דעההעולם במרוץ חימוש טכנולוגי, ולישראל אסור להישאר מאחור
דעה
העולם במרוץ חימוש טכנולוגי, ולישראל אסור להישאר מאחור
חדשנות טכנולוגית היא המפתח לכלכלת העתיד, ומדינות העולם משקיעות בכך סכומי עתק. כדי לשמר את המובילות של תעשיית ההייטק הישראלית, יש צורך במהלכים ממשלתיים נועזים - אלו חלק מהם. מנכ"ל רשות החדשנות כותב ל"כלכליסט"
החדשנות הישראלית ותעשיית ההייטק המבוססת עליה מהוות מעל ל-15% מהתוצר הישראלי וקצת יותר ממחצית מהיצוא. גם בעשורים הקרובים החדשנות היא המשאב העיקרי שיעמוד לרשות הכלכלה הישראלית. על אף זאת, אנחנו רואים בשנים האחרונות ירידה עקבית בדירוג של ישראל במדדי החדשנות העולמיים, של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), הפורום הכלכלי העולמי (WEF) בלומברג ועוד - עקב עלייתם של מרכזי חדשנות אחרים בעולם. זהו אינו עוד איום על מיצובנו העולמי, אלא סיכון משמעותי להמשך שגשוגה של הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך, ואל מול סיכון זה יש לנקוט מדיניות ממשלתית נועזת ויצירתית שתאפשר לענף ההייטק כיווני צמיחה חדשים ותקדם שינויים שיביאו ליתרון יחסי לכלכלה הישראלית בתחרות העולמית.
ועידת התחזיות 2023 של כלכליסט והפניקס תתקיים ביום רביעי 28.12.22. לאתר הוועידה לחצו כאן
מדיניות ממשלתית נועזת איננה חדשה להייטק הישראלי. היא זו שהביאה להפניית משאבים ממשלתיים שמטרתם היתה לשנות את מהלך ה"עסקים כרגיל" בתעשייה הישראלית באמצעות עידוד נמרץ של מחקר ופיתוח טכנולוגיים. לדוגמה כל תעשיית ההון סיכון הישראלית נוצרה ממהלך השקעה ממשלתי בשנת 1992 בקרן יוזמה, שפרצה דרך להקמתן של מאות קרנות הון סיכון בארץ.
כיום מדיניות החדשנות הממשלתית בישראל מורכבת יותר. מצד אחד אנחנו נמצאים בעיצומה של הצלחת המדיניות של 50 השנים האחרונות, הבאה לידי ביטוי במגזר הייטק משגשג ומוביל עולמית, המלווה בהיקף עצום של יזמות טכנולוגית ושל השקעות הון סיכון. מצד שני הצלחה זו הביאה לתלות גבוהה מאוד של הכלכלה הישראלית במשאב החדשנות וסיכון גובר לכלכלת המדינה אם חלילה תאבד מובילות זו.
השנים האחרונות חידדו את הסיכונים הללו משני היבטים נוספים, המעצימים את אי הוודאות והאתגרים העומדים בפנינו. ההיבט הראשון הוא ההאטה העולמית וסדרת המשברים הגאופוליטיים המביאים לתמורות גדולות במבנה הסדר העולמי ולשינוי טקטוני של כלכלת הטכנולוגיה העולמית. ההיבט השני הוא ההבנה של מדינות העולם כי חדשנות טכנולוגית היא המפתח לכלכלת העתיד, ובעקבות הבנה זו פתיחתו של מרוץ חימוש בחדשנות טכנולוגית הכרוך בהשקעות עתק מצד רוב המדינות - דבר שמוביל לכרסום בהובלתה של מדינת ישראל בתחום זה. במרוץ חימוש זה ברור לכל המדינות שכדי לפתח תשתיות ויכולות משמעותיות בחדשנות טכנולוגית פורצת דרך בסיכון גבוה, יש צורך בתמיכה ממשלתית גבוהה משמעותית ובמהלכים ממשלתיים נועזים, שכן המשקיעים הפרטיים לא ייקחו סיכונים כה גבוהים לבדם.
בהקשר זה למדינת ישראל יש חוזקה בולטת וחולשה בולטת. חוזקתה של המדינה, ויתרונה היחסי בעולם, הוא היכולת להנביט חברות הזנק טכנולוגיות פורצות דרך ולהפוך אותן לחברות טכנולוגיה גלובליות מובילות, שיביאו ערך כלכלי עצום למדינת ישראל בטווח הארוך וימצבו אותה כבעלת השפעה גלובלית ואזורית.
חולשתה של ישראל באה לידי ביטוי בשיעור השתתפות הממשלה במחקר ובפיתוח בתעשייה, שהוא הנמוך בקרב מדינות ה-OECD. התקציב שמשקיעה הממשלה במו"פ תעשייתי עומד על סכום קבוע כבר למעלה מעשור, וכפועל יוצא נשחק משמעותית ריאלית הן מול התמ"ג והן מול תקציב המדינה, ולא מאפשר להוביל את כלל המהלכים הנדרשים לנו בעת הזאת.
מצב זה חייב להשתנות כדי שניתן יהיה לבצע את מלוא ההשקעות הנדרשות על מנת לשמור את המובילות של תעשיית ההייטק הישראלית. השקעות נוספות אלו צריכות להתמקד בטכנולוגיות מפציעות עם פוטנציאל שיבוש דרמטי, מחקר יישומי, תשתיות מעבדתיות ומיזמים פורצי דרך שהמגזר הפרטי אינו יכול לממן לבדו בגלל הסיכון הגבוה. לצד זאת, לא ניתן להסתפק רק בהגדלת היקף ההשקעות. נדרש מהלך משולב שיכלול שורה של פעולות כמו קידום רגולציה נסיינית, פתיחת אתרי הרצה בישראל, משיכה של משקיעים מתמחים בתחומי טכנולוגיה חדשים, יצירת סביבה עסקית ומדיניות מיסוי שמאפשרות לחברות לצמוח לחברות גדולות בישראל ועוד.
במדינת ישראל קיים הון אנושי יוצא דופן, הכולל אנשים מוכשרים, חוקרים ויזמים מובילים עולמית וסביבה עסקית ייחודית, היודעת לקחת רעיונות וטכנולוגיות ולהפוך אותן לערך כלכלי עצום. כדי לאפשר לכוחות אלו לפעול במלוא העוצמה, יש לגבותם במהלכים ממשלתיים תומכים ונועזים שיאפשרו לישראל להישאר בחזית החדשנות העולמית.
דרור בין הוא מנכ"ל רשות החדשנות
