזוג חדשות המותאמות לנדרש. לאור החשיבות שרואה יד ושם בשימור והנצחת פריטים מתקופת השואה, הוחלט לפני כמה שנים על הקמת משכן אוספים חדש, מבנה תת-קרקעי שבנייתו נמצאת בימים אלו בעיצומה, שבו ישוכנו אוספי יד ושם בתנאי האחסון המיטביים והמתקדמים בעולם וכן יוקמו במקום מעבדות שימור בסטנדרטים מוזיאליים בינלאומיים. בניגוד לנאמר, בכל המקומות שבהם מאוחסנים כעת זמנית האוספים (עד להעברתם למשכן האוספים החדש) ושיש בקרבתם צנרת מים, קיימת מערכת התראה על הצפות. יש לציין כי במשכן האוספים החדש לא יימצאו כלל מים באזורי האחסון".
