למרות החשש ממחסור עתידי: זינוק של 25% ביצוא הגז מישראל ב-2023
למרות החשש ממחסור עתידי: זינוק של 25% ביצוא הגז מישראל ב-2023
לפי נתוני משרד האנרגיה, יצוא הגז למצרים זינק ב-39% בשנה שחלפה, ואילו הכמות שנמכרה לירדן נותרה ללא שינוי; מאגר לווייתן היה אחראי ל-78% מהיצוא
למרות הביקורת, ב-2023 נרשם זינוק של 25% ביצוא הגז הטבעי מישראל לעומת השנה שקדמה לה. כך עולה מהדו"ח השנתי של רשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגיה בניהולו של משה גראזי. לפי הנתונים, 47% מהגז הטבעי שהופק במאגרים שבחופי ישראל בשנה שעברה נמכר ליצוא, בעיקר למצרים.
בשנים האחרונות מחירי הגז הטבעי המיועד ליצוא גבוהים משמעותית מאלו בשוק המקומי, ולכן לחברות הגז יש אינטרס להגדיל את היצוא. כמות הגז שיכולות החברות לייצא מוגבלת, אך בשוק האנרגיה יש לא מעט גורמים הסבורים כי מכסות הייצוא גבוהות ועלולות להוביל למחסור בגז טבעי למשק המקומי בשנים הקרובות. מנגד, ייצוא הגז הטבעי מוביל לחיזוק הקשרים הדיפלומטיים של ישראל, להכנסת כסף זר למדינה ולעלייה בהכנסות ממסים על חברות הגז. על אף היתרונות, אין ספק שקצב הייצוא מישראל גדל, כשב-2020 רק רבע מסך הגז הטבעי שהופק נמכר לייצוא.
על פי הדו"ח, שלושת מאגרי הגז שבחופי ישראל (לווייתן, תמר וכריש) הפיקו 24.7 BCM, כשמתוכם 13.1 BCM יועדו למשק המקומי (עלייה של 3.5%). היתר (11.6 BCM) נמכרו למצרים וירדן.
המדינה המרכזית לה נמכר הגז הטבעי היא מצרים, עם 8.6 BCM ב-2023, זינוק של 39% לעומת 2022. היצוא לירדן הסתכם ב-2.9 BCM, בדומה ליצוא ב-2022.
מאגר לווייתן היה אחראי ל-78% מיצוא הגז (9 BCM), ושאר הגז ליצוא הופק ממאגר תמר (2.6 BCM).
הדו"ח מראה גם כיצד הכניסה של מאגר כריש שבבעלות אנרג'יאן לשוק המקומי באוקטובר 2022, יחד עם השלמת תקופת ההרצה של המאגר אשתקד, השפיעו על שני המאגרים הוותיקים. בסך הכל, במאגר כריש הופקו 4.6 BCM ב-2023, שנמכרו במלואם לשוק המקומי - 18.5% מסך צריכת הגז הטבעי במשק הישראלי.
מאגר לווייתן, שמוחזק על ידי ניו מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה (45%), שברון (40%) ורציו (15%) הוא הגדול מבין המאגרים עם כ-600 BCM. ב-2023 הפיקו מהמאגר 11.1 BCM, לעומת 11.4 BCM ב-2022. מאגר לווייתן ממוקד יצוא, ולכן אף שהפיק 45% מהגז הטבעי בישראל ב-2023, היה אחראי רק ל-17% מהצריכה המקומית.
במאגר תמר, הספק המרכזי למשק המקומי ולחברת החשמל, הופקו 9.1 BCM ב-2023, ירידה של 10.7% לעומת 2022. בין היתר, נבעה הירידה מהשבתת הפקת הגז מהמאגר לתקופה של כחודש עם פרוץ המלחמה בשל הקרבה של האסדה שמול חופי אשקלון לרצועת עזה.
