אחרי שני עשורים: שמעון ריקלין נתבע לפנות את הקרקע בשער בנימין
אחרי שני עשורים: שמעון ריקלין נתבע לפנות את הקרקע בשער בנימין
איש התקשורת רכש את הקרקע בפטור ממכרז בשנת 2006, לאחר שהתחייב להקים בה מפעל למוצרי יודאיקה; בפועל הוא הקים אולם אירועים ולאחר מכן חנות כלי בית בשם "זול סטוק"; המדינה דורשת ממנו כעת לפנות את הקרקע ולשלם לה כ-750 אלף שקל; ריקלין: "משרד הכלכלה והתעשייה אישר את השינוי אך במינהל האזרחי לא אהבו זאת"
כתב תביעה של הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש נגד איש העסקים והתקשורת שמעון ריקלין הוגש אתמול (ג') לבית משפט השלום בירושלים, ובו נתבע ריקלין על שימוש חורג שלא כדין במגרש באזור התעשייה שער בנימין והוא נדרש לפנות את המגרש ולהשיבו לקדמותו וכן נתבע על דמי שימוש של כ-630 אלף שקל לצד פיצוי בגובה של 130 אלף שקל נוספים.
מדובר בסאגה שנמשכת קרוב לשני עשורים ונחשפה לראשונה ב"כלכליסט" בשנת 2019. לפי כתב האישום שהוגש נגד ריקלין המשמש כמגיש בערוץ 20, והתמודד בפריימריז של הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת ה־20, הוא חכר מגרש באזור התעשיה שער בנימין המיועד לתעשייה. ריקלין קיבל לידיו את המגרש רק לאחר שהצהיר כי בכוונתו להקים במקום מפעל למוצרי יודאיקה, אלא שבפועל הוא פתח במקום חנות "זול סטוק", לאחר שכבר הפעיל במקום אולם אירועים. שני השימושים מנוגדים את ייעוד הקרקע.
את המגרש חכר ריקלין כבר ב-2005 יחד עם שותף נוסף, זאת לאור המלצת התמ"ת לאשר לו את הקרקע. בשנת 2006 ריקלין כבר קיבל את המגרש המשתרע על כדונם והוציא היתר בנייה למבנה, אך ב-2007 ביקש לבטל את הקצאת המגרש היות שלטענתו לא הצליח לגייס את הכסף למפעל. בקשתו סורבה על ידי רמ"י ובשנת 2010 הוא קיבל הארכה לפיתוח המגרש לאחר שתקופת הפיתוח המותרת הסתיימה באפריל 2009.
ב-2012, כשהמבנה עוד נמצא בשלבי הקמה גילה פקח מטעם התובעת כי המבנה שמוקם אינו מפעל אלא מיועד לשמש כגן אירועים. בשיחה שקיים ריקלין עם הפקח הוא אף אמר לו כי מדובר בשימוש מותר. כשנה לאחר מכן גילו הפקחים כי לא רק שהוקם גן אירועים אלא שריקלין אף פלש למגרש שכן והשתמש במחצית משטחו. בשנת 2016 לאחר אינספור מכתבים שנשלחו אליו כתב ריקלין אל התובעת, כי "עקב סוגיות שהועלו לגבי אפשרות הפעלת אולם אירועים בשטח שיועד מראש לשימוש תעשייתי, הנני להודיע לך שהחלטתי לסגור את האולם...הנני מתחייב להשתמש באולם אך ורק לשימוש תעשייתי". המבנה אכן ננטש ובשל כך הוחלט באותה העת שלא לנקוט נגדו בהליכים משפטיים מעבר דרישת התשלום על שימוש חורג.
אלא שבסיור שנערך על ידי הפקחים בשנת 2019 התגלה כי ריקלין לא דייק פעם נוספת במכתבו, הוא אמנם סגר את אולם האירועים אך פתח עסק למכירת כלי בית בשם "זול סטוק". לאחר שהחלו להינקט נגדו בצעדים, הציג ריקלין אישורים שונים ממועצת בנימים וממשרד התמ"ת לגבי יכולתו לבצע שימוש חורג בקרקע למרות שעל פי החוק אין להם את הסמכות להחליט בנושא, "העובדה כי המועצה האזורית, ואף משרד הכלכלה והתעשייה, נעדרים כל סמכות להתיר שימוש מסחרי במגרש, שכן מחכיר הקרקע הוא הממונה", לשון התביעה.
תגובתו של ריקלין ברשת החברתית X: "לפני הרבה שנים הקימו בשער בנימין אזור תעשייה שאיש לא התעניין בו. הייתי מהראשונים שניגש למכרז יחד עם שותף להקמת מפעל יודאיקה. זכינו בקלות במחיר זניח כאשר לכל המגרשים סביבנו לא היה דורש. השותף נפצע ולא עשינו כלום עם המגרש שהייעוד שלו היה תעשייתי. בשלב מסויים שאלו אותנו במועצה מה קורה ואמרנו שביטלנו את התוכנית ואם הם רוצים את המגרש בחזרה שיקחו. במועצה חשבו על זה ואמרו לנו שהם עובדים על שינוי התב״ע למסחרי ושנחשוב על משהו אחר. הם רצו מאוד שיתחילו לבנות שם. הבאנו להם רעיון של הקמת אולם אירועים והם התלהבו ליוו את הבנייה ואישרו את הכל.
"משרד הכלכלה והתעשייה אישר גם הוא את שינוי הייעוד ועקב כך הצטרפו עוד אנשים ורכשו מגרשים והחלו לבנות שם מבנים מתוך ההבטחה של המועצה שיעוד הקרקע ישונה. וכך קרה. באישור כל הגורמים שונה ייעוד הקרקע למסחרי. כבר לפני שנים. אבל במנהל האזרחי היה מי שלא אהב את השינוי הזה והחליט לתבוע את כל בעלי הקרקע שתכננו ובנו על הקרקע במהלך שינוי התבע ומאז הם דורשים מאיתנו כל מיני דרישות ואנחנו במגעים מולם. בשלב מסויים דרשו ממני לשלם עבור השימוש בקרקע מסחרית ולא תעשייתית וכך עשיתי".
