דעההנוהל הבנקאי להפקדת כספי קריפטו מסורבל. כך יש להסדירו
דעה
הנוהל הבנקאי להפקדת כספי קריפטו מסורבל. כך יש להסדירו
מדובר בנוהל 411 שנכנס לתוקף לפני חצי שנה ומהווה התקדמות ביחס למצב הקודם, אך הוא גורם למצבים אבסורדיים; ניתן לטפל בכך באמצעות הוראת מעבר פשוטה יחסית - מה היא צריכה לכלול?
כחצי שנה לאחר שנכנס לתוקף מחייב נוהל בנקאי תקין 411 (נב"ת 411), אשר גולת הכותרת שלו הינה איסור על סירוב גורף לקבלת כספי קריפטו על ידי המערכת הבנקאית בישראל, נראה כי הגיעה העת לבחינת היישום בפועל של עיקרי הנוהל, הדורש מכל בנק לקבוע נהלים ומדיניות לבחינת כל מקרה של קבלת תמורה ממסחר במטבעות וירטואליים בנפרד. לדעתנו ולפי המלצתנו כפי שתובא להלן, אם לא תיקבע הוראת מעבר כמקובל במקרים דומים, אשר תאפשר במצבים מסוימים הקלה נדרשת לאור אי הוודאות ששררה בשוק, יתברר נב"ת 411 כבגדי המלך החדשים.
בסמוך לכניסתו לתוקף מחייב של נב"ת 411, פרסמו הבנקים המובילים בישראל נהלים ומדיניות אשר עולים לכאורה בקנה אחד עם דרישת בנק ישראל. כך לדוגמא, נקבע מאילו גופים פיננסיים מפוקחים בארץ ובחו"ל יסכימו התאגידים הבנקאיים לקבל תמורה שמקורה בפעילות במטבעות וירטואליים; הוגדרו וסווגו סוגי מטבעות וירטואליים כמאושרים לפעילות; ונקבעו נסיבות מרכזיות אשר נחשבות כמפחיתות סיכון להלבנת הון ומימון טרור, לרבות אופן הרכישה במקור של הנכסים הקריפטוגרפיים, הנתיב המלא בו עברו נכסים אלו וכן המהות הכלכלית של פעילות הלקוח. בנוסף, הבנקים קבעו רשימת אסמכתאות הנדרשות מצד הלקוח אשר כוללים במקרים מסוימים תצהירים של הלקוח וחוות דעת מצד רואה חשבון או עורך דין אשר מתמחה בפעילות במטבעות וירטואליים ומשתמש בכלי טכנולוגי לחקירות פורנזיות בסביבת הבלוקצ'יין.
אין ספק כי נב"ת 411 מהווה התקדמות ביחס למצב הקודם, אולם הניסיון מהחודשים האחרונים מלמד כי נוצרו מצבים אבסורדיים אותם ניתן לתקן באמצעות הוראת מעבר פשוטה יחסית, אשר נפוצה במקרים דומים מעין אלה. הנתונים האמפיריים אותם פרסמו זה מכבר גופי מחקר בעלי מוניטין, מלמדים כי מדינת ישראל היוותה בשנים האחרונות צומת מרכזית יחסית של מסחר בנכסים וירטואליים עד כדי כך שבשנים מסוימות למעלה מ-5% מכלל הכספים ברשתות הבלוקצ'ין בעולם עברו בישראל. נתון מאלף זה מצטרף לנתון אמפירי נוסף לפיו רוב מכריע של הכספים הישראליים עבר דרך שלוש פלטפורמות: ביינאנס, קריפטו.קום וביטפינקס. פלטפורמות אלו, אשר מפרסמות את עצמן תדיר באירועי הספורט הגדולים בעולם ומציגות את עצמן כמובילות בכל פרמטר לרבות בכל הקשור לציות רגולטורי, הוגדרו על ידי כלל הבנקאים בישראל כ"אדומות", "לא כשרות", או בקצרה, ככאלו שפוסלות קטגורית כמעט כל כסף שאי פעם עבר דרכן, אף אם נרכש כדין והועבר בהמשך לפלטפורמה "כשרה" אשר הסכימה לקבלו ומשם להעבירו לבנק ישראלי.
ההיגיון מאחורי קביעת המערכת הבנקאית ברור – כיום אנו יודעים להבחין בין פלטפורמות מסחר בעלות רישיון הנחשב כלגיטימי לבין כאלו שרק מציגות את עצמן ככאלו. כך, פלטפורמה ישראלית המחזיקה ברישיון קבוע או בהיתר המשך עיסוק מרשות שוק ההון בישראל וכן גוף אמריקאי הפועל מכוח רישיון BitLicense או MSB, נחשבים בצדק כיום כלגיטימיים לאור הבקרות המחמירות שלהם על כללי איסור הלבנת הון ומימון טרור, לרבות נהלי הכרת לקוח (KYC). בנוסף, הבורסות ה"אדומות" נתפסות, ככל הנראה בצדק, ככר פורה לעבריינות והפרת חוק מסוגים שונים וכבלתי אמינות מבחינת הדיווחים וניתור הפעילות בהן.
דרישה זו לרישיון כאמור נראית ללא ספק כטבעית היום, אולם ניכר כי עד לכניסתו לתוקף של נב"ת 411, מעטים בישראל הכירו את ההבחנה הנ"ל ופעלו באמצעות פלטפורמות "אדומות" מבלי לדעת שהן כאלו, שהרי הבנקים פרסמו את הרשימות ה"ירוקות" רק לפני כחצי שנה. עוד נציין כי בפברואר 2023 רשות שוק ההון יצאה לראשונה בהודעה לציבור אשר מזהירה מפני ביצוע מסחר בגופים שאינם מפוקחים. כלומר אנו עדים לתופעה בה הציבור הישראלי פעל בזירות שאינן בעלות רישוי המתאים למדיניות הבנקים וזאת ללא ידיעתם ובתום לב. העובדה כי נוצרו כללי התנהלות ברורים עבור הציבור רק בדיעבד, בשלהי שנת 2022 ובראשיתה של שנת 2023, מביאה למצב של כשל שוק. ציבור אשר ביצע פעולות במטבעות קריפטוגרפיים אינו יכול להעביר כספים אלו לבנק עקב מדיניות הבנקים החדשה אשר פורסמה רטרואקטיבית.
בין אדום לירוק
זהו המקום לבחון את התיאוריה והפרקטיקה מאחורי חוקי וכללי איסור הלבנת הון ומימון טרור. כאשר אדם מכניס כסף חוקי ולגיטימי לבנק או לחלפן כספים, כספו מתערבב עם כספים אחרים באותה פלטפורמה על לא עוול בכפו. ברי כי אין לבוא בטענות לאדם שיש בארנק שבכיסו שטרות שהיו מעורבים בעבר בהלבנת הון ו/או מימון טרור וכמובן שקיים סיכון כי עת נבצע העברה בנקאית, יועברו כספים שבעבר היו "מלוכלכים". עיקרון זה, אשר ברור מאליו לגבי מטבע ריבוני (פיאט), דורש הבהרות בכל הקשור למטבע בסביבת הבלוקצ'יין.
הדרישה כיום הן מגופים בנקאיים והן מנותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון, הינה לבחון, בין אם בעצמם ובין אם באמצעות מומחים חיצוניים, את כלל נתיב הכספים הוירטואליים. השיטה לביצוע נוהל זה הינה שימוש בכלי טכנולוגי (כגון הכלים של החברות TRM, FRNZX ו-Chainalysis) לביצוע חקירות פורנזיות על גבי רשת הבלוקצ'יין. מסתבר כי כלים אלו מגדירים כיום חלק מפלטפורמות המסחר שנחשבות כ"אדומות" על ידי הבנקים בישראל, דווקא כ"ירוקות".
והנה לכם הפרדוקס – כל פלטפורמה להמרת והחלפת כספים משחר האנושות, בין אם בסביבת הפיאט ובין אם בסביבת הבלוקצ'יין, היא למעשה מערבל (מיקסר) של כספים. הבנקים בישראל לכאורה מצאו לבעיה זו פתרון וקבעו כי רק נתיב כספים "ירוק" במאה אחוזים יאפשר הכנסת כספים שמקורם בפעילות במטבעות קריפטוגרפיים לבנק, אך ברור כי זהו פתרון חלקי בלבד.
ראשית, הדרישה לנתיב "ירוק" באופן מלא אינה אפשרית ואינה ישימה, שהרי כאמור לא ניתן לבדוק וגם אין טעם לבדוק את כלל הכספים המתערבלים בפלטפורמה "ירוקה", הכוללים בוודאות כספים מפלטפורמות "אדומות" לכאורה. שנית, בנקים זרים ונותני שירותים פיננסיים זרים מתירים בקלות קבלת כספים מפלטפורמות דוגמת ביינאנס, קריפטו.קום וביטפינקס, אשר נחשבות כאמור כ"אדומות" על ידי בנקים בישראל, אך כלגיטימיות לחלוטין מצד כלים מקובלים לחקירות פורנזיות דוגמת אלו של חברת Chainalysis אשר בוחנת תדיר את החשיפות הישירות של כל פלטפורמת מסחר לכספים שאינם לגיטימיים.
המלצתנו היא לקבוע הוראת מעבר לפיה כספים שמקורם בפעילות במטבעות קריפטוגרפיים יותרו למעבר למערכת הבנקאית גם במקרים בהם לקוח הבנק השתמש בפלטפורמה שלא החזיקה ברישיון גבוה כאמור מעלה, כל עוד הנ"ל בוצע עד לכניסת נב"ת 411 לתוקף, ובלבד שכלל הכספים יועברו לבנק בפועל דרך פלטפורמה שנחשבת כיום ל"ירוקה". המשמעות היא שכל עוד לא נמצאו דגלים אדומים אחרים, קרי נבדק באמצעות כלי פורנזי שאכן כלל נתיב הכספים עומד ביתר דרישות הנוהל, תותר הכנסת כספים שיש להם חשיפה עקיפה בלבד לפלטפורמות שצוינו מעלה והיו באותה תקופה בשימוש נרחב של הציבור הישראלי.
מוטב אם המפקח על הבנקים יקדם פרסום הוראת מעבר מעין זו, שהרי לאור הצפי ליציאה בקרוב של נוהל גילוי מרצון אשר יאפשר דיווח רטרואקטיבי על רווחים בסביבת הבלוקצ'יין לרשות המסים בישראל, ישראלים רבים יבקשו לשלם מסים ולהכניס כספי קריפטו למערכת הבנקאית הישראלית. במידה שהדרך היחידה לעשות זאת לא תהיה בדרך המלך, אלא באי אלו נתיבים עוקפים, המשק הישראלי יאבד כספים רבים לחינם. אף אם המערכת הבנקאית תקבע מדיניות הכוללת עלות גבוהה יותר מצידה בדמות תעריף עמלות עדכני מאושר, הנ"ל יחסוך משאבים רבים לכלל התעשייה ויעשה צדק רב עם ישראלים שכיום אין להם ברירה אלא להוציא את כספם לבנקים ונותני שירותים פיננסיים זרים, על לא עוול בכפם.
גילוי נאות: הכותבים הינם שותפי חקירות של חברת Chainalysis ומתמחים בביצוע חקירות פורנזיות בסביבת הבלוקצ'ין.
רו"ח ועו"ד טל דננברג ורו"ח רועי כץ, הם יו"רים משותפים הוועדה לחדשנות, פינטק, בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים בלשכת רואי חשבון בישראל ומנכ"לים משותפים חברת פיסטוקוין בע"מ
