האוצר הציג את השינויים בקרן הארנונה: ערים מרוחקות ועם אוכלוסייה חלשה ישלמו פחות
האוצר הציג את השינויים בקרן הארנונה: ערים מרוחקות ועם אוכלוסייה חלשה ישלמו פחות
ועדת הכספים קיימה היום דיון נוסף על קרן הארנונה, שאמורה להפוך את הבנייה למגורים לכדאית יותר לרשויות המקומיות - ברקע ההתנגדות של חלק מחברי הכנסת של הליכוד; לפי ההצעה החדשה, בקרן לא ייצברו עודפים - כל הכסף שלא נדרש למענקים בגין היתרי בנייה חדשים יוחזר לרשויות
שיעורי ההפרשה לקרן הארנונה יופחתו, ערים חלשות ופריפריאליות יפרישו פחות, והקרן לא תוכל לצבור עודפים - אלו עיקרי המודל החדש שהציגו היום נציגי משרד האוצר בדיון הרביעי בוועדת הכספים על קרן הארנונה.
קרן הארנונה נועדה לתקן עיוות רב שנים, שלפיו הארנונה למגורים נמוכה יחסית ובעצם הופכת את התושב לנטל כלכלי מבחינתו של ראש הרשות, שבסופו של דבר יתקשה להעדיף בנייה למגורים. הארנונה העסקית לעומת זאת הופכת את העסקים לרווחיים במיוחד, ולכן ראש הרשות יעדיף כמה שיותר מ"ר לתעסוקה ומסחר. העיוות הזה מסביר במידה מסוימת שתי תופעות בעייתיות בכלכלה הישראלית: האחת היא קצב נמוך של בנייה למגורים; השנייה היא התרחבות הפערים כלכליים בין ערים. את שתי הבעיות הללו באה קרן הארנונה לפתור. הקרן תהפוך לכאורה את הבנייה למגורים לכדאית יותר, ואת הבנייה לעסקים לכדאית פחות.
לצפייה בהשפעת קרן הארנונה על הרשויות לחצו כאן
הדיון היום התקיים למרות ההסלמה בדרום, שמנעה מראשי רשויות רבים להגיע אליו. במהלך הדיון תקפו חברי אופוזיציה רבים את ההחלטה לקיים את הדיון למרות המתיחות הביטחונית. גם חברי כנסת רבים מהליכוד הביעו הסתייגות מהכללת קרן הארנונה בחוק ההסדרים, ובהם אלי רביבו, המשמש כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, שאמר: "לא אוכל לתמוך בחוק בנוסח הנוכחי שלו". גם ח"כים נוספים מהליכוד דוגמת אתי עטיה, ניסים ואטורי ואלי דלל הביעו הסתייגות מהחוק. נבו כץ, יועץ ראש הממשלה, ביקש את רשות הדיבור ואמר: "נתניהו תומך בחוק, ואני מבקש מכל הח"כים של הקואליציה לתמוך בחוק".
הדיון גם הציף מתחים קשים בין האוצר לבין השלטון המקומי. אחרי שנמנע זמן רב מלשלוח את הסימולציות העדכניות של השפעת קרן הארנונה על הרשויות, שלח היום האוצר מודל בפורמט PDF שלא מאפשר ביצוע ניתוחים והסתיר את הנחות היסוד. במהלך הדיון התברר כי באוצר הניחו שבשנים 2024 והלאה יהיו כ-80-85 אלף היתרי בנייה בשנה - הערכה גבוהה יחסית (ב-2022 ניתנו כ-75 אלף היתרי בנייה). נציג המשרד, מתן יגל, אמר: "המודל מתבסס על זה שהקרן שלנו תגדיל את מספר היתרי הבנייה". הדיון התלהט עד שאחד מראשי הערים פנה לנציג האוצר ואמר: "שקרן, לפחות תוריד את הכיפה".
המודל החדש של האוצר כולל כמה שינויים. הערים החזקות ביותר (ארנונה עסקית לנפש של מעל 2,000 שקל בשנה) ישלמו רק 45% מהגידול השנתי בארנונה העסקית, במקום 49%; הערים שהיו אמורות לשלם 35% מהגידול בארנונה העסקית (שבהן ארנונה עסקית לנפש של 1,500-2,000 שקל) ישלמו רק 30%; ערים שאמורות לשלם 45% ישלמו רק 20% במקרה שהן מרוחקות (מדד פריפריאליות 5 ומטה) וגם חלשות (מדד חברתי-כלכלי 5 ומטה) - תיקון זה יביא לכך שבאר שבע תשלם רק 20%, אך אילת תמשיך לשלם 45% גם במודל החדש מאחר שלמרות הפריפריאליות היא מדורגת בדירוג חברתי-כלכלי 6.
כמו כן נקבע כי רשויות שאמורות לשלם 30% ישלמו רק 20% אם הן נמצאות במדד חברתי-כלכלי 1-6. תיקון זה יביא לכך שעיריית בני ברק תשלם רק 20% ולא 30%. עם זאת ברגע שבני ברק תגיע לרמת ארנונה עסקית של מעל 2,000 שקל לנפש היא תיאלץ לשלם 45%, מאחר שלמרות שהמדד החברתי-כלכלי שלה נמוך, היא ממוקמת במרכז.
בנוסף החליט האוצר כי על גידול של יותר מ-20% בארנונה העסקית בתוך שלוש שנים לא תוטל חובת הפרשה. המשמעות היא שערים שיגדלו באופן מהיר במיוחד יפרישו רק על חלק מהגידול.
השינוי האחרון במודל, והוא למעשה המהותי ביותר, הוא ההחלטה שלא יהיו עודפים בקרן, כלומר כל הכסף שלא נדרש למענקים בגין היתרי הבנייה החדשים יוחזר לרשויות. השינוי הזה נועד במקורו להרגיע את הרשויות ולוודא שלא מצטברת קופה של מזומנים שהשלטון המרכזי יבקש לנכס לעצמו. אך לשינוי הזה יש עוד שתי משמעויות: המשמעות הראשונה היא שאין צורך בהקמת "מועצת הקרן", שכן מנגנון החלוקה של הכספים נקבע בחוק והוא בלתי ניתן לשינוי. המשמעות הפוליטית היא שהאוצר יוכל להקים את הקרן במלואה בחוק ההסדרים וזאת למרות "הפיצול של חלקים מהחוק". המשמעות השנייה היא שמענקי הקרן ישמשו רק לעידוד מגורים, ולא יוכלו בעתיד לשמש למטרות חברתיות-כלכליות אחרות.
