כמה שרים יחגגו על המשלחת לוועידת האקלים בבאקו?
כמה שרים יחגגו על המשלחת לוועידת האקלים בבאקו?
ישראל תקים ביתן בוועידת האקלים של האו"ם בבירת אזרבייג'ן; הרכב המשלחת שתצא עוד לא ידוע, אך במימון הביתן משתתפים עשרה משרדי ממשלה שונים; הממשלה הנוכחית קיצצה בחדות בהשקעה במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה
הממשלה אישרה אתמול את השתתפותה של ישראל בוועידת האקלים הבינלאומית (COP29) שתיפתח ב־11 בנובמבר בבאקו שבאזרבייג'ן, ותימשך כשבועיים. למרות המשבר התקציבי והמלחמה הממושכת, החליטה הממשלה להשקיע כ־6.5 מיליון שקל בהקמת ביתן לאומי בשטח הוועידה כדי להציג את ״החדשנות הישראלית״ בתחום האקלים בפני העולם. זאת, שעה שרק השנה קוצצו תקציבי האקלים של המשרד להגנת הסביבה והשקעות המדען הראשי במשרד האנרגיה בסטארט־אפים ובמחקר ופיתוח. השתתפות ישראל אושרה במסגרת הצעת מחליטים של משרדי החוץ והגנת הסביבה.
ועידת האקלים הבינלאומית של האו״ם מתכנסת מדי שנה במטרה לדון ביישום אמנת האקלים של האו״ם ולקבל החלטות ליישום מדיניות להפחתת פליטות גזי החממה שלהן, לשם בלימת שינויי האקלים.
ישראל משתתפת בוועידה מדי שנה, אולם הקימה בה דוכן לראשונה לפני כשנתיים, בתקופת ממשלת לפיד־בנט. גם בשנה שעברה, כחודש לאחר פרוץ המלחמה, החליטה ממשלת נתניהו להקים ביתן בשטח הוועידה שהתקיימה בדובאי. כ־11 שרים תכננו טרום המלחמה להשתתף בוועידה - המספר הגבוה ביותר אי פעם — אולם בשל הסמיכות לטבח 7 באוקטובר בוטלה השתתפותם, ונשיא המדינה, יצחק בוז׳י הרצוג, ייצג את ישראל ונשא דברים.
כעת מבקשת ממשלת נתניהו, בהצעת מחליטים של משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, להשקיע כ־6.5 מיליון שקל בהקמת ביתן ישראלי בוועידה. הוצאה זו לא כוללת את עלות המשלחת עצמה, שכן כל משרד ממשלתי שיחפוץ להשתתף בכינוס יישא באופן פרטני בעלויות הנוגעות לו וכך גם בהטסת השרים, אילו יבחרו לטוס. בשלב זה טרם ידוע כמה שרים יחליטו להשתתף השנה בכינוס, אולם עשרה משרדים שונים מעורבים ולוקחים חלק בפעילויות השונות שיתקיימו בוועידה, לרבות בתקצוב הביתן.
כיצד מסבירה הממשלה את הקמת הביתן? בהצעת המחליטים שאושרה היום בממשלה, נכתב כי ״ההשתתפות תסייע במיצוב ישראל כמדינת חדשנות עולמית מובילה ותחזק את נכסיותה בקרב הקהילה הבינלאומית כמדינה הפועלת למתן פיתרונות מעשיים וישימים בקנה מידה עולמי למשבר האקלים״.
למרות המיתוג שאותו הממשלה שואפת לייצר מול מדינות העולם, ממשלת נתניהו בשנתיים האחרונות דווקא בחרה לקצץ בחדות תקציבים הנוגעים לאקלים ולטכנולוגיות אקלים. כך, למשל, ויתרה השנה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן על תקציב אקלים של 200 מיליון שקל למשרדה, בצל קיצוצי התקציב.
שר האנרגיה אלי כהן החליט שלא לתקצב כלל השקעה במחקר ופיתוח ובחדשנות ישראלית (סטארט־אפים בשלבים ראשוניים), ופעילות יחידת המדען הראשי במשרד צומצמה משמעותית. בעקבות הביקורת בנושא, מנהל בחודשים האחרונים מנכ״ל משרד האנרגיה מו״מ מול משרד האוצר בכדי להשיג תקציבים לשימוש היחידה השנה.
דו"ח של משרד האנרגיה בנושא איפוס פליטות עד 2050 שעסק בין היתר בהשקעה במו"פ, פורסם בשבוע שעבר וחשף מקצת מהמציאות הזו. אף על פי ששיעור הסטארט־אפים בתחום האנרג׳יטק בישראל גבוה ועומד על כ־4.3% מכמות הסטארט־אפים הפעילים (בהשוואה ל־2.1% בעולם), הממשלה דווקא לא משקיעה בתחום בדומה למדינות מפותחות או מתפתחות אחרות: ההשקעה הממשלתית במו״פ בתחומי האנרגיה מתוך סך השקעות הממשלה במו"פ עמדה בשיאה על 0.7% ב־2022, בתקופת הממשלה הקודמת, לעומת ממוצע OECD של 3.4%.
כ־88% מהחשמל בישראל מופק באמצעות דלקים מזהמים כמו פחם וגז, וישראל לא עומדת ביעדים שהציבה למעבר לאנרגיה מתחדשת או הפחתת פליטות. למעשה, פליטות גזי החממה של ישראל עלו בכ־3.5% ב־2022.
כדי להציג הישג כלשהו בוועידה, בהצעת המחליטים נכתב כי הממשלה תפעל להשלמת חוק האקלים לפני הוועידה. ועדת הפנים והסביבה של הכנסת אכן קבעה שורה ארוכה של דיונים בחוק גם בתקופת הפגרה, אולם מדובר בחוק שנוי במחלוקת, שלו מתנגדים מרבית ארגוני הסביבה. כך, למשל, יעדי הפחתת הפליטות המופיעים בחוק אינם מחייבים, וניתן לשנותם בכל עת. בנוסף, החוק קובע הקמה של מנגנונים נוספים מסורבלים, שעלולים דווקא לעכב החלטות הנוגעות לשינויי האקלים.
בחברה להגנת הטבע אומרים כי: "ממשלה שקודחת ומחפשת גז בים ופועלת ליצוא מהיר שלו לפני שחלון הזמן ייסגר, ופועלת למצב את עצמה כגשר יבשתי להובלה של נפט, היא לא ממשלה שיכולה לנסות ולהציב את עצמה בחזית המאבק בשינויי אקלים".
