ניתוח"חבורה של עבריינים פורצים לבסיס צבאי בחסות של חסינות חברי הכנסת"
ניתוח
"חבורה של עבריינים פורצים לבסיס צבאי בחסות של חסינות חברי הכנסת"
היועצת המשפטית לממשלה תצטרך לבחון האם להורות על פתיחת חקירה נגד ח"כים שהיו מעורבים בהתפרעויות בבסיס שדה תימן. שאלת החסינות תיבחן לאור חדירה מאורגנת של אזרחים למתקנים צבאיים תוך סיכון ביטחון המדינה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה תצטרך לבחון את הפניות אליה להורות על פתיחה בחקירה נגד נבחרי ציבור שפרצו לכאורה לבסיס הצבאי שדה תימן. הם עשו זאת ביחד עם מפגינים שמחו על מעצרם של חיילי צה"ל בידי חוקרי מצ"ח, בחשד להתעללות מינית במחבל נוח'בה שהיה עצור במחנה.
במהלך ההתפרעויות במקום תועד בין השאר חבר הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית) פורץ ביחד עם מפגינים לבסיס ומתעמת עם חיילי צה"ל, וכך גם נסים ואטורי (ליכוד) שתועד מלהיט את הרוחות, כמו גם שר המורשת עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) שצולם בתוך בסיס שדה תימן במהלך ההפגנה.
סוכות אמר לאחר מכן כי הוא נהנה מחסינות במסגרת תפקידו ועל כן יכול להיכנס לבסיס "לראות מה קורה עם החיילים". אליהו התראיין ואמר שאפשרו לו להיכנס פנימה: "היינו מתואמים לגמרי גם עם המשטרה וגם עם מפקדים במקום. המאבטחים שלי תיאמו את הדברים עם מפקדי הבסיס. לא פרצתי. פתחו לי את השער בצורה מסודרת, אמרו לי להיכנס מהצד, וזה מה שעשינו". ואטורי טען שהוא דווקא ניסה להרגיע את המפגינים שפרצו לבסיס.
חשוב לציין, חבר כנסת, ככל אזרח, אינו רשאי להיכנס לבסיס או מתקן צבאי, אלא אם הדבר נעשה בהיתר ובתיאום ואישור. זאת ניתן ללמוד למעשה משילוב שבין פקודת מטכ"ל המתייחסת ל"כניסה למתקנים צבאיים" המפרטת את נהלי הכניסה של כל אדם לבסיס, ומי רשאי לאשר זאת, וכן מסעיף 9א בחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, שאוסר למעשה כניסה של חברי כנסת למתקנים צבאיים שלא באישור ותיאום.
הנוסח כפי שמופיע בחוק החסינות תחת הכותרת "חופש התנועה בתחום המדינה", קובע אמנם כי "שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת", עם זאת בהמשך הסעיף נכתב בפירוש כי יש סייג לכך: "אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של סוד צבאי".
על רקע האירועים פנתה ח"כ אפרת רייטן (העבודה) ליועמ"שית בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד חברי הכנסת סוכות וואטורי, לאור הסרטונים שתועדו מהשטח. "מדובר לכאורה במעשי עבירה חמורים, הן מפאת הפגיעה בסמכות צה"ל על בסיסיו, והן מפאת ההפרעה לחיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם", כותבת רייטן. לדבריה, "לחברי כנסת אין היתר להיכנס לבסיס צה"ל כרצונם, וחסינותם לא חלה כאשר ההגבלה עליה נעוצה בטעמי ביטחון המדינה... לפיכך, אין ספק שחברי הכנסת הפורצים עברו עבירה חמורה שאינה חוסה תחת חסינות חברי הכנסת. במעשיהם, הם הפריעו לחיילי צה"ל בביצוע תפקידם, ניצלו לרעה את מעמדם כחברי כנסת, וניסו להטיל מורא כדי לגרום לחיילים לסטות מן השורה".
המשטרה היא האמונה על פתיחה בחקירה נגד אותם פורעים אשר פרצו לבסיסי צה"ל — הן בשדה תימן והן בלילה בבית הדין הצבאי בבית ליד, והיא רשאית לעשות זאת על דעת עצמה, בהתאם לראיות שייאספו, כמו תיעודים מהשטח. בכל הנוגע לחקירת חברי כנסת המשטרה רשאית גם כן לפתוח בחקירה, באישור ראש אגף החקירות, תוך יידוע ודיווח ליועצת המשפטית לממשלה (אף שבפועל נהוג שחקירות נגד ח"כים מקבלות אישור מראש). במקרה של חקירת שרים, על המשטרה, ככל ותרצה לחקור אותם, לקבל אישור מוקדם מהיועצת המשפטית לממשלה.
ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), לשעבר ניצב במשטרה שהקים את יחידת להב 433, אמר ל"כלכליסט" כי "אירוע הפריצה לבסיס הוא חריג בצורה קיצונית. לא היה אירוע של פריצה המונית לתוך בסיס צבאי. לא היה אירוע שחברי כנסת ועוד חברי קואליציה, כולל סגן יו"ר הכנסת ושר בממשלה, פורצים ונכנסים לתוך בסיס צבאי. לא היה אירוע כזה שחיילים רעולי פנים במדים עומדים עם נשק ליד חברי כנסת שנואמים. מנסים לייצר סימטריה להפגנות נגד הממשלה. אבל זה סיפור אחר לגמרי, זה ביזיון ענק, נורא ואיום ומדובר פה על חבורה של עבריינים. זה אסור על פי החוק לפרוץ בכוח לבסיס צבאי, וגם החסינות שהם טענו לגביה זה קשקוש, אם אתה רוצה כחבר כנסת להיכנס למקום אתה מתאם ולא נדחף ולא פורץ".
לדברי סגלוביץ, "אין צורך בפניות מיוחדות. כל הציבור ראה בעיניים את הסרטונים שתיעדו את הפריצה לבסיסים כולל היועמ"שית, מ"מ המפכ"ל וראש אגף החקירות. ולכן כעת צריך לקרות אחת משתיים, או שהיועמ"שית תורה בעצמה על פתיחה בחקירה או שראש אגף החקירות במשטרה יבוא אליה ויגיד שהוא מתכוון לפתוח בחקירה ורוצה ממנה אישור לכך. זו חובתם לפתוח בחקירה, ואין פה שיקול דעת בכלל. פה התפרצו וקראו להתפרצות כולנו ראינו סרטון של צבי סוכות דוחף את השער ומתפרץ לתוך בסיס שדה תימן. זה אירוע שצריך לזעזע".
גם ח"כ רייטן אמרה ל"כלכליסט" כי "חוק החסינות של חברי הכנסת אינו חל על פריצה לבסיסים צבאיים. לכן דרשתי לפתוח בחקירה פלילית נגד חברי הכנסת הפורצים, ולמצות איתם את מלוא חומרת הדין. יש לעצור לאלתר את ההתנהלות המסוכנת הזו".
גם בתנועה לאיכות השלטון אמרו דברים דומים. "אנו קוראים ליועמ"שית לפתוח בחקירה מיידית של כל המעורבים באירועים אלה, כולל חברי הכנסת והשרים שלקחו בהם חלק. האירועים שהתרחשו בבסיס שדה תימן מהווים פגיעה חמורה בשלטון החוק ובעקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר".
על רקע ההתפרעות הזו של חברי מפלגת עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבעצמו פרסם כבר בצהרי יום הודעה שהלהיטה את הרוחות לפיה "שרים וחברי כנסת מסיעת עוצמה יהודית, עושים את דרכם כעת לשדה תימן, בדרישה לעצור את חרפת מעצרם של חיילי צה"ל במקום". בהקשר זה די אבסורדי להיזכר בהצעת החוק שקידמה המפלגה בשנה האחרונה בקשר לפריצה וחדירה לבסיסי צה"ל. מדובר בהצעת חוק שהניח ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית במאי 2023 לתיקון בחוק העונשין - הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים. הצעת החוק ביקשה לקבוע כי "לא יישא איש כוחות הביטחון באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי למנוע ממי שאינו מוסמך להיכנס או לחדור למקום מוגבל", וכי "מי שנכנס או ניסה לחדור למקום מוגבל שבו מצוי מצבור תחמושת או ידיעה סודית, חזקה כי התכוון לפגוע בביטחון המדינה". הוא נימק את הצורך בריבוי הפריצות למתקנים ביטחוניים, בעיקר למטרת גניבת נשק ותחמושת. ההצעה ביקשה להעניק הגנה לפעולות שביצעו אנשי כוחות הביטחון "כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבסיס צה"ל, לתחנת משטרה, לשטחי אימונים, לשטחי אש ולמתקן ביטחוני, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור". וכמו כן להקנות סמכויות לביצוע עיכוב, חיפוש מוגבל ומעצר לחיילי הבסיס על מנת להתמודד עם ניסיון החדירה אליו.
בהמשך, שונתה הצעת החוק וקודמה כתיקון ל"חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור", וממש לאחרונה ב־15 ביולי, עברה בכנסת והתיקון לחוק נחתם בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר בן גביר ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה. בין השאר התיקון קובע כי ככל שלחייל ששמר על מקום מוגבל לפי פקודת הצבא (למשל בסיס צבאי) היה חשד סביר שאדם מנסה לחדור אליו ללא רשות כדין, הוא רשאי לערוך חיפוש על גופו ולעכבו עד הגעת שוטר.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "אנו מצרים על ניסיונות להטיל דופי במשטרה ובעבודתה. אבטחת מתקנים ביטחוניים באשר הם, הינה באחריות הגוף המחזיק במתקן וככל שעולה הצורך בסיוע משטרתי הרי שזה ניתן בהתאם". במשטרה הדגישו כי "לאחר הגעת אזרחים לבסיס פנה צה"ל לסיוע משטרת ישראל בפינויים וכוח משטרה הוזעק במיידי למקום". לגבי האירועים בבסיס בית ליד נמסר כי "המשטרה נערכה מראש בכוחות מתוגברים כאשר השוטרים עמדו במשך שעות מול המפגינים ומנעו את פריצתם לתחומי הבסיס". במשטרה לא התייחסו לשאלות בנוגע לחקירת אזרחים שפרצו לבסיסים ובכללם נבחרי הציבור.
ח"כ יואב סגלוביץ. "חובה לפתוח בחקירה ואין פה שיקול דעת בכלל"
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הלהיט את הרוחות
