מסמך האזהרה שנמסר לידיו של נתניהו לפני 7 שנים, שחזה את המתקפה
מסמך האזהרה שנמסר לידיו של נתניהו לפני 7 שנים, שחזה את המתקפה
רה"מ טוען שלא ידע על חומרת המצב בעזה, אבל במסמך מפורט מ-2016 שגיבש שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן נכתב כי "בכוונת חמאס להעביר את העימות הבא לשטח ישראל תוך כיבוש יישובים ולקיחת בני ערובה". אלא שאף גורם מדיני וביטחוני לא התייחס אליו ברצינות. כך נראה המסמך שחזה במדויק את המתקפה
המסמך שחזה את המתקפה: על פני 11 עמודים, סעיף אחר סעיף, פורטו כוונות חמאס הכוללות חדירה של כוחות מיומנים לשטח ישראל, כיבוש יישובי העוטף ולקיחת חטופים. המטרה העיקרית, כך נכתב, היא "השמדת ישראל עד שנת 2022 ושחרור כל שטחי פלסטין".
המסמך הזה, שחזה תוצאות קשות יותר מאלה של מלחמת יום הכיפורים, גובש ב-21 בדצמבר 2016 על ידי שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, שהיה מוטרד מהתעצמות ארגון הטרור השולט בעזה. אבל אף אחד מהגורמים שנחשפו אל האזהרות, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, לא התייחס לתרחיש הזה ברצינות הראויה.
המסמך, שהוגדר ברמת סיווג "סודי ביותר", עסק בהערכת מצב בנוגע לרצועת עזה ופירט את עמדת שר הביטחון דאז. הוא כלל יעדים רצויים ("להבטיח כי העימות הבא בין ישראל לחמאס יהיה האחרון"), פירט את הדרך הטובה לעשות זאת ("רק אם ישראל תפתיע את חמאס במכת פתע, מכה מקדימה"), ואף את הפעולות ההכרחיות שיובילו לסיכול רוב ראשיה של הזרוע הצבאית של חמאס.
בהמשך, באופן מדויק ומצמרר, תוארה מתקפת הטרור המזוויעה שתתרחש שבע שנים מאוחר יותר. "דחיית ההחלטה לביצוע מכה מקדימה על עזה לאחר יולי 2017", נכתב במסמך, "תהיה שגיאה קשה עם השלכות מרחיקות לכת, ובמובנים מסוימים אפילו יותר מתוצאותיה של מלחמת יום הכיפורים, באשר להשפעותיה על העורף הישראלי, על תודעתם של אזרחי ישראל ועל דימויה ומעמדה של ישראל באזור".
הסעיף הבא תיאר במדויק את כוונות ארגון הטרור: "בכוונת חמאס להעביר את העימות הבא לשטחה של ישראל, תוך הזרמת כוחות משמעותיים ומיומנים היטב (כוחות הנוחבה למשל) לשטח ישראל, תוך כדי כיבוש יישוב ישראלי (ואולי אף מספר יישובים) בעוטף עזה ולקיחתם של בני ערובה - אשר מעבר לפגיעה הפיזית באנשים עצמם, יובילו לפגיעה קשה בתודעה ובמורל של אזרחי ישראל".
המסמך תיאר את היעדים האסטרטגיים והטקטיים של חמאס. נכתב כי הארגון הציב לו כיעד את השמדת מדינת ישראל עד שנת 2022, "במהלך שורת דיונים במסגרת ה'וועד הפועל' של התנועה אשר התקיימו בקטאר ב-27-25 בספטמבר 2016". חמאס, נכתב עוד בהערכת המצב, מדגיש שהוא זקוק ל"תקופת רגיעה" להשלמת התעצמותו ובניית מוכנותו.
גם ברובד הטקטי, ניתנה התייחסות למערכה רב-זירתית משולבת: "חמאס מעוניין כי המערכה הבאה מול ישראל תהיה רב-זירתית באמצעות בניית זירות נוספות לרצועת עזה (לבנון, סוריה, ירדן, סיני), ואף נגד יעדים יהודיים ברחבי העולם". בהקשר זה ניתנה גם הערה מודגשת כי "בעימות הבא במסגרת המערכה הרב-זירתית המשולבת, חמאס 'חוץ' יהיה שותף פעיל ומשמעותי".
המסמך פירט את בניין הכוח ההולך וגדל של הזרוע הצבאית של חמאס, את סדרי הכוחות והגידול באלפי פעילים מאז מבצע צוק איתן ב-2014. מפורטים גם יעדיו של חמאס: "40,000 אלף פעילים עד שנת 2020, כשעיקר התעצמותה היא במערך הקרקעי הלוחם".
ישנה גם התייחסות לעלייה בכמות הרקטות, ופורטו גם ניסיונות לפיתוח יכולות מתקדמות בתחום הקרקעי והימי, ויכולות חדשות בתחום האווירי הכוללות פלטפורמות התקפיות, רחפני איסוף ליכולות מודיעין, שיבוש תקשורת GPS ואפיון תדרי כטב"מ. במסמך מפורט כי חמאס הגדיל משמעותית את הבקשות לסיוע כלכלי מאיראן: "בעקבות מצוקתה הכלכלית הגוברת, הארגון מבקש מאיראן סיוע של 50-60 מיליון דולר".
באשר לגדר הביטחון מול עזה, תושבי העוטף התריעו לא פעם כי היא איננה מספקת הגנה טובה מספיק. בהערכת המצב נכתב כי "המכשול ההגנתי הנבנה מול עזה על מגוון אמצעיו ויכולותיו הוא אמנם מרכיב חשוב באסטרטגיית הביטחון הנוכחית מול עזה, אך הוא אינו יכול להוות אסטרטגיה בפני עצמו. ההסיטוריה המודרנית ותקדימי העבר (קו מז'ינו, קו מנרהיים, וקו בר לב) מוכיחים כי גדרות וביצורים אינם מונעים מלחמה ואינם מהווים ערובה לשקט וביטחון".
עוד כתב ליברמן בלהט כי אין להמתין לשיפור האחיזה המודיענית. "היות שאם ישראל תמתין עד להשגת נגישות מודיעינית והקמת גדר ביטחון - הרי כל יתרונות אלה יתקזזו לחלוטין מול התעצמות חמאס במהלך תקופה זו", כתב שר הביטחון ב־2016.
בסיכום המסמך הובאה אזהרה שמקבלת כעת, שלושה שבועות לתוך המלחמה, משנה תוקף: "אי נקיטת יוזמה ישראלית עד מחצית שנת 2017 תהיה שגיאה חמורה אשר עלולה להוביל את ישראל למצב אסטרטגי קשה. הדבר עלול להוביל להידרדרות בלתי מתוכננת, כאשר בתרחיש כזה ישראל כבר לא תוכל לסכל את הנהגת הזרוע הצבאית של חמאס, או גרוע מכך - חמאס יפתח בעימות בעיתוי הנוח מבחינתו. אני סבור כי השלכותיו של מהלך כזה מצד חמאס עלולות להיות מרחיקות לכת, במובנים מסוימים אף יותר מתוצאותיה של מלחמת יום הכיפורים".
ליברמן, נזכיר, התפטר מתפקידו בסוף שנת 2018 ובכך פירק את הממשלה. "השאלה הנשאלת למה דווקא עכשיו", אמר עם עזיבתו. "מבחינתי מה שקרה אתמול - הפסקת אש - בשילוב עם כל התהליך ההסדרה מול חמאס הם כניעה לטרור. אין לזה שום הגדרה אחרת, או שום משמעות אחרת, אלא כניעה לטרור. אנו קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח ארוך".
ליברמן הוסיף כי שתי נקודות המפנה הקריטיות מבחינתו היו הכנסת 15 מיליון דולר במזומן לרצועה, והפסקת האש עם חמאס. מלשכת ראש הממשלה נתניהו לא נמסרה תגובה.
