הבורסה בתל אביב מחקה את מדד ת"א-קנאביס לאחר פחות משנתיים
הבורסה בתל אביב מחקה את מדד ת"א-קנאביס לאחר פחות משנתיים
תחילתו של הסוף או דווקא סימן לתעשייה מחלימה? משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, יחד עם חברת הייעוץ שלה, הרצוג אסטרטגיות, וחברות מובילות בשוק הקנאביס בישראל מנתחים את המהלך
המדד ת"א–קנאביס נמחק לאחרונה מהבורסה בתל אביב וזאת לאחר ירידה כוללת של כ- 70% מאז הושק לראשונה בדצמבר 2020. רק לפני שנתיים היה נראה כי השקעה בתחום הקנאביס היא הבון טון העסקי החדש והמבטיח אשר מושך אליו במהירות, "לשעברים" רבים כולל ראשי ממשלה, בכירים ממערכות הביטחון, וידוענים רבים. אולם, כמו כל בועה פיננסית, סופה להתפוצץ, ואכן כך קרה, עם פרסומם של הדוחות הכספיים השנתיים אשר חשפו נתונים מאכזבים מצד מרבית חברות הקנאביס הנסחרות בבורסה. מדד הקנאביס המשקף תנודה זו הגיב בהתאם, שבאה לידי ביטוי בצניחה מטה. יש לציין שמניה אחת שווה 70% מהסך הכללי של מדד ת"א-קנאביס, ולכן כבר לא יכול היה לשמש כבנצ'מרק. ביקשנו לבחון אם כן, מה יכול מהלך זה להעיד על עתידו של שוק הקנאביס בישראל - האם מדובר בהתפתחות שלילית כפי שניתן לחשוב באופן אינטואיטיבי, או שמא דווקא בהתפתחות טבעית וחיונית כחלק מתקופה של הזדמנויות בתהליך של שוק שמבשיל?
למרבית העוסקים בתחום ברי ומובן כי מחיקת המדד הינה תוצאה משולבת של כמה גורמים; צניחת ההייפ והתפוצצות הבועה, יחד עם מדד בעייתי בו ישנם "גבולות גזרה" הקובעים תקרת זכוכית של 15% ממשקל המדד הכולל, ללא קשר לשוויה או משקלה האמיתי של החברה או השפעתה על מדד הקנאביס.
עו"ד עדי רוזנפלד, מייסדת וראש דסק הקנאביס בהרצוג פוקס נאמן, טוענת כי התפוצצות הבועה ומחיקת המדד אינם בהכרח מעידים על כניסה לתקופה שלילית של הענף, ההפך, הדבר מעיד על התבגרותו של השוק. רוזנפלד מסבירה, "לאחר שקיעת האבק נותרו החברות האמיתיות, אלו שיש להן ערך ריאלי, עם פעילות, עשייה, ונכסים ממשיים. ניראה כי אין מקום לכמות החברות שצמחו כאן כמו פטריות אחרי הגשם. מה שאנו רואים כיום הוא התפכחות בריאה של השוק. קונסולידציה היא שם המשחק החדש, ומי שיידע לזהות את ההזדמנויות שנוצרו, ירוויח."
אם כן, אזי שמדובר במעבר מענף שחווה אופוריה נאיבית ומ"חברות חלומות" שהלכו ונמוגו, לשוק אמיתי ותעשייה ממשית. ניראה כי תעשיית הקנאביס אשר נמצאת עדיין בראשית דרכה, הולכת וצומחת לעבר מצב המייצר הזדמנויות לחיבורים סינרגטיים מעניינים. מצב בו גם חברות צעירות, אשר לא תצלחנה לשרוד את התפוצצות הבועה, אך עדיין בעלות נכסים מהותיים ומעניינים, יכולות להירכש ולהתמזג לחברות הבוגרות והיציבות יותר. שווין של החברות התאזן, וחזר להיות ריאלי ולא מנופח.
מנכ"ל חברת שיח מדיקל גרופ, מחלוצות התחום בישראל, יוגב שריד, מחזק את הטענה: "שוק הקנאביס הוא שוק בשלב הביניים, כאשר עדיין לא כל החברות בשלות ויציבות. היה הייפ בו חברות עם חלומות גדולים ויכולות מועטות אכזבו את המשקיעים. כיום, השוק בתהליך הבראה שהוא טוב לכולם, הן לחברות והן למשקיעים. ביטול המדד עקב סוגיית מספר החברות הקטן, הוא נקודת אור עבור החברות המובילות. כך שאנו הולכים לקראת שוק של 4-5 חברות חזקות עם אסטרטגיה ברורה, יכולות ופוטנציאל צמיחה."
ד"ר דנה ירדן, ממייסדי חברת טכנולוגיית הקנאביס GemmaCert, וביניהם פרופ' עודד שוסאייב, מהנדס, חוקר ויזם מהפקולטה לחקלאות של האונ' העברית, מוסיפה: "רוב החברות התמקדו בנושא גידול ומוצרים, אלו תחומים שאין לישראל בהם יתרון יחסי, מעטות מהחברות עוסקות בטכנולוגיה. בשוק שעובר תהליך התבגרות וקונסולידציה, עם אדישות למחיר, יש חשיבות רבה לאיכות".
עופר זקס, מנכ"ל חברת הייעוץ הרצוג אסטרטגיות (Herzog Strategic), מזהה כי התנודתיות בשוק הקנאביס הביאה לכך שהמדד הייעודי, יחד עם היקפי פעילות שהלכו והצטמצמו, הפכו את המדד בפועל ללא רלוונטי. "חברות הקנאביס הנסחרות צפויות לעבור תהליך של התבגרות וצמיחה. אנו צופים כי שחקנים בעלי יכולת טכנולוגית ועסקית אפקטיבית יובילו את שוק הקנאביס בשנים הקרובות. בניית אסטרטגיה נכונה כעת, כזו אשר תביא את היתרון היחסי של החברות השונות כלפי השוק המקומי והבינ"ל, היא קריטית, ואנו משתפים פעולה עם שחקנים בתחום המבקשים לדייק את הצעת הערך ארוכת הטווח שלהם".
בישראל פועלות מאות חברות בתחום הקנאביס, העוסקות בפעילות מו"פ המתקיימת בבתי חולים ובמוסדות המחקר השונים. מחדשנות בחקלאות (אגרו-טק), טיפוח זנים וגנטיקה, מכשור רפואי ושיטות מתן טיפול ייחודיות, פארמה, רפואה ועוד. חברות טכנולוגיות אלו, יצעדו אל עולם עם רגולציה רבה אמנם, אך עם יכולת לחולל שינויים באיכות גבוהה עבור חייהם של משתמשי קצה רבים.
רגולציה, רגולציה, ועוד רגולציה:
הרבה נאמר ונותח בנוגע לשוק הקנאביס בישראל, אם זה מספר היתרונות המובהקים כמו: אגרו-טק המאפשר חקלאות איכותית, מחקר ופיתוח של טכנולוגיות ומוצרים ייחודיים בכל זרועות תעשיית הקנאביס ועוד. עם זאת, כדאי להפנות את תשומת הלב לאחד המכשולים הגדולים בשוק – מחסום הרגולציה.
עו"ד רוזנפלד מדגישה כי כמו בכל תעשייה הצומחת ומשתנה במהירות, הרגולציה מתקשה להדביק את הקצב ולעיתים אף מהווה גורם מעכב המסכן את היתרון היחסי שישראל צברה הודות לשנות מחקר רבות, שהתאפשרו לצד רפורמת המדיקליזציה פורצת הדרך. ככל שיותר מדינות תעבורנה תהליך של ליברליזציה ולגליזציה ביחס למדיניות הקנאביס שלהן, ישראל עשויה לאבד את היתרון התחרותי שלה. חוסר היציבות הפוליטית והיעדרה של ממשלה יציבה בשנים האחרונות, מקשה עוד יותר על ייצוב המערכת הרגולטורית הדורשת שינויי והתאמת חקיקה.
בחברת GemmaCert מסכימים, "חוסר היציבות הפוליטית, חוסר ההחלטיות ביחס לקנאביס, לצד חוסר התמיכה בשוק הזה מבחינת אישורי ייצוא ויבוא, בולמים את היכולת שלנו להמשיך ולנצל את היתרון היחסי שייצרנו בתחום המחקר. מדינות רבות מאפשרות מחקר, גידול, ייצוא וייבוא, מה שיביא לכך שגידול קנאביס יתרכז במדינות עם כוח עבודה זול, והשוק ילך לכיוון עלות תמורת איכות", טוענת ד"ר ירדן.
עו"ד רוזנפלד מוסיפה באופטימיות "לעולם יהיה קשה להדביק עשרות שנים של מו"פ ובסיס נתונים גדול שנאסף במהלך שנים אלו. אמנם סיוע ותמיכה מצד מקבלי ההחלטות לצד רגולטור היודע לפעול מהר בסביבה משתנה, יכולים בהחלט לשמר יתרון זה ולהשאיר את ישראל בעמדת מפתח בזירה ואף בקדמת הבמה".
זקס מדגיש, כי "לאחר פעילויות רבות עם לקוחות בתחום, היתרון התחרותי של ישראל שוכן בהפיכתה למרכז חדשנות וידע אשר יקרב את התחום לתקני הפארמה והטכנולוגיה הרפואית. שיטות ואמצעים של מתן מינונים מדויקים והדירים, תוך שימוש במכשור מתקדם וניטור איכותי של הרופא המטפל, הם אלו אשר יהפכו את הענף לכזה שהן הרגולטור והן העולם הרפואי יכירו ביתרונותיו הרבים, וישיבו את המשקיעים אליו מתוך הכרה בפוטנציאל הצמיחה הרב שלו".
בחברת שיח מדיקל גרופ שומרים גם הם על אופטימיות, "אנו מאמינים שישראל תמשיך להיות מובילת שוק גלובלית, אמנם לא בהיקפי הגידול, אבל כן באיכות הגידול ובחדשנות המוצרים החקלאיים והטכנולוגיים בשוק. כמובן, ככל שהעולם יפתח יותר ויותר לשוק הקנאביס, הדבר יביא לגידול בכמות הלקוחות וכן למגוון רחב יותר של ביקושים. לכן, אנו מאמינים כי ישמר יתרון תחרותי לחברות הישראליות".
דוגמא לבועה שהתפוצצה אי שם בסוף שנות ה-90, היא בועת הדוט.קום. כך למשל, מנייתה של חברת אמזון אשר צנחה בעקבות התפוצצות הבועה ב- 90% משוויה, ולמרות זאת הצליחה החברה להתאושש במהרה בעוד שרוב מתחרותיה לא התאוששו ואף נמחקו ממפת האינטרנט כליל. אמזון לעומתן, רכשה אתרים וחברות מתחרות רבות, והפכה לענקית הסחר המקוון הגדולה בעולם.
התפוצצותה של בועה אם כך נראית כמו תהליך הבשלה טבעי ובריא של תעשייה צומחת שאמירתה המובהקת ביותר הינה שהיא פה כדי להישאר!
מאת עו״ד עדי רוזנפלד, ראש דסק הקנאביס במשרד הרצוג פוקס נאמן ומר עופר זקס, מנכ״ל חברת הייעוץ הרצוג אסטרטגיות.
d&b – לדעת להחליט
