האוצר: "נוכחות חשבת ברשתות חרדיות דווקא מלבינה אי־סדרים"
האוצר: "נוכחות חשבת ברשתות חרדיות דווקא מלבינה אי־סדרים"
מסמך של אגף תקציבים קובע ש"לא ניתן להבטיח שתוספות השכר יגיעו למורים" ולא לרשתות החינוך. הרשתות מתעלמות מהוראות חשבת האוצר להפסקת אי־הסדרים, אך בזכות נוכחותה לא סובלות מסנקציות כלכליות
מסמך של אגף תקציבים קובע כי בהיעדר פיקוח אמיתי לא ניתן להבטיח שתוספות השכר של אופק חדש ברשתות החינוך החרדיות באמת יגיעו למורים. המסמך חושף כי מורים יכולים לקבל את התוספות עבור לימודים בישיבה במקום תואר אקדמי. כן הוא קובע שחשבת משרד האוצר ברשתות החינוך החרדיות משלמת שכר למרות אי־סדרים, וכאשר היא מנחה להפסיק את אי־הסדרים מתעלמים ממנה. כך היא "'מלבינה' את החריגות".
הסכם אופק חדש שנחתם ב־2008 עם הסתדרות המורים נועד לעודד אקדמיזציה ושיפור איכות הוראה של המורים ובמסגרתו קיבלו המורים תוספות שכר משמעותיות. בכספים הקואליציוניים של תקציבי 2023–2024 יועדו 320 מיליון שקל ליישום עדכוני השכר של רפורמת אופק חדש בחינוך החרדי השנה ו־900 מיליון ליישומה ב־2024. אלא שהמפלגות החרדיות רואות את התקציב כתוספות שכר גרידא. השימוש ב"אופק חדש" נועד להצדיק את מתן תוספת השכר למורים החרדים למרות שהם בחינוך פרטי.
בהחלטת הממשלה על הכספים הקואליציוניים נקבע שהכספים יועברו ישירות למורים ויובטח פיקוח על עמידה בתנאים. בפועל, הרשתות החרדיות - החינוך העצמאי של אגודת ישראל ומעין החינוך התורני בני יוסף של ש"ס - סירבו לפיקוח. בסופו של דבר התפשר משרד החינוך על דיווח כללי, מה שאומר שהמוסדות יוכלו להמשיך לשחק בכספים ולהעבירם בין מוסדות. כיוון שמדובר בשכר, החלטת הממשלה להמשיך בתקצוב אומרת שלא ניתן יהיה לקצץ את התקציבים בעתיד.
אלא שמסמך של אגף הקציבים (אג"ת) קובע ש"לא מתקיימים התנאים על מנת להבטיח כי תנאי אופק חדש יביאו לשיפור איכות ההוראה, יעמדו במבחן השוויון עם החינוך הרשמי והמדינה תוכל להבטיח שהשכר אכן יגיע למורים". המסמך חושף שורה של בעיות קשות בהתנהלות הרשתות שהופכות את הניסיון ליישם שם את הרפורמה בהן לריק מתוכן.
החידוש העיקרי של המסמך הוא חשיפת האמת בנושא חשבות הרשתות. אחת הטענות של הרשתות לכך שהכל אצלן תקין, כביכול, היא שאת התשלומים מבצעת חשבת מטעם האוצר. אגף תקציבים קובע במכתב ש"נוכחות וסמכויות החשב נועדו לכאורה לחיזוק השמירה על הנהלים ומניעת אי־סדרים כספיים, אך בפועל, גם כאשר החשב מוצא אי־סדרים הוא ממשיך לאשר תשלומי שכר מחשש להלנת שכר. במקרים מסוימים החשב נותן הנחייה להפסיק את אי־הסדרים, אך הרשתות מתעלמות מהנחיותיו".
האגף מציין ש"דוגמה לבעיה הנובעת מנוכחות החשב ברשתות ניתן למצוא בשורת תביעות ייצוגיות של עובדי הרשתות כנגדן בעלות משמעות של מאות מיליוני שקלים". הוא מציין ש"בבעלויות חינוך אחרות ללא חשב, במקרה של אי־סדרים מוטלות סנקציות כלכליות על הרשת. הימצאות החשב ברשתות יצרה מעין אבסורד שבו המפוקח שמח במפקח שכן למפקח אין סמכות אמיתית ומתוקף אחריותו 'מלבין' את החריגות שמצא".
מדובר בהתקפה חריפה של אגף תקציבים על אגף החשב הכללי (חשכ"ל) באותו משרד. אבל מתברר שבאגף החשכ"ל מסכימים עם המציאות הקשה שמתאר אגף תקציבים, רק שכל אגף מטיל את האחריות על השני. אג"ת מציע, "לאור ריבוי מקרים של התנהלות לא תקינה בשנים האחרונות", להוציא את החשבת כ"מהלך שיאפשר בקרה אמיתית ואפקטיבית".
בכיר בחשכ"ל, לעומת זאת, מטיל את האחריות על אג"ת, שמסרב לממן עובדים לחשבת הרשתות. התוצאה, לדבריו, היא שהעובדים כפופים לרשתות ותלויים בהן וממלאים את ההוראות שלהן ולא של החשבת. לפי הבכיר, החשבת מונעת מצבים גרועים יותר, אבל כדי שהיא תוכל לבצע את עבודתה כראוי יש לה צורך בעשרות עובדים שאגף תקציבים מסרב לאשר. "אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו".
אגף תקציבים חושף כי "בתי הספר של הרשתות אינם משתפים פעולה עם מפקחים פדגוגיים מטעם משרד החינוך בטענה שיש להם מערך פיקוח פנימי ועצמאי. כמו כן, נאסר על המוסדות בחינוך העצמאי להשתתף במבחנים של משרד החינוך (מבחני המיצ"ב - ש"א)", כך שלמשרד אין מידע על הישגי התלמידים. ברשת מעיין החינוך התורני ההשתתפות במבחנים הארציים מוגבלת. המכתב גם חושף שהמורים החרדים (בניגוד למורות) יכולים לקבל תוספת אקדמית על לימודים בישיבה "ללא כל קשר לכלים הנדרשים להוראה או לחינוך".
בישיבת הממשלה שלשום אמרה שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא ביטון כי "אופק חדש זה לא רק תוספת שכר. הרשתות החרדיות לא מוכנות לפיקוח ובקרה ולבחינות מיצ"ב". בתגובה אמר שר החינוך יואב קיש ש"מי שלא יסכים לדווח ולא יעשה מיצ"ב לא יקבל אופק חדש". הממונה על התקציבים יוגב גרדוס ביקש מקיש לחזור על הדברים לפרוטוקול וקיש בתגובה ביקר בחריפות את האגף אבל חזר על דבריו.
