פרשנותישראל לא תצליח להתגבר על עיוותי פסקת ההתגברות
פרשנות
ישראל לא תצליח להתגבר על עיוותי פסקת ההתגברות
ההפיכה המשטרית תפרוץ את הסכר לחוקים משני מציאות שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים: גל של ג'ובים, אפליית ערבים, הדרת נשים, סירוב לשרת להט"בים ומעל הכל הכשרת העבירות של אריה דרעי ובנימין נתניהו; אמוק החקיקה ישנה את הנורמות ואורחות החיים בישראל
בשבועות האחרונים התברר שהמפלגות החרדיות הרבה יותר קנאיות מראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא סירוס בג"ץ והעברת פסקת ההתגברות. ביום רביעי, למשל, נטש יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה את הכנסת והדבר הוסבר במחאה על הסרת חוק פסקת ההתגברות מסדר היום. בעבר החרדים נטו לזכור שהם מיעוט ומתן עודף כוח לראש הממשלה עלול לחזור אליהם כבומרנג. מה שהשתנה הוא שלכל מפלגה חרדית יש חוקים שחשובים לה מאוד וצפויים להיפסל בלי פסקת התגברות.
במקרה של ש"ס מדובר בחוק דרעי כלשהו. לא משנה מה הוא יאמר ובלבד שיאפשר ליו"ר ש"ס לחזור לממשלה ולנהל את העניינים. במקרה של יהדות התורה מדובר בחוק הגיוס שימסד את ההשתמטות החרדית משירות צבאי ויפסיק את הלחץ המשפטי לגיוס תלמידי הישיבות. החוק הזה, כפי שהסביר השר לירושלים ומסורת מאיר פרוש, יהיה בלי יעדים מחייבים ובלי סנקציות משמעותיות, כלומר חוק השתמטות מלא־מלא. אם זה יקרה, ובהתחשב במחאות הרבות נגד הממשלה, זה עלול לתת לגיטימציה לגל סרבנות והשתמטות חילוני ראשון בהיסטוריה של ישראל.
לוח הזמנים של הקואליציה להעברת פסקת ההתגברות הוא עד סוף כנס החורף, כלומר לפני פסח. זה נובע מכך שאחרי פסח חייבים להעביר את התקציב וחלק מהשותפות מתנות את התמיכה שלהן בתקציב לא רק בתקציבי ענק למוסדות דת ומתנחלים, אלא גם בהעברת החוקים שחשובים להן. כמובן, את לוח הזמנים הזה צפוי לשבש הדיון בבג"ץ בשאלה אם חוק פסקת ההתגברות עצמו חוקתי, מה שעלול להוביל את ישראל למשבר המשטרי החמור בתולדותיה.
בג"ץ, אומר מנהל המחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח עו"ד עודד פלר, אמנם פסל מעט מאוד חוקים, אחד לשנה בערך, אבל המערכת כולה ריסנה את עצמה כדי שהוא לא יפסול חוקים נוספים. אלה, לדבריו, בדיוק הרסנים שיוסרו מרגע שפסקת ההתגברות תעבור. "כל מי שאתה רוצה להפלות, נשים, ערבים, הומואים, מהגרים, תוכל להפלות, לגזול את הקניין של מי שאתה רוצה. לדעתי הם מחכים. אם הם יצליחו להעביר את פסקת ההתגברות, אז השמים הם הגבול", אומר פלר, אף על פי שזה נשמע יותר כמו הגיהינום.
כך לדוגמה ההסכם עם עוצמה יהודית קובע ש"כל סיעות הקואליציה יתמכו בתיקוני חקיקה הנדרשים לביטול נבחרת הדירקטורים ועצירתן של ועדות איתור למיניהן". מדובר בחקיקה שכל מטרתה לאפשר מינויים פוליטיים שלא על פי כישורים. אולי היא יכולה לעבור בבג"ץ של היום, אולי לא. מה שברור זה שפסקת התגברות תמוטט את סכר הג'ובים ומינוי המקורבים.
ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית נכתבו על בסיס ההנחה שההפיכה המשפטית תעבור ולכן הדברים שנתפסים היום כהזויים, יהפכו לאפשריים. אחד מהם הוא הרצון לתקן את חוק איסור אפליה בשירותים, כך שיאפשר אפליה מסיבות אמונה דתית. אחת המטרות היא לאפשר לבעלי עסקים הומופובים לסרב לשרת להט"בים, למשל לסרב לספק שירותים לחתונה של בני אותו מין. השני הוא להתיר הפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי, כלומר דחיקה של הנשים ממנו. זה יכול לקרות בהופעות, במרפאות, בבנקים, בבריכות ובגנים לאומיים. החמור מכל: זה יאפשר קווי הפרדה באוטובוסים שבהן האישה תידרש לשבת מאחור. אם התיקון זה יעבור, זו תהיה לפחות מבחינת נשים - ישראל אחרת, שבה הן אזרחיות סוג ב' במרחב הציבורי.
הדרך שבה ישראל מונעת מערבים לרכוש דירות ביישובים כפריים יהודיים היא ועדות קבלה. היום החוק מתיר להפעיל ועדות כאלו ביישובים שקטנים מ־400 משפחות. בקדנציה הקודמת האיחוד הלאומי הציע להגדיל את המספר ל־700. בקדנציה הזו הוא כבר לא רואה טעם להסתפק במועט וההסכמים הקואליציוניים מדברים על 1,000 משפחות. זה כבר לא יישוב קהילתי. זו גזענות שאפילו לא טורחת להתחפש. לכך כנראה דרושה פסקת התגברות.
ההסכמים הקואליציוניים מדברים על חידוש הניכוי של חלק ממשכורתם הזעומה של מבקשי המקלט כאמצעי לחץ שיעזבו את ישראל. בעבר זה נפסל בבג"ץ. עם פסקת התגברות — הכל אפשרי. פלר אגב חושש עוד יותר מהעברת חוק אחר שנפסל בבית המשפט, ולא מוזכר בהסכמים — כליאה ללא הגבלת זמן של מבקשי המקלט. כך, אם החוק הבינלאומי לא מאפשר לגרש פליטים למדינות שבהן הם צפויים להירצח, אנחנו נתקע אותם במחנות לנצח, עד שייצא להם הרצון לחיות.
ההסכם הקואליציוני של עוצמה יהודית קובע שהממשלה תקדם העדפה מתקנת ליוצאי צבא בפקולטות לרפואה, משפטים מדעי המחשב ועוד. במציאות - יוצאי צבא ושירות לאומי (כלומר יהודים לא חרדים) תופסים חלק גדול מחלקם באוכלוסייה בחוגים היוקרתיים אלה. מדיניות הממשלה, כולל ממשלות הימין עד כה, היתה לעודד שילוב ערבים וחרדים באקדמיה. לכן אפשר לקוות שהסעיף הזה לא יגיע בכלל לדיון. אם יגיע זו תהיה אפליה כל כך בוטה, שתידרש פסקת התגברות כדי להעביר אותו. קשה לתאר איזה נזק זה יעשה בעולם למעמד האקדמיה הישראלית.
משטרים אוטוריטריים מכוונים תקציבים לבסיסי ההצבעה שלהם ומייבשים את היריבים. סעיף בהסכם של עוצמה יהודית קובע שיוטל מס על תרומות מממשלות זרות לארגונים ישראליים. אין כמובן שום הצעה לאיסור דומה על תרומות מבעלי הון זרים לגופים שלוחמים בזכויות אדם. האם בג"ץ היה פוסל חוק כזה? לא ברור, עדיין לא ניסינו. כן ברור שעם בג"ץ מסורס יהיה קל הרבה יותר לדרוך על ארגוני זכויות האדם.
ספק אם דרושה פסקת התגברות כדי להעביר חוק שיאסור על הכנסת חמץ לבתי חולים. לעומת זאת, בתור מחכה שורה של חוקים שמבקשים להחזיר לרבנות הראשית את המונופול על הכשרות, הגיור והנישואים. המשמעות היא להפלות ציבורים שאינם מקבלים את מרות הרבנות, והחוקים האלה עלולים להיפסל בבג"ץ.
חוק שפוגע מאוד בעקרון השוויון הוא זה שיחזיר לרבנות את המונופול על הכשרות וינטרל את הכשר רבני צהר. סביר להניח שרבני צהר מקובלים על ליכודניקים רבים הרבה יותר מרבני האיחוד הלאומי. כך שזו שאלה מעניינת האם יימצא רוב להתגברות. ש"ס כבר הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שמעניקה לרבנות הראשית מונופול על הכותל וגם קובעת עונש של עד חצי שנה מאסר על לבוש לא צנוע. גם זה חוק מפלה שמדיר מהכותל המוני יהודים וייתכן שייפסל בלי פסקת התגברות.
הקואליציה הנוכחית הסכימה על ביטול סעיף הנכד, שמעניק מעמד עולה גם לנכד לא יהודי של יהודי. המטרה היא להפחית את מספר המהגרים הלא יהודים לישראל. על פי ההסכמים הקואליציוניים, השינוי בחוק השבות אמור לקרות לפני העברת התקציב, כלומר יש לחץ זמן. חוק השבות נחשב לחוק שמגדיר את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ולמעין חוק יסוד. בהחלט ייתכן שבג"ץ יצפה לרוב מיוחס לכל שינוי בו. עוד סעיף בעייתי בהסכמים הקואליציוניים הוא זה שקובע שישראל לא תכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנעשו בארץ.
בשורה התחתונה, צריך לזכור את האמת הידועה מאחורי ההפיכה המשטרית — כל המהלכים האלה לסירוס מערכת המשפט מיועדים בראש ובראשונה להסיר כל מחסום בדרך לחילוץ נתניהו מהמשפט שלו. לכן, בראש ובראשונה מחכה לפסקת התגברות — חוק חילוץ נתניהו, חוק צרפתי שימנע העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן או כל חוק אחר שישרת את המטרה הזו.
