בפעם ה-10 ברציפות: בנק ישראל העלה את הריבית, תעמוד על 4.75%
בפעם ה-10 ברציפות: בנק ישראל העלה את הריבית, תעמוד על 4.75%
הוועדה המוניטרית בבנק החליטה על העלאה נוספת של 0.25% לשיא של 16 שנה. ברקע: הזינוק בשיעור של 0.8% במדד המחירים לצרכן באפריל - פי שניים מהתחזיות; בבנק ישראל מדגישים כי בחצי השנה האחרונה נרשמה ירידה באינפלציה, וכי הציפיות נמצאות סביב הגבול העליון של היעד
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל העלתה היום את הריבית ב-0.25%, ל-4.75% - הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2006. זו הפעם העשירית ברציפות שבנק ישראל מעלה את הריבית מאז החל בהידוק המוניטרי באפריל 2022. ריבית הפריים תעמוד על 6.25%.
העלאות הריבית המתמשכות של בנק ישראל נועדו בכדי להילחם באינפלציה שהחלה להרים ראש בשנה שעברה. ההערכות המוקדמות של בנק ישראל וגופים כלכליים רבים אחרים היתה כי האינפלציה תיבלם בשלב מוקדם יותר ללא צורך להגיע לרמות הריבית הנוכחיות. לשם המחשה, ציפיות האינפלציה במאי 2022 היו 3.2%, אך האינפלציה בפועל בשנה שבין מאי 22 לאפריל 23 עמדה על 5%. כמו כן, באותו זמן (מאי 2022) חטיבת המחקר בבנק העריכה כי הריבית היום תעמוד על 1.5%. אך לבסוף האינפלציה התגלתה כעקשנית ועמידה יותר.
עד לפני שבוע היו ספקות עדינים בשוק לגבי השאלה האם בנק ישראל יבחר להמשיך בהעלאות הריבית, אך ברגע שהתפרסם מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל לפיו המחירים עלו בקצב של 0.8% - פי שניים מההערכות המקודמות – היה ברור כי בבנק ישראל ייאלצו להעלות את הריבית שוב. תובנה זו התחזקה כשהתפרסם נתון הצמיחה לרבעון הראשון, 2.5%, מעל ההערכות המוקדמות שעמדו על עד 1.5%. המשמעות של נתוני הצמיחה החזקים יחסית היא שהמשק יכול לספוג עוד העלאת ריבית.
בהודעת הריבית היום מדגיש בנק ישראל כי כשמסתכלים על החצי השנה האחרונה או על שלושת החודשים האחרונים ניתן לראות שהאינפלציה נמוכה מהאינפלציה השנתית. כמו כן מדגיש הבנק כי ציפיות האינפלציה נמצאות סביב הגבול העליון של היעד - כלומר סביב 3%.
בנוגע להמשך העלאות הריבית כתב הבנק: "הפעילות הכלכלית מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסוימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה רוחבית ועדיין מצויה ברמה גבוהה. תוואי הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה".
התמונה הכללית שהבנק מציג בהודעת הריבית היא כי הפעילות הכלכלית במשק חזקה, הן ברמת הצמיחה, הן ברמת הייצוא, והן ברמת האבטלה. וכי בשלב זה יש רק "התמתנות מסוימת בפעילות" שמשתקפת בעלייה המתונה בהוצאות לכרטיסי אשראי (כשמנכים את האינפלציה), ובירידה בשיעור המשרות הפנויות.
מנגד, בכל הקשור לאינפלציה, מזכירים בבנק כי מדד אפריל הפתיע את קובעי המדיניות, אך מסתפקים שם בציון העובדה כי העלייה נבעה מסעיף "הארחה ונופש בארץ ובחו"ל". הבנק לא התייחס באופן מפורש להשפעת פיחות השקל על המדד האחרון. עם זאת הוועדה המוניטרית הדגישה כי היא "מעריכה שתהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם, והתמתנות הביקושים, פועלים למיתון האינפלציה".
בהודעת הריבית לא היתה התייחסות מיוחדת לתקציב המדינה, להפיכה המשטרית או לכספים הקואלציוניים. אך הבנק ציין את העובדה כי הורדת תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" בידי חברת מודי'ס הביאה לתנודתיות מסוימת בשווקים. הבנק חזר וציין כי נרשם פיחות בשקל בתקופה האחרונה, וכי מדדי המניות של ישראל הציגו ביצועי חסר משמעותיים לעומת העולם.
יצוין כי אם בעבר האינפלציה בישראל היתה נמוכה משמעותית ממדינות רבות בעולם בשל מחירי האנרגיה הנמוכים, הרי שכעת האינפלציה בישראל מתקרבת לזו שיש באירופה ובארה"ב, וזה מפעיל עוד לחץ למלחמה חזקה באינפלציה. האינפלציה בחודשים האחרונים מושפעת ככל הנראה גם מהפיחות בשקל שמייקר את המוצרים המיובאים, הפיחות מיוחס – לכל הפחות בחלקו – להפיכה המשטרית שהממשלה הנוכחית מבקשת להעביר. עם זאת, חלק משמעותי באינפלציה הוא במגזר ה"בלתי סחירים" שמושפע פחות משער החליפין. ההחלטה להסתפק בהעלאת ריבית של 0.25% מובנת, אך עם זאת, יש הטוענים כי על הנגיד לנצל את הזמן שהמשק נמצא במצב מאקרו-כלכלי טוב מבחינת תעסוקה וצמיחה ולהכות את האינפלציה באופן אגרסיבי יותר באמצעות העלאה של 0.5%.
