אחרי מכירת חץ 3 וקלע דוד: בתעשיות הביטחוניות רוצים "לחלוב את אפקט אוקראינה"
אחרי מכירת חץ 3 וקלע דוד: בתעשיות הביטחוניות רוצים "לחלוב את אפקט אוקראינה"
35 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות כעת בתערוכת DSEI בלונדון, הנחשבת לאחת החשובות בעולם. במערכת הביטחון מנסים לנצל את המומנטום שנצבר בעקבות עסקאות הענק עם גרמניה ופינלנד לגל הזמנות על רקע המלחמה באוקראינה
מטילי הגנה אווירית וסייבר ועד פיתוחים של מערכות מבוססות בינה-מלאכותית: 35 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות כעת באחת התערוכות הביטחוניות הנחשבות בעולם, DSEI שנפתחה אתמול (ג') בלונדון ומתוכננת להימשך גם מחר.
מדובר בתערוכה שמתקיימת מדי שנתיים ובשונה מאירועים רבים בסדר גודל דומה שמתמקדים בתחומים ספציפיים של מערכות לחימה, DSEI פונה לפיתוחים ביטחוניים הקשורים לכל עולמות התוכן של התעשיות הביטחוניות - יבשה, ים, אוויר, חלל וסייבר.
כשברקע ביקושים חסרי תקדים לנשק על סוגיו, כאחד הלקחים מהמלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה והסיכוי להתלקחויות באזורי סכסוך אחרים בעולם, הביתן שהקים משרד הביטחון בתערוכה בלונדון הפך למוקד להתעניינות מצד נציגי רכש של צבאות וגופים ביטחוניים של מדינות רבות.
זאת, שבועות אחדים לאחר שהממשל האמריקאי אישר לתעשייה האווירית למכור לגרמניה את מערכת ההגנה המתקדמת מפני טילים בליסטיים חץ 3 במסגרת עסקת הנשק הגדולה בתולדות ישראל שהיקפה כ- 14 מיליארד שקל. אישור דומה ניתן זמן קצר קודם לכן לרפאל לקראת מכירת מערכת ההגנה האווירית קלע דוד לפינלנד ב-300 מיליון יורו.
בשני המקרים זאת הפעם הראשונה שמערכות הגנה מרכזיות מיוצאות מישראל. עסקאות אלה דרשו את אישור ארה"ב שכן פותחו במימון נדיב של הממשל האמריקאי.
במערכת הביטחון מנסים למנף את המומנטום של שתי העסקאות המשמעותיות עם פינלנד וגרמניה ולנצל את העניין הרב שמערכות אלה מקבלות מצד מדינות רבות בעולם שמבקשות להצטייד במערכות הגנה חדישות תוך רכיבה על גל הביקושים חסר התקדים לנשק שיצרה המלחמה באוקראינה.
"התחושה כאן היא של עלייה לרגל", אומר ראש האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון יאיר קולס בהתייחס לעניין שלו זוכות החברות הישראליות שפרט למערכות להגנה אווירית מציגות גם את פיתוחיהן להגנה על טנקים ונגמ"שים, מערכות סייבר, רקטות מדויקות ועוד: "יש הרבה מאוד עניין בביתן הישראלי שמקיף את כל עולמות התוכן של החברות הישראליות ופונה לעשרות אלפי המבקרים שהגיעו לכאן. צה"ל והתעשיות הישראליות הקדימו בשנות דור את כל מה שיש היום בעולם, כך שהעניין במערכות שלנו טבעי".
ב- 2022 היצוא של מערכות נשק מישראל הסתכם ב-12.5 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים ועלייה של 10% לעומת היצוא הביטחוני שנה קודם. נתוני 2022 משקפים את מה שמכונה בתעשיות הביטחוניות "אפקט אוקראינה" שמבטא את הגידול בביקושים לנשק בעקבות המלחמה. אפקט זה צפוי להימשך גם במהלך 2023, ועל פי הערכות נתוני היצוא הביטחוני לשנה זו ישברו שיא נוסף, שכן יכללו גם את עסקת החץ עם גרמניה שנחשבת לגדולה בכל הזמנים.
גם בתעשיות הביטחוניות, שלפחות חלקן מתמודדות בימים אלה עם אתגרי אספקה של מערכות שהוזמנו מצד לקוחות ונדרשות להגדיל את תפוקות הייצור שלהן, לא מתכוונים לוותר על הזדמנויות נוספות להשגת עסקאות ו"לחלוב כמה שניתן מאפקט אוקראינה".
בתוך כך, ובפעם הראשונה בתערוכת נשק בינלאומית גם המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון הקימה בלונדון ביתן ייעודי שבו מציגות 7 חברות סטארט-אפ המשתייכות למרכז החדשנות הביטחונית שלו, INNOFENSE. חברות אלה מציגות תוכניות פיתוח של טכנולוגיות דואליות, כאלה שעתידות לשמש ליישומים ביטחוניים ואזרחיים ומשרד הביטחון חושף אותן בניסיון להעמיק את שיתופי הפעולה עם גופים זרים.
מנתונים שמסר משרד הביטחון עולה כי במחצית הראשונה של 2023 מפא"ת שיתף פעולה עם 206 חברות הזנק שפועלות בתחומים דואליים, וזאת לאחר שבחציון הקודם התווספו למניין חברות אלה 32 נוספות.
