פרשנות בגלל המלחמה: המדינה תשלם עוד 11 מיליארד שקל ריבית ב-2025
פרשנות
בגלל המלחמה: המדינה תשלם עוד 11 מיליארד שקל ריבית ב-2025
תשלומי הריבית של המדינה יעמדו בשנה הבאה על 75.7 מיליארד שקל; גם ב-2026 הם צפויים לזנק - ב-18 מיליארד שקל נוספים; ברקע: הגידול בחובות הממשלה עקב המלחמה
משרד האוצר פרסם היום את עיקרי התקציב לשנת 2025 ובאותה הזדמנות גם את הנומרטור של אוקטובר 2024. אין שם חידושים מרעישים גדולים: המספרים שנכתבו שם אינם סופיים ורק מחר בערב – ייתכן כי יהיה זה ביום שישי - השרים ישנו אותם מהקצה אל הקצה בישיבת אישור התקציב. אך יש נתון מעניין מאוד שמספר חלק חשוב בסיפור ההידרדרות הפיסקאלית המטורפת שעוברת על ממשלת ישראל הנוכחית ואיכשהו תמיד מצליחה לברוח מהעין הציבורית: תשלומי הריבית.
לפני הנומרטור האחרון שהתפרסם ערב המלחמה (יוני 2023), תשלומי הריבית על החוב ב-2025 היו צריכים לעמוד על 64.9 מיליארד שקל. בנומרטור החדש, יש כבר קפיצה ל-2026 אבל באוצר הודו כי המספר המעודכן היה צריך להיות 75.7 מיליארד שקל. כלומר, קפיצה אדירה של 10.8 מיליארד שקל רק תוספת תשלום ריביות על החוב. כלומר, עוד כסף שלא ילך לבריאות, חינוך ורווחה (שיספגו קיצוץ דרמטי וחר תקדים).
מדוע זה קורה? כי הגירעון מזנק ומזנק, החוב עולה ועולה ואין כסף חינם: אם אתה לא ביצעת "התאמות" (העלאות מסים או קיצוצים) ב-2023 וגם לא ב-2024 אז אתה תבצע אותם ב-2025 "בריבית דריבית" –וזאת לא באופן מטפורי.
אבל יש עוד "מיני-דרמה" בתוך הדרמה. לפני חודשיים בדיוק –בסוף אוגוסט- חשף "כלכליסט" מצגת שהכין אגף התקציבים באוצר והוצג לשר בשם "עקרונות המדיניות הפיסקאלית". לפי אותו מסמך, תוספת החוב לשנת 2025 נאמד אז –על בסיס נתוני יוני-יולי- ב-7.1 מיליארד שקלים. כלומר, בתוך 4 חודשים בלבד גדלו תשלומי הריבית שאזרחי ישראל יצטרכו לשלם בגין המדיניות של הממשלה בכ-3.7 מיליארד שקל. אלו סכומי עתק וחסרי תקדים.
הבעיה הגדולה היא שזה רק ה"סיפתח". לפי הנומרטור של לפני שנה לשנת 2026, תשלומי הריבית על החוב היו אמורים לעמוד על 65.6 מיליארד שקל. בנומרטור הזה המספר עומד על 83.7 מיליארד שקלים. כלומר, נצטרך לשלם יותר מ-18 מיליארד שקל ריביות על חוב הממשלתי יותר ממה שחשבנו ערב המחדל, ועוד 8 מיליארד שקלים יותר ממה ששילמנו ב-2025 (ההפרש בין 83.7 ל-75.7). יש גם אומדנים לגבי 2027: 91.8 מיליארד שקל תשלום ריבית לעומת 66.9 לפי הנומרטור של לפני שנה בלבד- תוספת תשלום של כ-25 מיליארד שקל. זה לא הפריע לשר האוצר לומר אתמול לעיתונות הכלכלית כי סוכנויות הדירוג שמזהירות זה שנה לגבי המסלול התקציבי המסוכן שממשלת נתניהו-סמורטיץ' נקט, "לא מעניינות אותי". והוא הסביר זאת כך: "העובדה היא שאחרי פעמיים הורדות (טעות במקור), הסיכון לא עלה בפרומיל".
זה לא ממש מדויק: ערב המלחמה, עמדו ה-CDS (תעודות ביטוח על חדלות פרעון של אג"ח ממשלתית) הנחשב למדד המקובל ל"פרמיית הסיכון" של מדינה על כ-58 נק'. בעקבות מחדל ה-7.10 הוא זינק לרמות של 140 נקודות. אך לקראת סוף 2023 רמות ה-CDS שבו ל-116 נק'. רק אחרי שהתבררה הגישה של ממשלת ישראל ואותו מסלול פיסקלי מסוכן, שוב עלו ל-140 ובחודשים האחרונים קפץ לכ-197 נקודות- זינוק של כ-40%. קרי, רמת ה-CDS קפץ כמעט פי 4 ודומה לזה של קזחסטן, מקסיקו ומרוקו, מדינות בעלות 2 ועד שלושה ציונים פחות בדירוג האשראי שלהן. אגב, אחרי עדכון תחזית הצמיחה שביצע האוצר אתמול –עדכון חד של 0.7% לעומת תחזית ספטמבר (לפני פחות חודשיים בלבד!) - סמוטריץ' היה צריך להעריך קצת יותר את אותן סוכנויות דירוג: הרי הן היו הראשונות שהתריעו זה זמן רב כי הצמיחה תהיה פחות מחצי אחוז.
השאלה הגדולה היא מה קורה עם המלחמה ב-2025. זה יקבע במידה רבה מה יהיה עם הצמיחה ועם הגירעון והחוב. תרחיש של מלחמה בתוך 2025 עלול להיות הרה אסון מהבחינה הכלכלית ובאוצר כבר אומרים את זה בקול ברור. הרי שם ראו איך ברבעון השלישי של השנה נרשמה התאוששות די מעודדת בפרמטרים המאקרו-כלכליים המרכזיים. אבל הם כבר יודעים לומר כי הרבעון האחרון של 2024, אז שוב טיפס מספר משרתים המילואים לשש ספרות, על כל המשתמע מכך, גרם להידרדרות מהירה באותם פרמטרים.
סנונית ראשונה קיבלנו היום מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: שיעור הנעדרים זמנית מעבודה מסיבות כלכליות (צמצום בהיקף העבודה או השבתת מקום עבודה לרבות עובדי שהוצאו לחל"ת או סגירת העסק בגלל המלחמה) קפץ בספטמבר מ-4.5% לכ-20%, כאשר שיעור הנעדרים בגין מילואים זינק מ-7% ל-12%. בקרב הגברים המספרים קצת ויתר מפחידים: כ-24% מסיבות כלכליות לעומת 7% בחודש הקודם ולגבי מילואים – 23.4% לעומת 18.6% בחודש הקודם). בלמ"ס מרגיעים ומסבירים כי ההשוואה היא לעומת חודש אוגוסט- אז סך מספר הנעדרים זמנית (המכנה( הוכפל בגלל החופשות, אבל בכל זאת מספר הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות הוכפל בספטמבר מכ-26 אלף לכ-48 אלף. המגמה מטרידה וכפי שהסביר הכלכלן הראשי, ד''ר שמואל אברמזון, ככל שתהיינה פחות ידיים עובדות – יהיה פחות תוצר ולפיכך פחות צמיחה. רק בדיון על התקציב בממשלה נגלה אם השרים מבינים את גודל השעה.
