יו"ר נת"ע בתגובה להחלטת רגב להוציא את המטרו מהחברה: "מהלך לא נכון"
יו"ר נת"ע בתגובה להחלטת רגב להוציא את המטרו מהחברה: "מהלך לא נכון"
מיה ליקוורניק טענה שראוי שהמהלך של רגב יתבצע לאחר קיום דיונים מסודרים באשר להשלכות על פרויקט המטרו. לדבריה, "לאור הניסיון הייחודי שנצבר בחברה בביצוע הפרויקט, לא יהיה זה נכון להסיט את ביצועו"; עוד ציינה כי רגב שוחחה עימה ועם המנכ"ל על הותרת פעילות הרכבות הקלות בידי נת"ע - בניגוד לסיכום משרד התחבורה עם האוצר
יו"ר נת"ע מיה ליקוורניק מגיבה הערב להחלטת שרת התחבורה להוציא מהחברה את פרויקט המטרו וטוענת כי מדובר במהלך לא נכון שראוי שיתבצע לאחר קיומם של "דיונים מסודרים".
בהודעה שפרסמה ליקוורניק לעיתונות, נכתב כי "נת"ע סבורה כי לאור הניסיון הייחודי שנצבר בחברה בביצוע פרויקט הרכבת הקלה, לא יהיה זה נכון להסיט את ביצוע פרויקט המטרו לחברה אחרת, ומן הראוי שהחלטה זו תתקבל לאחר קיומם של דיונים מסודרים עם החברה והצגת השלכות החלטה זו על התקדמות פרויקט המטרו". ליקוורניק מונתה בשנה שעברה לתפקיד ע"י השרה הקודמת מיכאלי.
ליקוורניק גם התייחסה לאמירות נוספות שאמרה רגב במהלך הסיור שערכה היום בקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, וטענה כי רגב שוחחה איתה ועם מנכ"ל החברה גליק על הותרת הפעלת הרכבות הקלות בידי נת"ע, וזאת בניגוד לסיכום של משרד התחבורה עם האוצר.
במסגרת הסיכום התקציבי מול האוצר, משרד התחבורה התחייב לתמוך בחלק מיוזמות האוצר שמופיעות החוק ההסדרים וביניהן היוזמה לפצל את חברת נת"ע לשתי חברות, כאשר האחת תהיה אחראית על הקמת פרויקטי רכבת קלה והרכבת התחתית והשנייה תהיה אחראית על תפעול ושירות.
מוקדם יותר היום הודיעה שרת התחבורה רגב לחברת נת"ע כי היא מוציאה את ניהול המטרו מאחריותה, תוך הסבר שהדבר נובע מ"ריבוי תקלות" בהרצה. מדובר במהלך שמנוגד להחלטת ממשלה קודמת ולכן אין הוא נמצא בסמכות המלאה של רגב והיא תידרש לקבל את הסכמת הממשלה כולה בנושא.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי להתנגד למהלך והדבר מנוגד לרוח הדברים בסיכום התקציבי בין האוצר לתחבורה, בו מצוין כי מהלכים בפרויקט ייעשו בשיתוף פעולה והסכמה בין המשרדים. בסיכום התקציבי מצוין גם כי משרד התחבורה מחויב לפעול לקידום הפרויקט.
הרכבת התחתית של גוש דן שזכתה לכינוי "המטרו" צפויה לשרת כ-2.5 מיליון נוסעים ביום במטרופולין תל אביב - החל מלוד, רמלה ורחובות בדרום ועד רעננה וכפר סבא בצפון ופתח תקווה במזרח - ולהקל באופן משמעותי את העומס בכבישים, שגורם נזק המוערך ב-40 מיליארד שקל בשנה. עלות ההקמה היא כ-150 מיליארד שקל - פרויקט התשתית היקר ביותר בתולדות ישראל.
