חשש בממשלה מזינוק במספר השוהים הבלתי חוקיים
חשש בממשלה מזינוק במספר השוהים הבלתי חוקיים
בממשלה פועלים להבאת עובדים זרים לענף הבנייה שסובל ממחסור חמור בפועלים, אך גם חוששים מהגירה בלתי חוקית ופגיעה בזכויות אדם. בעיה נוספת שעלתה היא הקטנת היצע הדירות לישראלים בשל הקושי במציאת פתרון דיור לאלפי זרים
המדינה נערכת להרחבת היקף העובדים הזרים עד שבסיומה של 2024 מספרם בישראל יעמוד על יותר מ־60 אלף.
תוכנית שהכין מרכז השליטה האזרחי, בראשות הפרויקטור טל בסכס, מראה את מצבו העגום של ענף הבנייה נכון לאמצע דצמבר. כך למשל ניתן לראות כי ערב המלחמה היו בישראל 110.7 אלף עובדים זרים: כ־23.1 אלף זרים, 79.9 אלף פלסטינים ו־7,616 עובדים זרים שהגיעו והועסקו על ידי חברות ביצוע זרות. מלבד במקרה של הפלסטינים שבו המכסה כוסתה במלואה, יתר המכסות כוסו בשיעורים של 77% ו־63% בהתאמה זרים וחברות ביצוע. בחינה של המצב ב־14 לדצמבר השנה מצאה כי הפלסטינים נעלמו לגמרי וכעת נותרו בישראל 20 אלף עובדים בלבד.
לצד זאת, היקף המכסות עלה כך שניתן להגיע עד ל־50 אלף עובדים זרים (במקום 30 אלף) ועד ל־15 אלף עובדים בחברות הזרות (במקום 12 אלף). כעת הכל נשען על יכולתם של משרדי הממשלה הרלבנטיים להביא את העובדים לארץ. בנוסף לאלה, יש מכסה לכ־10 אלף עובדים נוספים מחוץ להסכמים הבילטראליים והצפי הוא כי היא תגדל ל־20 אלף בהמשך.
לפי התוכנית, המדינה תנסה להביא עובדים ממספר מדינות במהלך 2024, כאשר המובילות הן עדיין סין והודו. עם זאת, המדינה עצמה סימנה כוכבית לצד סין, מאחר וקיים קושי ממשי להביא ממנה עובדים.
לדברי בסכס, הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף, "אנחנו פועלים כדי להביא את כמות העובדים הנדרשת ובמטרה לשמור על רציפות תפקודית של המשק. במקביל, פועלים באמצעות תאגידים פרטים להביא חלק מהעובדים, גם בערוצים הלא רשמיים".
עם זאת, עולה כי בממשלה מבינים כי הגעת כמות כה גדולה של עובדים זרים מייצרת גם בעיות. כך עולה החשש שעובדים יישארו בישראל באופן לא חוקי לאחר שאשרת העבודה שלהם תסתיים. בנוסף, עלה חשש לסטיות מהחלטות בג"ץ בנושא העובדים הזרים והצבת ישראל כמדינה שפוגעת בזכויות אדם.
עוד סעיף בתוכנית מעריך כי הבאת עובדים זרים תקטין את היצע הדירות לישראלים, בהיקפים כאלה ברור כי המדינה תידרש לתת את הדעת גם לפתרונות דיור. בעבר, הקבלנים הציעו כי ילינו את העובדים באתרים עצמם.
