פגיעת הטילים מתימן: "ניתן להתאים את מערך ההגנה הקיים, אבל זה עשוי לקחת זמן"
פגיעת הטילים מתימן: "ניתן להתאים את מערך ההגנה הקיים, אבל זה עשוי לקחת זמן"
שני טילים בליסטיים ששיגרו החות'ים הצליחו לחדור את מערך ההגנה; לפי הערכות, התאמות שנעשו בטילים מקשות על יירוטם; מומחה: "מרוץ החימוש אמור להיות מועיל לישראל מבחינה אסטרטגית, כי איראן חושפת את מיטב יכולותיה, ואנו לומדים לשפר את יכולות ההגנה"
"אנחנו עדים למרוץ חימוש לכל דבר ועניין כשאיראן, באמצעות המורדים החות'ים בתימן, מנסה לשפר כל הזמן את יכולות הפגיעה בישראל באמצעות טילי הקרקע-קרקע שלה. מנגד, ישראל שואפת תמיד להיות צעד קדימה, אבל לא תמיד זה מצליח. ייתכן שבימים האחרונים נחשפה פרצה בהגנה האווירית כשהשאלה היא תוך כמה זמן נסגור אותה וכיצד" - כך אמר לכלכליסט מומחה בתחום הגנה מפני טילים, ברקע פגיעת הטילים מתימן במרכז הארץ ביומיים האחרונים.
הלילה, טיל ששוגר מתימן לעבר ישראל לא יורט, חרף כמה ניסיונות, ופגע בגן משחקים שנמצא בין שני בניינים ביפו. יומיים לפני כן מערך ההגנה האווירית התקשה ליירט טיל ששוגר מתימן, שפגע במבנה בבית ספר ברמת אפעל והחריב אותו.
בשני המקרים טילי חץ ששיגר מערך ההגנה האווירית לעבר הטילים מתימן לא השמידו אותם. מדובר בטילים של התעשייה האווירית שאמורים ליירט טילים בליסטיים בגובה רב, בעודם מחוץ לאטמוספירה. לפי תחקירים ראשוניים, במקרה שמלפני יומיים המיירט פגע בחלקו האחורי של הטיל מתימן אך לא השמיד אותו לחלוטין, כך שהראש הקרבי (רש"ק) שלו המשיך לצלול אל הקרקע. גם הטיל שפגע הלילה ביפו שרד את כל הניסיונות ליירטו.
לפי הערכות של גורמים מקצועיים, הטילים ששוגרו ביומיים האחרונים מתימן משתייכים למשפחת טילי הפאתח שמתוצרת איראן, שעברו התאמות המאפשרות להם להגיע לטווח של עד כ-2,000 ק"מ תוך שיפור שרידותם אל מול מערכות ההגנה הישראליות. מומחה בתחום העריך כי השיפור בטווח וביכולות הניהוג והתמרון של טילים אלה, בא על חשבון משקל הרש"ק שבכוחם לשאת, וניכר שהם מאתגרים את טילי היירוט המופנים אליהם. אחת האפשרויות היא שלראשי הקרב של הטילים ששוגרו מתימן הותאמו מנועים רקטיים המאפשרים להם לתמרן עם כניסתם לאטמוספירה ובכך לשפר את שרידותם אל מול המיירטים הישראליים.
לדברי המומחה, "ייתכן שיש פה פער שמצריך התאמות, בין אם מדובר בהתאמות טכניות או בתורת הלחימה. אלה יכולות להיות התאמות בלוגיקת הבקרה וההנחיה או בשליטה והבקרה ועל פניו זה נראה קל מאוד. אני משוכנע שזה לא המקרה שמצריך מענה טכנולוגי בצורה של טיל יירוט חדש. את ההתאמות הנדרשות אפשר יהיה לעשות במסגרת עדכון של המערכות הקיימות, אך אני מניח שזה ידרוש את הזמן שלו, בעיקר כדי לוודא שפעולות כאלה סוגרות פרצה אחת ולא יוצרות אחרת.
"מרוץ החימוש הזה לא תמיד נעים, אבל מבחינה אסטרטגית הוא אמור להיות נוח ומועיל לישראל, כי איראן, שמנהלת כעת את החזית שלה מולנו באמצעות החות'ים ומחמשת אותם, חושפת את מיטב יכולותיה, ואנו לומדים לשפר את יכולות ההגנה".
מתחילת המלחמה בעזה המורדים החות'ים שיגרו לעבר ישראל כ-400 טילים בליסטיים וכטב"מי נפץ. רובם יורטו מבעוד מועד זמן קצר לאחר גילויים, בין אם באמצעות טילי ההגנה חץ 3 וחץ 2 או באמצעות מיירטים ששיגרו כוחות של בעלות הברית שפועלים בים האדום תחת פיקוד מרכז של צבא ארה"ב (סנטקו"ם). חרף הדריכות בהגנה והמרחק העצום בין ישראל לתימן שאמור לאפשר התרעה מוקדמת ארוכה יחסית על שיגורים לעברה, בכמה מקרים כטב"מים ששיגרו החות'ים הבקיעו את כל מערכי הגילוי, חדרו אל המרחב האווירי הישראלי והתגלו רק בשלבים מאוחרים מדי מכדי ליירטם באוויר.
בתחקיר שמקיים חיל האוויר בעקבות הכשל ביירוט הטילים מתימן ביומיים האחרונים מעורבת גם התעשייה האווירית, המפתחת והיצרנית של טילי החץ 3 והחץ 2 ומערכות המכ"ם שלהם. מערכות אלה מילאו חלק מרכזי בהגנה על ישראל בשתי מתקפות הטילים הנרחבות שאיראן הפנתה אליה ישירות, באפריל ובאוקטובר. התחקיר מחפש תשובות לשאלות רבות שעולות משני המקרים האחרונים, אחת מהן נוגעת למשך הזמן שחלף מאז שהטילים שוגרו ועד שהתגלו, ומה היו דרכי הפעולה האופטימליות ליירוטם. לרוב, כשטיל חץ 3 מחטיא את טיל המטרה שאליו הוא מופנה אמור להיות למערך ההגנה האווירית די זמן כדי לשגר לעברו טילי חץ 2 או טילי קלע דוד.
לפי דובר צה"ל נפילת הטיל ביפו עדיין מתוחקרת ולקחים ראשונים משיגור הטיל הלילה כבר מיושמים, הן בתחום היירוט והן בתחום ההתרעה. בצה"ל לא פירטו אודות הצעדים שננקטו בשם השמירה על ביטחון המידע. כמו כן שבו והדגישו כי ההגנה האווירית אינה הרמטית וקראו לציבור להמשיך להישמע להנחיות של פיקוד העורף.
