ביהמ"ש: "גם "עקר בית" בתא משפחתי גאה פטור מביטוח לאומי. החוק מיושן"
ביהמ"ש: "גם "עקר בית" בתא משפחתי גאה פטור מביטוח לאומי. החוק מיושן"
ביה"ד לעבודה קיבל את בקשתו של גבר להחיל עליו את הוראות חוק הביטוח הלאומי המתייחסות ל"עקרת בית", ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בזמן שלא עבד והתגורר בבית המשותף עם בן זוגו. השופטת: "החוק שכתוב בלשון נקבה מבוסס על תפיסת עולם פטריארכלית ומיושנת". הביטוח הלאומי: "למרות ניסיונותינו לקדם את הנושא, החוק לא שונה"
גם "עקר בית" זכאי: בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את בקשתו של גבר להחיל עליו את הוראות חוק הביטוח הלאומי המתייחסות ל"עקרת בית" ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בתקופה הרלוונטית לתביעה. זאת, מאחר שלא היה עובד ולא היה עובד עצמאי, והינו מתגורר בביתם המשותף שלו ושל בן זוגו, שמבוטח במוסד לביטוח לאומי. לפיכך, בית הדין לעבודה חייב את המוסד לביטוח לאומי להשיב לתובע סך 7,000 שקל בגין דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שנגבו ממנו עבור השנים 2021-2018. מנגד, התביעה לפיצוי בגין אפליה נדחתה מחוסר סמכות.
השופטת, עידית איצקוביץ, קבעה כי במקרה הנוכחי "מקובלת עלינו טענת התובע שלפיה המחוקק עיגן את מוסד "עקרת הבית" בחוק כדי להעניק 'הטבה סוציאלית' לתא המשפחתי שבו אחד מבני הזוג מבצע את עבודות הבית ולא יוצא לשוק העבודה. באותה עת, על פי רוב הייתה האישה זו שמבצעת את עבודות הבית, ולכן החוק נכתב בלשון 'עקרת בית' בלבד. ואולם, אנו סבורים כי ההסדר החקיקתי הקיים מבוסס על תפיסות עולם מיושנות, ופוגע בתא משפחתי של שני גברים. במסגרת מערכת משפט שדוגלת בשוויון בין המינים, אפליה בין גברים לנשים נראית תמוהה. הטבה מדיני הביטחון הסוציאלי הרלוונטיים לעניין זה אמורה להיות מוענקת לכל תא משפחתי, כך שלכל זוג תהיה בחירה להותיר את אחד מבני הזוג במשק הבית".
ביטוח לאומי: "רק אישה עקרת בית פטורה מתשלום"
בית הדין האזורי לעבודה דן בתביעתו של גבר שהינו עקר בית נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי ממרץ 2021, הדוחה את בקשתו לפטור אותו מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ששילם כ"משתכר" למרות שבפועל הוא היה "עקר בית". התובע הגיש תביעה זו כבקשה למתן סעד הצהרתי, שלפיו הוראות חוק הביטוח הלאומי המתייחסות ל"עקרת בית" - חלות גם עליו. התובע ביקש לקבל החזר תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ששילם ביתר בסך 7,000 שקל עבור השנים 2021-2018, וכן פיצוי בגין אפליה על רקע נטייה מינית בסך כ-67 אלף שקל.
יש לציין כי המוסד לביטוח לאומי הכיר כבר לפני שנים בתובע ובבן זוגו של התובע כידועים בציבור בדיעבד, החל משנת 2002. מפסק הדין עולה כי החל מחודש מרץ 2018 ועד למועד הגשת הסיכומים התובע לא עובד ולא עובד עצמאי ומתגורר בביתם המשותף שלו ושל בן זוגו שמבוטח במוסד לביטוח לאומי.
בפברואר 2021, בהמשך לדרישת המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי הביטוחים עבור השנים 2018-2019, שלח התובע לביטוח לאומי פנייה מקוונת באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי בה כתב בין היתר: "האם עקר בית שבן זוגו עובד איננו זכאי לפטור מתשלום ביטוח לאומי?". המוסד לביטוח לאומי השיב לתובע כך: "רק אישה עקרת בית פטורה מתשלום, ולכן הנך מחויב בתשלום החוב". בעקבות זאת התובע שילם את החוב האמור ופנה לייעוץ משפטי והגיש את התביעה הנוכחית.
התובע טען, באמצעות עו"ד חגי קלעי ועו"ד עירית אולמן, כי המחוקק עיגן את מוסד "עקרת הבית" בחוק כדי להעניק "הטבה סוציאלית" לתא המשפחתי שבו אחד מבני הזוג מבצע את עבודות הבית ולא יוצא לשוק העבודה. ואולם, משום שבשנות ה-50 של המאה הקודמת על פי רוב הייתה זו האישה שמבצעת את עבודות הבית, החוק נקט בלשון "עקרת בית" בלבד. כוונת המחוקק הייתה להעניק הטבה סוציאלית זו לכלל התאים המשפחתיים בהם נותר אחד מבני הזוג במשק הבית ואינו עובד. אין מחלוקת כי אילו היה התובע אישה היה זכאי לקבל את ההגדרה כ"עקרת בית".
מנגד, טען הביטוח הלאומי כי במקרה זה לשון הסעיף ברורה וחד-משמעית ואין לסטות ממנה. הפטור מתשלום דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות נקבע בחוקים בכוונת מכוון ל"עקרת בית". החוקים מבחינים במפורש בין גבר שאינו עובד ושאינו עובד עצמאי ובין אישה שאינה עובדת ושאינה עובדת עצמאית. ההבחנה לעניין זה בין גבר לאישה מבטאת את רצונו של המחוקק. הוראות אלה הן הוראות שבחוק ומשכך תרופת התובע היא בשינוי חקיקה.
"ההטבה מבוססת על תפיסה פטריארכלית ומיושנת"
בית הדין לעבודה קבע בסופו של יום כי לא ניתן לשלול את ההטבה באופן קטגורי ממשק בית הכולל בני זוג מאותו המין - זוג גברים. "אומנם סעיף 238 לחוק מגדיר 'עקרת בית' כ'אשה', ואולם בדרך של פרשנות יש להחיל אותו גם על בני זוג ששניהם גברים. זאת, נוכח השינויים החברתיים שחלו במהלך השנים בכל הנוגע להרחבת התא המשפחתי על סוגיו השונים, וכן נוכח החשיבות של עיקרון השוויון והזכות לקיים חיי משפחה.
"משכך, בדומה להוראות החוק האחרות שכבר חלות על תא משפחתי 'שאינו מסורתי' יש להחיל גם הוראת חוק זו. המשמעות היא השוואת תנאי הזכאות לפי סעיף זה של התא המשפחתי החד-מיני לתא המשפחתי 'המסורתי'. יש לפרש את הוראת החוק באופן שאינו מפלה את התאים המשפחתיים השונים על רקע הנטייה המינית.
"לפיכך, אנו סבורים כי במקרה דנן יש לפרש את הוראת החוק כחלה גם במקרה של בני זוג מאותו המין - זוג גברים... על כן אנו קובעים כי ניתן לסווג את התובע כ'עקר בית' לעניין חוק הביטוח הלאומי ודין התביעה להתקבל. כאמור לא מדובר בביטול הוראת דין, אלא הקביעה היא ספציפית למקרה שלפנינו. התובע יוכר על ידי הנתבע כעקר בית, בהנחה שהוא עומד בשאר התנאים הקבועים בחוק, ויהיה זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בתקופה הנתבעת", נקבע.
יש לציין כי ביולי 2022 הוגשה הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה שלפיה הגדרת "עקרת בית" לפי חוק הביטוח הלאומי נדונה בפסיקה ואף הובאה להכרעתו של בית המשפט העליון בעניין מני, שבמסגרתו עתרו בני זוג, איש ואישה, להחיל על העותר את הוראות החוק. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי ההסדר אותו מבקשים העותרים לתקוף מעוגן בלשונה המפורשת של חקיקת הביטוח הלאומי שמוגנת מפני תקיפה חוקתית מכוח סעיף שמירת הדינים.
כמו כן, בהתאם להודעה, במסגרת השנים נעשו מספר ניסיונות לקדם חקיקה שתביא לתיקון ההסדר בדרכים שונות ואולם אלה טרם צלחו. על יסוד הדברים הללו נראה כי אכן הדרך לייצר את ההסדרים התקינים והשוויוניים היא במסלול חקיקה. לפיכך, החליטה היועצת המשפטית לממשלה לפנות לשר הרווחה והביטחון החברתי (במגבלות תקופת הבחירות באותה התקופה) כדי שיורה לגורמי המקצוע לערוך בחינה של הסוגיה האמורה כדי לקדם את השוויון במסלול זה.
עוד צוין כי מבחינה מהותית תקיפה של הוראות חוק הביטוח הלאומי שעל פיהן פועל הנתבע בטענה לאפליה היא מעין תקיפה חוקתית ולכן המקום לברר אותה הוא לפני בית המשפט הגבוה לצדק. על יסוד כך, ולאחר בחינה ושקילה, הגיעה היועצת המשפטית לממשלה לכלל מסקנה כי לא מתקיימות הנסיבות שמצדיקות את התייצבותה בהליך בשלב זה.
עו"ד חגי קלעי , בא כוח התובע מסר: "הקביעה שרק אישה (לרבות אישה שבזוגיות עם אשה) יכולה להיות במעמד של עקרת בית, ובתא משפחתי בו שני גברים לא ניתן לקבל את ההטבה האמורה, מבוססת על תפיסה פטריארכלית ומיושנת, ומנוגדת לדין ולפסיקה. כך קבע היום בית הדין, ואנו מקווים שפסק הדין יבהיר לכל רשויות המדינה, פעם נוספת, כי בני זוג בני אותו המין זכאים בדיוק לאותן הזכויות לאותם התנאים כמו בני זוג הטרוסקסואלים".
תגובת הביטוח הלאומי: "הביטוח הלאומי סבור שהמונח 'עקרת בית' והייחוס שלו לאישה בלבד הוא ארכאי ומצריך שינוי חקיקה. למרות ניסיונותינו במהלך השנים לקדם את הנושא, עד רגע כתיבת שורות אלה – החוק לא שונה. פסק הדין מעניק זכות ייחודית לזוגות חד מיניים בעוד למשפחה הטרוסקסואלית, שבה גבר בבית והאישה עובדת, נפסק (כך קבע בית המשפט העליון) כי לא יוכר 'כעקר בית'. כאן השופטת של בית הדין האזורי הכירה בסוג משפחה אחת ויצרה אי שוויוניות בין הרכבי המשפחות השונים. כאמור, הביטוח הלאומי סבור שיש לשנות את החקיקה ולהתאימה לעת העכשווית ובשוויוניות לכלל האזרחים ולכלל המשפחות".
יו״ר האגודה למען הלהט״ב הילה פאר: ״הפסיקה התקדימית היא הוכחה נוספת להגנה של ביהמ״ש על זכויות להט״ב ולחשיבות השמירה עליו, במיוחד בימים כמו אלו. אנחנו תקווה שזו תהיה הסנונית הראשונה בשינוי של החוק המיושן והפטריאכלי לכלל האזרחים והאזרחיות במדינה. הקהילה הגאה עדיין מתמודדת עם חוסר שוויון בחוק ובמדיניות בכל תחומי החיים ולא נפסיק לדרוש ולפעול לשוויון מלא שמגיע לכולנו״.
