אושרה תוכנית בעלות של 900 מיליון שקל להגדלת תשתיות יצוא הגז למצרים
אושרה תוכנית בעלות של 900 מיליון שקל להגדלת תשתיות יצוא הגז למצרים
ועדת השרים אישרה הקמה של צינור נוסף ליצוא גז למצרים, שיגדיל את הכנסות נתג"ז בכ-200 מיליון שקל בשנה. בשנת 2022 גדלה כמות היצוא של גז טבעי מישראל ב-29% לעומת 2021
בעלות של 900 מיליון שקל: ועדת השרים אישרה היום הקמה של צינור נוסף ליצוא גז למצרים, שיאפשר את הגדלת היצוא ב-6 BCM בשנה, זאת לעומת יכולת של 13 BCM כיום (למצרים וירדן יחדיו). את הצינור תקים החברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז לישראל), האחראית על מערכת הולכת הגז הטבעי בלחץ גבוה ברחבי הארץ.
על פי הודעת משרד האנרגיה, הצינור החדש יגדיל את הכנסות נתג"ז בכ-200 מיליון שקל בשנה. אורכו של הקו שיעבור באזור רמת חובב-אשלים וניצנה הוא כ-65 ק"מ. מימון ההקמה ייעשה על ידי חברות הגז.
אף שלא מדובר בהחלטה לשינוי כמות הגז אותו משרד האנרגיה מאפשר לחברות לייצא, גורמים בשוק האנרגיה טוענים שהרחבת יכולת היצוא השנתית תוביל ללחץ גדול יותר על הממשלה לאפשר יצוא גז נוסף – מה שלטענתם לא יותיר מספיק גז טבעי לאזרחי ישראל בעשורים הקרובים.
בשנת 2022 גדלה כמות היצוא של גז טבעי מישראל ב-29% לעומת שנת 2021 ל-13 BCM. מכיוון שמחירי יצוא הגז הטבעי גבוהים מהמחירים אותם מקבלות שותפויות הגז במכירה לשוק המקומי, בשילוב הגידול בכמות התפוקה, הובילו את תמלוגי המדינה מיצוא גז בשנת 2022 ל-890 מיליון שקל, 70% יותר משנת 2021.
אחד המתנגדים לפרויקט הוא מנכ"ל פורום יצרני החשמל הפרטיים, נתי בירנבוים, שאמר על ההחלטה: "כבר היום יש מחסור שעתי ויומי באספקת הגז הטבעי בשיאי הביקוש, וללא גילוי מאגרים משמעותיים נוספים אין מקום להתחייב על היקף היצוא האפשרי. יש להבטיח כי יינקטו כלל הפעולות הנדרשות להבטחת אספקת הגז למשק הישראלי ולמתן עדיפות מוחלטת לשוק המקומי על פני היצוא. יצוא ללא דיון וללא מדיניות סדורה יותיר את המשק הישראלי ללא מקורות אנרגיה. תחנות כוח שיוקמו ייוותרו ללא גז טבעי להפעלתן, ואוכלוסיית ישראל אשר צפויה לגדול באופן משמעותי תיוותר ללא מקורות אנרגיה".
על פי ניתוח שהוציא הפורום עם חברת הייעוץ בטא פייננס, ברגולציה הנוכחית עתודות הגז של ישראל צפויות להסתיים בשנת 2047. אם יצוא הגז יתרחב בהתאם לבקשת החברות המחזיקות במאגרי הגז, עתודות הגז בישראל יסתיימו בשנת 2042.
