ניתוחמהפכת המתמחים של ברביבאי: זרקה רימון בלי לשאת באחריות
ניתוח
מהפכת המתמחים של ברביבאי: זרקה רימון בלי לשאת באחריות
שרת הכלכלה החדשה, שאין לה השקה ממשית למערכת הבריאות, הודיעה כי תוציא צו לקיצור תורנויות המתמחים בבתי החולים. אלא שמהלך מהיר כזה יפגע מאוד בשירות לציבור, וספק אם יתממש ללא מו"מ בין ההסתדרות הרפואית ומשרדי האוצר והבריאות
מערכת הבריאות הישראלית על כל חבריה ושחקניה לקתה בתדהמה בסוף השבוע האחרון בעקבות דיווח אחד בתקשורת שבישר על לא פחות ממהפכה: קיצור תורנויות המתמחים מ־26-24 שעות ל־18 בלבד, באופן הדרגתי. הנושא מוכר, כאוב, ידוע, חשוב ובכותרות על רקע ההפגנות של המתמחים. אלא שיוזמת הרפורמה הזו היא לא אחרת משרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי — דבר שהעלה תהייה אחת ענקית: מה הקשר בין הסוגיה הסבוכה, המורכבת ביותר במערכת הבריאות הישראלית, לבין שרת כלכלה חדשה? איפה הדיונים העמוקים, המו"מ הארוך, הוויכוחים, הדיון הציבורי? ובעיקר, איפה הרגולטורים של המערכת, משרדי הבריאות והאוצר, שטרם הגיבו ליוזמה הזו של השרה (שעד כה גם לא חשפה באופן רשמי את הטיוטה)?
ובכן הקשר מקרי לחלוטין, ומהר מאוד היה ניתן להבין כי המחלוקת הנפיצה ביותר במערכת — שב־2011 הצליחה לטלטל את ההסתדרות הרפואית הישראלית (הר"י) ולפצל אותה (עם יצירת ארגון מתחרה בשם "מרשם", שמוביל בימים אלו את ההפגנות) — לא תיפתר על ידי ברביבאי, ובוודאי לא בצורה פשוטה כמו צו.
משמרת כה ארוכה היא בלתי חוקית בישראל, ומצריכה אישור מיוחד של הממונה על העבודה. היום תחום העבודה "חונה" במשרד הכלכלה והתעשייה, וכדי שעבודת המתמחים לא תהפוך להעסקה בלתי חוקית, השר התורן נדרש להאריך את ההחרגה היסטורית. בסל הכל ברביבאי זיהתה הזדמנות לרווח פוליטי מהיר ולכמה דקות של תהילה שלא בתחומה.
2 צפייה בגלריה
הפגנת מתמחים על עומס שעות עבודה, דצמבר 2020. להערכת משרד הבריאות, קיצור התורנויות ידרוש הוספת כ־2,500 רופאים
(צילום: יובל חן)
אלא שמעבר לספין ולסיבוב היפה של ברביבאי, קיצור תורנות ל־18 שעות בלי להגדיל את מספר התורנויות עלול להיות מהלך בעל השלכות מרחיקות לכת על המערכת, וספק אם ייצא לפועל בתנאים הנוכחיים וללא דיונים ומו"מ בין המתמחים, ההסתדרות ובעיקר האוצר והבריאות. ברביבאי שלפה את הנצרה וזרקה את הרימון. עכשיו מישהו חייב לתפוס אותו, אחרת זה יתפוצץ לכולנו בפרצוף. וכשזה יקרה אף אחד לא יזכור את ברביבאי, שאינה נושאת בשום אחריות למערכת הבריאות.
עלייה ב"חולי המסדרונות"
אז מה בעצם הבעיה במתווה? ישנן כמה. קודם כל, ברגע שמתמחה יעבוד שש שעות פחות במשך שישה ימים (זה בעצם רבע מסך התורנויות) ייווצר "חור" באספקת שירותי בריאות לתושבי ישראל. הרי בישראל, כידוע, אין רופאים מובטלים אלא יש מחסור חמור ברופאים, שעלול רק להתעצם בשנים הקרובות. מלבד זאת, הוחלט להתחיל את הפיילוט בפריפריה, שממילא סובלת ממחסור יתר ברופאים.
2 צפייה בגלריה
שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. השרה סינדלה, והשר שותק
(צילומים: דובורת יש עתיד, קובי קואנקס)
"מאיפה יביאו עוד רופאים מתמחים שיעבדו בשעות שהמתמחים לא יעבדו?" תהה בכיר באוצר שסיכם את אירוע בשלוש מילים: "הנייר סובל הכל". בכיר אחר במערכת הבריאות סיכם זאת כך: "יש לזה השלכה דרמטית גם על הטיפול שמקבלים המטופלים וגם על איכות הטיפול בגלל הפגיעה בהכשרה. המשמעות של ההחלטה הזו היא כאוס, ומי שישלמו, כמו תמיד, את המחיר הן האוכלוסיות החלשות שיישארו במסדרונות בית החולים עם הרבה פחות רופאים שיטפלו בהם. המשמעות של מה שברביבאי עשתה היא הרבה יותר 'חולים במסדרונות' כי לא יהיה מי שיטפל ומי שישחרר".
בעיה נוספת היא שקיצור שעות ההתמחות יפגע גם באיכות ההתמחות, כך מתריעים בכירים מאוד במערכת הבריאות. ברביבאי לא הציעה בתוכניתה להאריך את ההתמחות (המתמחים היו מעלים אותה למוקד לו עשתה זאת).
מלבד הקשיים במישור של אספקת שירותי רפואה, ישנן בעיות לא פחות חמורות בהיבט הכלכלי. הן בהר"י והן בארגון "מרשם" דורשים כי כל הקיצור המוצע ייעשה ללא פגיעה בשכר המתמחים, כלומר להוריד 36 שעות עבודה חודשיות בלי להוריד בשכר. פקידי האוצר קראו את הצהרות הארגונים שהגיעו אחרי ההדלפה של ברביבאי ולא ידעו אם לצחוק או לבכות. הרי כדי ליישם הסכם כזה חייבים תקנים נוספים שפירושם כסף, הרבה כסף.
לא בכדי, אחרי כמה שעות שפרופ' ציון חגי וחבריו בהר"י יצאו מההלם בעקבות הכרזת ברביבאי, הם מסרו בתגובה: "תנאי הכרחי לקיצור התורנויות הוא הקצאה של מאות תקנים לרופאים ולרופאות מדי שנה, זאת תוך הבטחה של מקור מימוני ברור ונפרד. רק הבטחת המשאבים הנדרשים תאפשר מחד את קיצור התורנות, ומנגד שמירה על מגבלת שש תורנויות בחודש לכל היותר ושימור איכות הטיפול וההכשרה. לא נסכים בשום אופן לפגיעה בתנאי הרופאים או בשכרם, ולא נאפשר פגיעה בסטנדרט הרפואי". כמו כן הם דרשו כי כלל דרישותיו יועגנו בהסכם קיבוצי כמקובל.
סדר הפעולות הנכון
אורך תורנויות של רופאים ומתמחים הוא סוגיה כואבת שהובילה לפני עשור ל־128 ימי שביתה ולפיצול המתמחים בין ארגוני עובדים. תוקף ההסכם שנחתם אז פג החודש, באוקטובר 2021, ולכן כלל הצדדים חייבים לשבת כדי לקבוע אם יהיו העלאות שכר והטבות תעסוקתיות. זו תהיה התאבדות מבחינת האוצר לסגור ולתקצב קיצור תורנויות, ורק אחרי זה לשבת עם הרופאים הבכירים ולסגור עמם על תוספות.
חגי וחבריו הזמינו את כולם לאכול את העוגה, אך דרשו מכל הניגשים אליה לחתום על כך שהם משאירים אותה שלמה: לקצר תורנויות, לא לפגוע באספקת שירותי הבריאות, לא לקצץ שכר וגם לא לפגוע באיכות ובכמות ההתמחות. "מוזר שהם לא דרשו גם שלום עולמי", תהה אחד מהפקידים המעורבים בנושא.
הסיבה שאי אפשר לקצר תורנות (אגב, לפי בכירים בבריאות, אורך תורנות בישראל אינו חריג וסוגיית אורך התורנות היא בעיה בינלאומית ולא רק ישראלית) אינה טכנית או חוקית (אותה הסירה ברביבאי), אלא נדרשת כאן אסטרטגיה ארוכת טווח מוסכמת שכוללת הכשרה מסיבית של רופאים, הזנקת תקציבי הבריאות והגדלת מספר המיטות.
רק כדי לסבר את האוזן: לפי הערכה של משרד הבריאות, כדי לממש את הקיצור במלואו יהיה צורך להוסיף 2,000 עד 3,000 רופאים. כמה זה עולה? כמה זמן ייקח להכשיר אותם? זו הסיבה כי גם שר הבריאות ניצן הורוביץ ביקש לא להתבטא בנדון. הרי ברביבאי סנדלה אותו: מצד אחד הוא לא יכול לצאת נגד המתמחים שעובדים מסביב לשעון, ומצד שני הוא לא יכול לאפשר הפחתת שירותי רפואה ללא פתרון אמיתי, זאת אחרי שרק השבוע העלה תמונות של חולים דבוקים במסדרות.
