פרשנותרה"מ ויורשו: על המשותף בין נתניהו לבן גביר
פרשנות
רה"מ ויורשו: על המשותף בין נתניהו לבן גביר
בדומה לראש הממשלה, גם השר לביטחון לאומי - כפי שראינו הערב - נוקט בשיטה לפיה ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה; כך הם מסיטים את האש מעצמם לאשמים הקבועים כמו היועמ"שית, הפרקליטות, מח"ש ולאחרונה גם השב"כ
הערב ראינו את יורשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. קוראים לו איתמר בן גביר. שני קווי דמיון נמתחו בין השר לביטחון לאומי לבין האיש שחילץ אותו מהשוליים הקנאיים המשיחיים והפקיד אותו על הביטחון הלאומי.
הדמיון הראשון: גם לו, כמו לנתניהו, תופרים המושחתים מסלאח א-דין תיק. המסר זהה למסיבת העיתונאים הבזויה ההיא שכינס נתניהו ביום פתיחת משפטו – היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה רוצה להפיל את ממשלת הימין. נקודת הדמיון השנייה, באדיבות ח"כ משה סעדה שהפר צו איסור גורף: גם לבן גביר יש את הפלדשטיינים שלו, את סביבת המקורבים-משרתים שמדליפה לו. במקרה הזה כנראה מחקירות רגישות.
לפי קטעי הפאזל שמבצבצים פה ושם החשד לשוחד – הדלפה תמורת טובת הנאה כלשהי - מיוחס לקצין משטרה בדרגת ניצב משנה. העבירות הפוטנציאליות הן שוחד, הפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה ושימוש לרעה בכוח המשרה. ההתנפלות של בן גביר במסיבת העיתונאים הערב הולמת את הביטוי שהגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, במקרה זה אולי גם מתקפת שיבוש הליכים. כאשר האש מתקרבת אליהם, יודעים נתניהו ובן גביר לפצוח במופע התקרבנות אגרסיבי שמסיט את האש מעצמם לאשמים הקבועים - היועצת המשפטית, הפרקליטות, מח"ש, ולאחרונה גם השב"כ. כנופיית הדיפ סטייט המשפטי שזוממת כל הזמן להפיל ממשלות ימין.
בכלל, השלטון מבקש להנחיל את הנוסחה שמבחינה בין חפות לבין הרשעה, בין אמת לשקר: החשודים מהצד שלנו זכים ונקיים, החשודים של הצד השני הם טרוריסטים מסוכנים. להטמעת האבחנה הזו יש לפרק ולהרכיב מחדש את גורמי האכיפה ולאיישן באנשים שיידעו להבדיל מי הטובים ומי הרעים. את מי יש לעצור ולמי יש להניח. לבן גביר אצה הדרך להדיח את בהרב מיארה. במקרה שלו זה גם אישי. היועצת ממוקדת בו גם בבג"ץ להעברתו מכהונה וגם בבג"ץ לתיקון פקודת המשטרה. בדיוק כמו שהמתקפה של נתניהו על ראש השב"כ היא אישית – לפטרו במהלך חקירות בלשכתו שעלולות להגיע אליו אישית.
הסביבה של בן גביר כמו הסביבה של נתניהו מתגלות בערוותן הזהה: שתיהן משועבדות לבוס, מוכנות לכל מעשה נבלה ובלבד שישרת את ה"מדיניות" של המנהיג גם אם היא מנוגדת לחלוטין – לחוק ולאינטרס הציבורי. נתניהו ובן גביר עשויים מחומרים דומים. שניהם מצטיינים בלחצוב להבות, שניהם מגלומנים ובעלי תפיסה עצמית של מנהיגי-על כריזמטיים. שניהם מאוהבים באותה מילת פועל: "הנחיתי" שמופיעה אצלם בכל משפט שני.
ובסיפור הזה יש גם בשורה טובה: בינתיים, החוקרים - בין אם משטרה, מח"ש או שב"כ - לא מהססים להיכנס לשתי הלשכות ולסביבות העבודה, לחקור ואפילו לברר האם החשודים קושרים את הבוסים שלהם לפרשות הפליליות. היועצת המשפטית עדיין על רגליה וגם היא, כמו נתניהו ובן גביר, יודעת עדיין להנחות את גורמי החקירה. בלי להשתמש יותר מדי ב"הנחיתי".
