תחקיר כלכליסטהמשטרה מודה: אין נתונים על הצלחות הפרופיילינג בנתב"ג
תחקיר כלכליסט
המשטרה מודה: אין נתונים על הצלחות הפרופיילינג בנתב"ג
בעקבות תחקיר כלכליסט על השימוש הבעייתי במערכת הפרופיילינג בנתב"ג והפגיעה הלא מידתית בפרטיותם ותנועתם של אזרחים — המשטרה הודתה אתמול בדיון בכנסת כי אין נתונים ליעילות הניבוי של המערכת
"לא בטוח שיש למשטרה נתונים סטטיסטיים על הצלחות מערכת הפרופיילינג בנתב"ג". כך אמר אתמול (א') סגן ניצב גלעד בהט, ממערך הייעוץ המשפטי למשטרה, במהלך דיון שנערך בוועדת חוקה, חוק ומשפט על השימוש שעושה המשטרה באלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (AI) לאיתור בלדרי סמים פוטנציאלים מבין הנוסעים בנמל התעופה. בנוסף, בדיון התברר מדבריה של עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים, כי המערכת פועלת בנתב"ג מאז שנת 2015, כלומר כשמונה שנים.
השימוש במערכת, הביקורת שמתחו עליה שופטי העליון והמחוזי והחשש שהשימוש בה מעורר פגיעה בזכויות אדם ואפליה של אזרחים — נחשפו בתחקיר "מוסף כלכליסט" בחודש נובמבר האחרון. התחקיר חשף בין היתר כי אחת הבעיות המרכזיות בשימוש במערכת, לצד הצלחותיה, הוא תיוג של אזרחים תמימים וחפים מפשע, עיכובם בנתב"ג ופגיעה בחופש התנועה ובזכותם לכבוד ופרטיות באופן לא מידתי תוך ביצוע חיפוש משפיל ופוגעני ללא חשד סביר. עוד נחשף כי האפשרות לפיקוח בדיעבד של בית המשפט על המערכת אינו קיים.
בנוסף, משקל הפרמטרים שעל בסיסם פועלת המערכת אינו ידוע אפילו למפעילי המערכות עצמם, מה שמגדיל את החשש לתיוג פסול של אזרחים על בסיס גיל, דת, נטיה מינית ועוד — כלומר פרופיילינג גזעני. כאמור בדיון אתמול התברר שהמשטרה גם לא יודעת מה שיעורי הצלחת הניבוי של המערכת.
לאחר הפרסום ב"כלכליסט", פנה יו"ר ועדת חוקה, שמחה רוטמן, וביקש לקבל מהמשטרה נתונים שונים לגבי יעילות המערכת. רוטמן אף פנה אישית ללשכת מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי, ולא נענה.
הדיון אתמול עסק בשתי שאלות עיקריות: הפיקוח על יעילות המערכת אל מול פגיעה בזכויות אזרחים תמימים, וסמכות המשטרה להפעלת המערכת. "מה שבדקתי, בגלל שזה כלי של שוטר, אין לנו אינדיקציה סטטיסטית", אמר בדיון סנ"צ בהט. "אז תסבירו איך ממשיכים לעבוד עם המערכת הזאת אם לא יודעים?" שאל רוטמן. "בהט השיב: "האחריות עלינו, ולא על אף אחד, ואנחנו מבוקרים ומפוקחים מספיק על ידי הפרקליטות". רוטמן השיב: "מאוד קשה לי שאתה אומר יש הרבה גורמים שמפקחים, כשהגענו לפה בגלל שלא עניתם לשום שאלה. ואז להגיד האחריות עלינו, תסמכו עלינו, זה מאוד בעיתי".
לשאלה הסמכות שיש למשטרה אמר סנ"צ בהט: "הסמכות לחיפוש במעבר גבול לא מותנת בחשד. יש לנו סמכות לבדוק כל אדם. לפי לפקודת הסמים, לא צריך חשד. אנחנו לא מחפשים אצל כל אחד מן הסתם. אנחנו צריכים לצמצם את זה. להתמקד רק במי שיש אינדיקציה, כדי שלא יהיו תורי ענק בכניסה לישראל. המערכת מצמצמת את הפגיעה, ועוזרת לשוטר להחליט את מי לחפש".
סנ"צ בהט המשיך: "המשטרה עושה שימשו במערכות שמסייעות בסוף לשוטרים לקבל החלטה למי בודקים בכבודה. בסוף ההחלטה לא של המערכת. שוטר בודק, הוא זה שמחליט בסוף כבודתו של מי תיבדק".
היועמ"ש של ועדת חוקה, גור בליי, ביקר את הדברים. "זה לא סיפור של עוד שוטר שנעזר במשהו. זאת מערכת שמעבדת נתונים. זה נוח שאתם אומרים שהשוטר מחליט. אבל בסוף יש מישהו שמקבל 'פינג' לבדוק. זה שאלה כמה פעמים בדק או לא בדק. אם זה 99% בודקים אחרי התרעה, אז להגיד שהשיקול רק של שוטר — בעיה".
עו"ד פיסמן ממשרד המשפטים הסבירה מה המסגרת החוקית לשיטתם. "החקיקה מפרידה בין חיפוש בלי צו ועם צו. לפי החוק, במתקן תעופתי אפשר לבצע חיפוש של סם על גופו של אדם גם בלי צו ובלי חשד סביר, כלומר ברחוב אי אפשר לפנות לכל אחד, אבל במתקן תעופתי – כן אפשר לפי חוק".
