פרשנותהנתונים מראים: הפילוג במחנה הערבי יכול להכריע את הבחירות
פרשנות
הנתונים מראים: הפילוג במחנה הערבי יכול להכריע את הבחירות
בקיפאון הפוליטי הישראלי, שמבוסס על שני גושים קבועים של מצביעים שאינם משנים את דעתם, רק־ביבי או רק־לא־ביבי, החלטה מצד המפלגות אם לרוץ ביחד או בנפרד עשויה להכריע את הבחירות. בבחירות הקרובות החששות הגדולים מאובדן קולות בשל אחוז החסימה הם דווקא של גוש רק־לא־ביבי
שני דברים מרכזיים הכריעו את בחירות 2021, ואף אחד מהם לא היה ההצבעה לליכוד או למפלגות רק־לא־ביבי. אחד מהם היה הירידה הדרמטית בשיעור ההצבעה בחברה הערבית מ־65% ל־45%, מה שגרם לאובדן של חמישה מנדטים. מנגד, בגוש הימין הביא בנימין נתניהו לריצה משותפת של האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית ומנע אובדן מנדטים יקרים.
בקיפאון הפוליטי הישראלי, שמבוסס על שני גושים קבועים של מצביעים שאינם משנים את דעתם, רק־ביבי או רק־לא־ביבי, אלה הדברים שמכריעים מערכות בחירות. בסיבוב הנוכחי המתקרב הנתונים נראים נוטים לכיוון נתניהו.
בכל העולם השכבות החזקות חברתית־כלכלית מצביעות בשיעור גבוה יותר. זה נובע ממודעות יותר גבוהה של השכבות החזקות לחשיבות ההצבעה, וגם מייאוש של השכבות החלשות מכך שהן יכולות להשפיע. בישראל זה נכון להוציא חריג אחד: ההצבעה ההמונית הקבועה של החרדים. זה אומר ששיעור הצבעה גבוה טוב לימין, ושיעור הצבעה נמוך טוב למרכז־שמאל.
בין הסיבוב השני לשלישי של הבחירות הפיץ נתניהו את המיתוס שלפיו "300 אלף ליכודניקים לא הלכו להצביע בספטמבר 2019", והכריז על קמפיין להוצאתם לקלפיות. הקמפיין עבד במובן הזה שעוד 200 אלף איש הצביעו לליכוד בסיבוב השלישי, חלקם גם בעקבות "שתיית קולות" לשותפות של הליכוד. הוא לא עבד במובן זה שהוא לא שבר את הקיפאון בין הגושים. הסיבה לכך היא שגם הגושים האחרים עלו, למשל הרשימה המשותפת (שרע"מ היתה שותפה בה) הביאה עוד 100 אלף מצביעים.
כאמור, בבחירות האחרונות, הסיבוב הרביעי, הגורם העיקרי שמנע שבירה של השוויון בין הגושים היה הירידה של 200 אלף מצביעים ערבים. הערבים הולכים לקלפי בהמוניהם כשהמפלגות שלהן רצות במשותף, ונשארים בבית כשהן מתפלגות.
יו"ר רע"מ מנסור עבאס כבר הבהיר שהוא מעוניין בהמשך השותפות בקואליציה, ולכן לא צפוי איחוד. זה עובד לטובת נתניהו. במקביל המפלגות החרדיות איבדו בבחירות האחרונות כמעט 70 אלף מצביעים. חלק מהם עברו לליכוד ולעוצמה יהודית, אבל סביר שחלקם נשארו בבית כמחאה על מחדלי הרבנים בקורונה. הקולות האלה דווקא צפויים לחזור ולחזק את הימין.
השאלה לקראת הבחירות הבאות היא אם אחרי הסתה בלתי פוסקת של שנה וחצי, כולל מערכת הבחירות, נגד הלגיטימיות של כל ממשלה שהוא לא בראשה, נתניהו יצליח להוציא את התומכים הפסיביים שלו או את חלקם לקלפי.
גורם דרמטי נוסף שמשפיע על תוצאות בחירות במיוחד במצב של שני מחנות שווים בגודלם, הוא האם יש מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה ומבזבזות מנדטים יקרים לגוש. התופעה הזאת הגיעה לשיא בסיבוב הראשון כשהימין החדש, משה פייגלין וגשר של אורלי לוי־אבקסיס, בזבז 9 מנדטים לימין.
נתניהו מנע אובדן קולות לימין בבחירות האחרונות כשנתן לגיטימציה לריצה משותפת של האיחוד הלאומי, נעם ועוצמה יהודית. את השד שהוא שחרר מהבקבוק הוא כבר לא יכול להחזיר, אבל הממשלה התפרקה השבוע בין היתר מפני שהוא מנע בבחירות את בזבוז הקולות של עוצמה יהודית.
בבחירות הקרובות החששות הגדולים מאובדן קולות בשל אחוז החסימה הם דווקא של גוש רק־לא־ביבי. הבעיה העיקרית היא מרצ, שמתמחה בקמפיין געוואלד לקראת הבחירות. הבעיה היא שהנימוק העיקרי של הקמפיין הזה היה בסיבובים הקודמים שאסור לאבד קולות למחנה רק־לא־ביבי. ספק אם זה יעבוד אחרי שחברת הכנסת ממרצ ג'ידא רינאוי־זועבי היתה אחד הגורמים העיקריים לפירוק הממשלה שגוש המרכז־שמאל כל כך אהב. עוד מפלגה בסכנה על פי הסקרים היא תקווה חדשה.
גוש המרכז־שמאל יצטרך להתארגן מחדש, אולי ימינה עם תקווה חדשה. סביר להניח שיופעל לחץ עצום על העבודה לספוג את מרצ, למרות ההתנגדות הגדולה של יו"ר המפלגה מרב מיכאלי. בימין יכולה ליצור בעיה דווקא המפלגה החדשה של עמיחי שיקלי, אם תקום. לא בטוח שהעובדה שנטשת את מי שהכניס אותך לכנסת היא עניין מושך קולות מספיק.
