בקיבוצי הצפון לא קיבלו מיגוניות, אלא קנו מכספם או מתרומות
בקיבוצי הצפון לא קיבלו מיגוניות, אלא קנו מכספם או מתרומות
בימים אלה ממשיכים קיבוצים בגליל העליון, שנמצאים תחת אש, להתמגן עצמאית בלי סיוע מהממשלה; "מבחינת המדינה כפר סאלד לא מפונה אז אין הקלות לתושבים. אנחנו שקופים"
בצה"ל דיברו הבוקר על יום לחימה עצים, אולי העצים ביותר בצפון מפרוץ המלחמה לפני כשנה, אך באותו הזמן בקיבוצי הגליל העליון נערכו לקליטת עמדות ירי ממוגנות הנחוצות כל כך לחברי כיתות הכוננות שלהם שהחלו להגיע סוף סוף. לעמדות האלה, שיצוקות מבטון מזויין, כיתות הכוננות בקיבוצי הגליל חיכו מתחילת המלחמה לפני כמעט והגעתן לשטח מתאפשרת רק כעת – בזכות כספי תרומות.
בימים האלה, של מלחמת מסלימה בצפון והימנעות של אזרחים רבים מהתקרבות אל קו האש התנועה בכבישי הגליל דלילה כך שמשאית עם המיגונים שיצאה אל הקיבוצים שמיר וכפר סאלד מהמפעל של בראל תעשיות בחיפה עשתה דרך קלה ונסיעתה היתה קצרה יחסית.
את משלוח העמדות שישפרו את משימת ההגנה על שמיר קיבל רכז המשק זמיר כרמי, שבשנה האחרונה גם משמש בתפקיד יו"ר צוות החירום היישובי (צח"י). בשעות שבהן צה"ל שב והזהיר מאפשרות להרחבת הירי מצפון בתגובה לכך שחיל האוויר תוקף מאות אתרי אחסון של רקטות וטילים בתוך בתים בכפרים של דרום לבנון ושר הביטחון יואב גלנט הצהיר ש"ההצלחה שלנו תלויה גם בהתנהלות נכונה של העורף ולפנינו ימים שבהם הציבור יצורך לגלות קור רוח", כרמי הרבה לחייך. "אנחנו מחייכים כאן כל הזמן, למרות שיש כאן ימים שאין לנו סיבה לחייך בהם", אמר.
שמיר הוא אחד מבין שמונת קיבוצי המועצה האזורית גליל עליון שלא פונו בידי צה"ל ומערכת הביטחון עם תחילת המלחמה באוקטובר. עד עצם היום הזה אף אחד שם לא מבין מדוע קיבוץ אחד פונה ואחר לא כשהשטח הוא אותו שטח, הכוונות של חזבאללה הן אותן כוונות, הטילים והכטב"מים שלו הם אותם טילים וכטב"מים והקיבוצים הם אותם קיבוצים.
"אנחנו עוברים כאן את כל המלחמה הזאת על מלא עם קיבוץ מלא. כל התושבים שלנו כאן, כ- 700 איש ובהן כ-120 ילדים, מנהלים שגרה רגילה כביכול כשהאזעקות והפיצוצים הפכו להיות מנת חלקנו. בימים האחרונים חזבאללה העמיק את טווח האש שלו והכניס אליו עוד מאות אלפי אנשים בקו היישובים של חיפה וצפונה. אני מקווה שעכשיו יקרה כאן משהו אחר, חדש, שאולי יאפשר לנו לשוב לשגרה נורמלית יותר ולחברים שלנו משאר הקיבוצים לשוב לבתיהם. השנה האחרונה היא הדבר הכי רחוק מכל מצב הגיוני", אומר רכז המשק.
לפני קצת יותר משנתיים קיבוץ שמיר עלה לכותרות בעקבות אקזיט שעשתה שמיר אופטיקה שנמכרה לענקית הצרפתית אסילור-לוקסוטיקה בהיקף חלומי של כחצי מיליארד דולר והפך אותו לאחד הקיבוצים העשירים בישראל. למרות הכסף הגדול, בשמיר החליטו "להישאר סוציאליסטיים אבל פנימה" כפי שתיאר אז חבר המשק דגן אבישי מבכירי חברת האופטיקה שהמציעה את עדשות המולטיפוקל. "אנחנו מתעקשים להמשיך ולקיים הרבה מאד ערכי שוויון, בדגש על ערכי הערבות והעזרה ההדדית בין החברים בצורה ששום ארגון בעולם לא עושה. כלפי חוץ, אנחנו פועלים לפי העקרונות העסקיים של היצע וביקוש. זאת הכלכלה", אמר אז.
רכז המשק כרמי מספר שלמרות הניסיון לשמור על שגרת פעילות בענפי המשק ובעסקי הקיבוץ החיים עצמם מתנהגים אחרת. "מקומות העבודה לא יכולים להתנהל באמת כרגיל במצב הזה, כי חלק מהעובדים מפונים מבתיהם ובימים האחרונים לא מעט עובדים אחרים מתקשים להתייצב במקומות העבודה כי מסגרות החינוך ביישובים שמרוחקים מגבול הצפון נסגרו בשל הארכת טווח הירי והם שוהים עם ילדיהם. זה מעצים את קשיי ההתמודדות שלנו עם המצב שנמשך כבר שנה", סיפר.
הרקטות והכטב"מים של חיזבאללה לא מבדילים בין קיבוצים עשירים לקיבוצים שמתמודדים, כל אחד עם אתגריו ועם צרותיו. כרמי מספר ש-75% משטחי המרעה של שמיר עלו באש, בעקבות הירי התכוף של הרקטות ושברי היירוטים. "בעקבות השריפות, לפני שבועיים התחלנו לרכוש אוכל לפרות של נו. אני מקווה שבינואר-פברואר יתחיל חורף והמרעה יתחדש. אין לי מושג איך ואם המדינה תפצה אותנו על זה".
בשמיר מספרים שכשנה מפרוץ המלחמה, תרומתו של פיקוד העורף לקיבוץ הסתכמה עד כה ב-5-4 מיגוניות בלבד. אחרות, שהיו נחוצות כדי להתגונן מפני מטחי הרקטות הבלתי פוסקים נרכשו מתוך תקציב הקיבוץ ואחרות נתרמו לו, בדומה לעמדות הירי המוגנות שסופקו לו היום.
"העמדות האלה ישמשו את כיתת הכוננות שלנו מסביב לקיבוץ. עד היום לא היו להן עמדות תקניות, עשינו כל מיני אלתורים בשטח. אנחנו כל הזמן עושים מה שרק אפשר. מסתדרים. לצערי הפסקנו לבנות על המדינה ועל הממשלה. נשאר לנו לסמוך על צה"ל", אמר בזמן שהמנוף פרק ליד שער הכניסה הצהוב של הקיבוץ את עמדות הבטון שהוקצו לקיבוץ.
לצד שמיר, עמדות כאלה סופקו היום גם לקיבוץ כפר סאלד וביומיים הקרובים יסופקו לעוד 13 קיבוצים בגליל העליון. הן נרכשו בעקבות תרומות שגייס למטרה זו שגריר ישראל לשעבר בארה"ב מייקל אורן. ביולי האחרון הוא עלה על מדים והתנדב במשך שבוע בכיתת הכוננות של קיבוץ כפר בלום. לאחר שנחשף למחסור באמצעי המיגון הבסיסיים כל כך שהמדינה לא ידעה לספק לקיבוצים שבקו האש, פתח בקמפיין לאיסוף תרומות בקרב יהודי ארה"ב כדי לממן את רכישתם.
"כמעט כל המיגונים שקיבלנו כאן בשנה האחרונה זה פילנתרופיה", סיפרה לכלכליסט מנהלת הקהילה של קיבוץ כפר סאלד פנינה בורנשטיין. "יש כאן פערי מיגון רבים, ומשרד הביטחון הקצה לנו רק ארבעה ממס"ים (מרחב מוגן מוסדי) המשמשים את גני הילדים. הבתים הפרטיים של ותיקי הקיבוץ וגם של משפחות צעירות שבאו לכאן בשנים האחרונות לא ממוגנים".
כ-500 מתוך 700 תושבי כפר סאלד ממשיכים לשהות בקיבוץ חרף האש ולמרות האזעקות שמקפיצות אותם פעמים רבות מדי יום לתפיסת מקומות מחסה, שזמינותם מוגבלת וחלקית. "אין מיגון גם למבנים הציבוריים, מהמועדון, המזכירות והנהלת החשבונות ועוד מבנים נוספים רבים. מבחינת המדינה כפר סאלד לא מפונה ולכן הוא נמצא בשום מתווה שיפוי. אין הקלות לתושבים, גם לא בארנונה ולא בפעילות השוטפת של המשק.
"מתחילת המלחמה אנחנו מחזיקים את כל הגבול הזה עם ירי יומיומי אבל אנחנו שקופים בעיני המדינה, היא לא רואה אותנו. מבחינתה המצב של תושבי כפר סאלד ושאר היישובים הלא מפונים הוא כמו זה של תושבי תל אביב. זה גובה מאיתנו מחירים לא פשוטים, של אנשים שעוזבים ועוד אתגרים רבים שנוצרים כל הזמן ועוד נצטרך להתמודד איתם שנים ארוכות קדימה. את ההשלכות שלהם לא רואים בטווח המידי. זה קריסה כלכלית, אזרחית, בריאותית. קריסה. אתה יכול לקרוא לזה מלחמת ההפקרה. אבל לא הכל קודר. אנחנו שמחים על הפעילות המתעצמת של צה"ל בימים האחרונים בלבנון, מאמינים שהיא תקדם אותנו לקראת משהו אחר שאני לא יודעת מהו אבל לפחות לא נמשיך באותה סטגנציה שאפיינה את המצב במשך כמעט שנה".
בעוד שבקיבוצי הצפון מייחלים להמשך הפעולות העצימות של צה"ל בלבנון בתקווה שיובילו לשינוי המציאות הביטחונית הבלתי נסבלת שהתקבעה שם במשך חודשים ארוכים של מגננה בלבד, פיקוד העורף פתח בסקר ארצי בניסיון ללמוד על העמדות שרווחות בציבור ביחס לפעילות הצבא. פיקוד העורף, שנמנע מתחילת המלחמה מהשקת קמפיין סדור שיכין את העורף לקראת מלחמה רחבה שתכלול ירי מאסיבי של טילים ורקטות לעבר אזורים נרחבים בישראל, מבקש לבדוק באמצעות הסקר את מידת המוכנות והמודעות של הציבור בדרכי ההתגוננות במצבי חירום קיצוניים.
הסקר כולל גם שאלות המבקשות לברר את מידת שביעות הרצון של הציבור הישראלי מתפקוד צה"ל, מאמונו בצבא ומתפקוד המפקדים הבכירים שלו. גורמים בפיקוד העורף אמרו היום כי מדובר בסקר שמתקיים מעת לעת למטרות מחקר ולמידה, להידוק הממשק בין הצבא לחברה ושאינו חריג. שם אמרו עוד כי הסקר אנונימי והוא נועד לאפשר לצבא לעמוד על מידת החוסן הלאומי.
