מדריךהטיסה בוטלה בגלל המלחמה? זה הפיצוי שמגיע לכם
מדריך
הטיסה בוטלה בגלל המלחמה? זה הפיצוי שמגיע לכם
קרוב ל-100 חברות תעופה הודיעו בשבוע האחרון על הפסקת פעילותן בישראל, על רקע החרפת המתיחות הביטחונית. ביטולי הטיסות של עשרות אלפי ישראלים שתקועים בחו"ל או שתכננו לצאת מן הארץ, מעלים שאלה צרכנית בסיסית: מהו הפיצוי המגיע מחברת התעופה? כלכליסט עושה סדר
קרוב ל-100 חברות תעופה הודיעו בשבוע האחרון על הפסקת פעילותן בישראל, על רקע החרפת המתיחות הביטחונית. ביטולי הטיסות של עשרות אלפי ישראלים שתקועים בחו"ל או שתכננו לצאת מן הארץ, מעלים שאלה צרכנית בסיסית: מה אדם שטיסתו בוטלה אמור לקבל מחברת התעופה?
נתחיל מן הכלל הבסיסי ביותר: בכל מקרה של טיסה שבוטלה, ונקודת המוצא או היעד שלה היא ישראל, לכל נוסע הזכות לבחור בין שתי אפשרויות: החזר כספי מלא או כרטיס טיסה חלופי. ההחזר הכספי ישולם תוך 21 יום, והוא כולל את מלוא עלות הכרטיס, כולל אגרות, היטלים ומסי שדה.
במקרה של טיסת הלוך-חזור: אם אדם הזמין עם אותה חברת תעופה בהזמנה אחת טיסת הלוך-חזור מישראל, ורק הטיסה שלו הלוך בוטלה, הוא יהיה זכאי להחזר גם על הנסיעה חזרה. במקרה שאדם הזמין טיסת הלוך וחזור מישראל, ולאחר שכבר טס, טיסתו חזרה ארצה בוטלה, הנוסע יהיה זכאי להחזר של חצי מהסכום ששילם.
במקרה של נסיעה עם עצירת ביניים עם אותה חברת תעופה, שנרכשה כהזמנה אחת, גם אם רק מקטע אחד בוטל – הנוסע יהיה זכאי בהחזר על מלוא הכרטיס. כך לדוגמא, נוסע שטס מניו-יורק לישראל דרך לונדון, וטיסתו מלונדון לישראל בוטלה, יוכל לקבל החזר גם על החלק שבין ניו-יורק ללונדון. אם הנוסע הגיע אל עצירת הביניים, הוא זכאי בנוסף להחזר הכספי גם לכרטיס טיסה חזרה לנקודת המוצא.
חשוב לדעת: כללים אלו לגבי החזר הכספי נקבעו לפי הדין הישראלי, שחל על כל הטיסות שיוצאות או נכנסות לישראל. פרט לדין הישראלי, יש לדוגמא גם את הדין האירופאי, אך התבססות על דין שאינו הדין הישראלי מחייב בחלק מהמקרים פנייה אל מוסדות משפט מחוץ לישראל.
"לפי הדין הישראלי, חבר התעופה צריכה למצוא פיתרון חלופי בהקדם האפשרי", מסביר עו"ד לאוניד לנדו ממשרד עו"ד ישראל וינברג. "אם החברה לא מספקת פיתרון בהקדם האפשרי, והנוסע לא מוכן לקבל החזר כספי, אבל מצליח למצוא בעצמו פיתרון חלופי אך יקר יותר, הוא יוכל לפנות אחר כך לחבר התעופה, לטעון שהחברה יכולה הייתה להציע לו חלופה אך לא עשתה זאת, ולפיכך לבקש החזר על הכרטיס שרכש".
בנוסף, עו"ד לנדו מדגיש כי במקרה של טיסת חזור לארץ שבוטלה, חברת התעופה מחויבת "לספק שירותי לינה, מזון וכד' בגין טיסות שבוטלו, עד שהנוסע יצליח לשוב בחזרה. עם זאת, סביר שבית המשפט יטיל חובה זאת בגבולות ההגיון".
מעבר לזכות של הצרכן להחזר כספי או כרטיס חלופי במקרה של ביטול טיסה, הדין הישראלי קובע גם פיצוי מינימלי שחברות התעופה מחויבות לשלם במקרה של ביטול טיסה או עיכוב של מעל ל-8 שעות. גובה הפיצוי תלוי באורך הטיסה בקילומטרים ובשאלה האם סופק כרטיס טיסה חלופי. ככלל, עבור טיסה של עד 2,000 ק"מ יינתן פיצוי של 1,440 שקל. עבור טיסה במרחק של בין 2,000-4,000 ק"מ, יינתן פיצוי בסך 2,310 שקל, ובמקרה של טיסה של יותר מ-4,500 ק"מ, הפיצוי יעמוד על 3,460 שקל.
אך לפיצוי סייגים רבים, ביניהם למשל מתן הודעה לנוסע כ-14 יום לפני הטיסה - במקרה זה החברה אינה מחויבת בתשלום הפיצוי. הסייג המרכזי והרלוונטי ביותר למצב הנוכחי, הוא אי תשלום פיצוי בגין "נסיבות מיוחדות", בהן גם אם החברה "הייתה עושה כל אשר ביכולתה - לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות", כך לפי לשון החוק.
"החוק הישראלי קובע פיצוי מינימלי בעת ביטול טיסה בנסיבות שחברת תעופה יכולה הייתה למנוע, אלא אם כן זה לא היה בשליטתה", מסביר עו"ד לנדו. "במצב של מלחמה, סביר להניח שבתי משפט יראו את נסיבות הביטול ככאלו שלא היו בשליטת חברות התעופה. בנוסף, סביר להניח שבדומה לעבר, כמו בעת הקורונה, המחוקק יכניס הוראת שעה שבתקופה מסוימת הפיצוי לא יחול".
ואכן, בתחילת יוני 2024 אישרה מליאת הכנסת בקריאה הראשונה הצעת חוק ממשלתית, שמגבילה באופן כללי את זכויות הציבור לקבל פיצוי כספי בשל טיסה שבוטלה, וכוללת הוראת שעה המתייחסת למלחמת חרבות ברזל. ההוראה מבחינה בין שתי תקופות: טיסות שהמראתן אמורה הייתה לחול בין 8.10.23 עד 30.11.23 - במהלכן תבוטל חובת הפיצוי הכספי כליל, וטיסות שמועד המראתן תוכנן בין 1.12.23 ועד 29.2.24, בהן הפיצוי יינתן אך הוא חל רק על שינויים שהודיעו עליהם 3 ימים לפני מועד הטיסה, ולא 14 יום כפי שקובע החוק.
בנוסף, הצעת החוק החדשה משנה את הניסוח כך שבמקום "עושה כל אשר ביכולתה" ייכתב שחברת התעופה "נקטה את כלל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביטול הטיסה". כלומר, החוק מקטין את הפעולות שעל חברת התעופה לנקוט כדי למנוע את ביטול הטיסות. מהחוק עולה כי כדי להימנע מפיצוי לנוסעים, חברת התעופה לא תצטרך להוכיח שעשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביטול הטיסה אלא רק שנקטה באמצעים סבירים למנוע את ביטולה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב ששינוי הנוסח תואם לנוסח הקיים בחקיקת האיחוד האירופאי.
כמו כן, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אם הוכרז על מצב מיוחד במדינה שנמשך מעל 14 ימים, שר התחבורה - בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - יוכל לקבוע שטיסות שמתוכננות להתקיים במהלך אותו מצב, לצמצם את ההטבות שלהן זכאים הנוסעים בגין ביטול או שינוי במועד הטיסה.
הצעת החוק הועברה אל ועדת הכלכלה של הכנסת. אף שחלפו חודשיים ממועד אישורה בקריאה הראשונה טרם נקבע מועד בוועדה לקידומה של הצעת החוק. המשמעות היא שהצעת החוק הזו אינה בתוקף ועל כן, החוק שבתוקף הוא חוק שירותי תעופה הנוכחי. אך כאמור, גם תחת החוק הנוכחי, סביר שרוב חברות התעופה יימנעו מתשלום הפיצוי, והן עשויות לקבל על כך גיבוי בתהליך משפטי, במקרה שנוסע יחליט לתבוע את חברת התעופה.
עו"ד לנדו מדגיש כי במקרה של "בכל מקרה, ניתן לתבוע את החברה גם 4 שנים לאחר ביטול הכרטיס". בנוסף, "הפיצוי שנקבע בחוק הוא הפיצוי המינימלי, זאת כדי לחסוך את הליך התביעה. במקרים רבים חברות תעופה מנצלות את הדין וטוענות כי הפיצוי הנ"ל הוא הפיצוי הנדרש, על אף שבמקרים רבים גובה הפיצוי שאנשים זכאים לו יכול להיות גבוה יותר".
