הנגיד: "ייתכן שהריבית תעלה מעבר ל-3.5%; האינפלציה צפויה להתמתן כבר בראשית 2023"
הנגיד: "ייתכן שהריבית תעלה מעבר ל-3.5%; האינפלציה צפויה להתמתן כבר בראשית 2023"
אמיר ירון אמר בכנס אגף השכר כי "היינו מעדיפים שתהליך העלאות הריבית יהיה איטי יותר, אבל מלחמת רוסיה-אוקראינה חייבה אותנו". עוד הזהיר מפני הסכמי שכר לא אחראיים, אך יחד עם זאת ציין כי יש צורך בפיצוי לעובדים במגזר הציבורי על שחיקת שכרם; הממונה על השכר קובי בר נתן קרא לחדש את עסקת החבילה
"זה לא בלתי סביר שנגיע בתחילת 2023 לסביבת ריבית גבוהה יותר מזו שחזתה חטיבת המחקר באוקטובר (ריבית של 3.5% - ש"ט)" - כך אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בכנס אגף השכר במשרד האוצר שמתקיים היום (ד').
עוד הוסיף ירון כי "גם ההחלטה האחרונה, של העלאה של 0.5%, היא העלאה משמעותית. בסבירות גבוהה זה לא סוף התהליך. היינו מעדיפים שתהליך העלאות הריבית יהיה איטי יותר, אבל מלחמת רוסיה-אוקראינה חייבה אותנו".
עם זאת, הנגיד חזר וציין: "אנחנו נחושים להילחם באינפלציה תוך פגיעה מינימלית בשוק העבודה. ההסתכלות על האינפלציה היא תהליכית, אנחנו לא מסתכלים רק על חודש זה או אחר. לפני שלושה חודשים היה מדד שהפתיע כלפי מטה, והחודש מדד שהפתיע כלפי מעלה. מה שחשוב לנו זה שהאינפלציה צפויה להתמתן בסוף הרבעון הראשון של 2023. גם אם יהיו כמה מדדים גבוהים בחודשים הקרובים, אנו מעריכים שברבעון השלישי של 2023 האינפלציה תגיע לתוך היעד, והציפיות כבר נמצאות שם".
עוד התייחס הנגיד להסכמי השכר שצפויים להיערך לקראת תקציב 2023. הוא הזהיר מהסכמי שכר לא אחראיים, ואמר: "חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת. צריך לזכור שהאינפלציה הממוצעת בשנים 2022-2020 היא רק 2%, חשוב שנתון הקצה הגבוה (5.1% - ש"ט) לא יהיה עוגן להסכמים בראייה קדימה. הספרות הכלכלית מלאה בתיאורים אנליטיים ואמפיריים המתארים את הקשר בין אינפלציה לבין העלאות שכר".
עם זאת, הנגיד הסכים כי יש צורך בפיצוי לעובדים במגזר הציבורי על שחיקת שכרם, ואמר: "הסכמי השכר במגזר הציבורי מגיעים אחרי שנים שהיתה עליית שכר חדה במגזר הפרטי והעסקי, לעומת עליית שכר מתונה במגזר הציבורי. ההסכמים העתידיים יכסו גם את עליות השכר שנדחו בשנים 2022-2020, וגם צפויים לכלול כמה שנים קדימה. אנו לא מתעלמים מהצורך לפצות, רק יש לעשות זאת בשום שכל מבלי להאיץ את האינפלציה".
הנגיד הציע גם שתי הצעות קונקרטיות למניעת הסכמי שכר גבוהים מדי: ההצעה הראשונה היא "לייצר הסכם טווח קצר, רק על הפיצוי של השנים בהם לא היתה עליית שכר, ולדון בהסכם הארוך רק בשנת 2024 כשתמונת השכר תתבהר". ההצעה השניה היא "לחתום על ההסכם הארוך, מתוך הבנת תמונת האינפלציה ארוכת הטווח, ושרכיבי הפיצוי גם בגין השנים הקודמות ייפרסו על פני כמה שנים".
בסיום דבריו חלק הנגיד מחמאות לארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות: "האחריות שארנון גילה בזמן הקורונה היתה חיונית ליציאת המשק מהמשבר. אני מכיר אותך ואתה פועל נחרצות לטובת העובדים, אבל יודע לשלב בפעילות שלך גם שיקולים רחבים".
הנגיד התייחס גם לממשלה החדשה, וחזר על המלצתו להגדלת ההשקעה בתשתיות. עוד הוא אמר כי "בכדי להגדיל את ההשקעה הממשלתית יהיה צורך לבצע התאמות בכללים הפיסקליים הקיימים. יש חשיבות רבה ליצירת מסגרת תקציב רב שנתית עבור השקעה בתשתיות. הדרך היא לייצר קרן חוץ תקציבית להשקעה בפרויקטי תחבורה ותשתית". הצעות אלו של בנק ישראל זוכות באופן מסורתי לביקורת חריפה מכיוונו של אגף התקציבים במשרד האוצר.
גם הממונה על השכר, קובי בר נתן, התייחס להסכמי השכר הצפויים בנאום הפתיחה שלו בכנס. הוא קרא לחידוש עסקת החבילה שלא עברה בכנסת האחרונה, ואמר: "מיד לאחר שתקום הממשלה החדשה, אנחנו צריכים להחזיר את השולחן העגול ואת החלקים בעסקת החבילה שלא מומשו, גם אם נצטרך לעשות שינויים והתאמות לאור המצב הכלכלי. עצם התהליך וההידברות הם קריטיים להמשך השקט וייצוב המערכת".
בר נתן גם הציג את תפיסתו העקרונית בנוגע להסכמי שכר ואמר: "כשאנחנו מגיעים לישיבת משא ומתן, אנחנו לא בהכרח שואפים להגיע להסכם החסכוני ביותר, אלא ליצור את ההסכם החכם ביותר, שיביא לשירות ציבורי איכותי, נגיש וטוב יותר".
